הנשרים מחכים לטרף

לשבור את השיא של קמרון וסנגל - נבחרת אפריקאית בחצי הגמר

עוד לפני שלארס לאגרבק, המאמן השבדי החביב שידריך את ניגריה במונדיאל, הספיק לפתוח אטלס ולראות היכן הוא חתם, הביקורות נגד המינוי הלכו וגברו במדינה האפריקאית. מאמנים, שחקני עבר ועסקני כדורגל לא הבינו מדוע הודח המאמן הניגרי שאיבו אמודו, שהוביל את הנשרים לחצי גמר אליפות אפריקה, זמן כל כך קצר לפני המונדיאל. דווקא ניגריה, בניגוד לשכנותיה מהיבשת השחורה, ידועה כנבחרת שנותנת במה למאמנים מקומיים. אלא שהפעם, הנשרים נדבקו בטרנד האפריקאי והתחדשו במודל משודרג לקראת הגביע העולמי. סלסטין בבאיארו, שחקן צ'לסי לשעבר, אמר פעם: "לנו (האפריקאים) חשוב שלבוס תהיה מכונית גדולה".

מירב הביקורת כלפי לאגרבק קשורה לבחירת הסגל. הניגרים רצו לראות סגל צעיר ומעניין שיכלול גם שחקנים מבית, והבחירות של השבדי הותירו אותם זועמים. שחקנים כמו איקצ'וקו אוצ'ה (סראגוסה) ו-ויקטור אניצ'בה (אברטון) הושארו בחוץ. לנוואנקו קאנו הקשיש וחברו לפורטסמות ג'ון אוטאקה דווקא נמצא מקום. השניים, כזכור, עסקו השנה בעיקר בחימום הספסל של אברהם גרנט בפראטון פארק. משחקי האימון רק הגבירו את הלחץ. ניגריה נראתה רע ב-0:0 עם ערב הסעודית וב-1:1 נגד קולומביה ולאגרבק שוב ספג את האש. אם לא די בצרות הללו, הרי שבשבת קיבל השבדי את הידיעה שג'ון אובי מיקל, מבכירי שחקני הסגל, הוציא גימלים וחזר ללונדון.

המונדיאל הראשון על אדמת אפריקה מגביר מאוד את הלחץ על שש נציגות היבשת לנפץ את הישג השיא של האפריקאיות במונדיאלים – רבע הגמר (קמרון 1990 וסנגל 2002) – ולהתקרב צעד נוסף לעבר זכייה היסטורית של נבחרת אפריקאית בגביע העולם. בניגריה מרגישים היטב את הלחץ שיוצרות הציפיות הגבוהות. מעבר לעובדה שהנשרים מלאי הניסיון מגיעים למונדיאל רביעי בהיסטוריה, הם גם נהנים מבית קל לעומת שאר האפריקאיות. ניגריה, שתשחק בבית ב', לא תפגוש נבחרת אירופאית בכירה (יוון) ואם לשפוט לפי משחקי ההכנה, דרום קוריאה לא אמורה להיות מוקש מסוכן. המשמעות היא שניגריה, לעומת חוף השנהב וקמרון לדוגמה, פייבוריטית על הנייר להעפיל לפחות לשמינית הגמר.

למזלו של לאגרבק, דווקא ארגנטינה תהיה היריבה הראשונה שלו. במשחק בו אין מה להפסיד, בו העיניים והלחץ יופנו לעבר דייגו מראדונה ולאונל מסי, ניגריה יכולה רק להפתיע. הופעה טובה תיתן בוסט אדיר להמשך המאבקים ואפילו הפסד יתקבל בהבנה. השבדי, מצידו, מקבל עוד כמה ימים לארגן את השורות ולהסיט את דעת הקהל בניגריה לצד שלו: "אם נעשה את הטוב ביותר שלנו נגד ארגנטינה, יש לנו סיכוי", אמר המאמן. המגן דני שיטו היה נחרץ יותר: "אנחנו לא נמצאים כאן כדי להיות הערת שוליים בסיפור של ארגנטינה. 100 מיליון בני אדם תומכים בנו בניגריה ואנחנו כאן כדי להשאיר חותם - כל דבר אחר יהיה כישלון".