פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הזמן פועל לרעתו

        ארז מיכאלי יעקוב במהלך המונדיאל אחרי מרצ'לו ליפי, שאמנם הצעיד את הסקוואדרה אזורה לזכיה בטורניר ב-2006, אבל יודע שכמו בפתגם האיטלקי, כישלון יעמעם את האהבה

        הרף:

        עם סגל נטול ברק ולא מגובש, שחלקו מורכב מגיבורי 2006 המזדקנים וחלקו מצעירים שטרם הוכיח את עצמם ברמה הבינלאומית, איטליה תנסה קודם כל להימנע מלבייש את התואר אלופת עולם, בטרם תחשוב על השלבים המתקדמים של המונדיאל.

        הקפיצה האחרונה:

        הבעיה הגדולה ביותר של מרצ'לו ליפי היא שהסגל הסופי שזימן למונדיאל מיעט לשחק יחד, ועליו לגבשו במהירות ותחת לחץ זמן. כוחה של איטליה לאורך השנים היה בהיותה קבוצה שלא נשענת על כוכב-על, אלא מתפקדת כיחידה אחת מאוזנת. תמיד היו לה כישרונות ברמה עולמית, שידעו לספק ערך מוסף ליעילות המפורסמת שלה, אך הפעם יש בסגל מעט מאוד שחקנים יצירתיים שעושים את ההבדל, וההכנה למונדיאל הייתה חסרה אינטנסיביות שתגבש את השחקנים במהירות. רק שני משחקי הכנה קיימו האיטלקים - נגד מקסיקו ושוויץ - לא מספיק לשחקנים שמרביתם עושים יחד את צעדיהם הראשונים רק בשבועות האחרונים. בקיצור, ככה לא מתכוננים למלחמה.

        הדבר ניכר בעיקר בהפסד למקסיקו, נבחרת שאמורה לדמות לאזורי את פרגוואי, אותה תפגוש בתחילת הטורניר. ליפי הודה כי ציפה לראות את שחקניו במצב פיזי טוב יותר. האיטלקים, שעלו בהרכב הדומה לזה שישחקו במונדיאל, התקשו להניע כדור, נכנעו שוב ושוב ללחץ שהפעילו עליהם המקסיקנים, נראו כבדים ולא מתואמים, וההפסד רק הבליט יותר את החוסר בשחקנים שמסוגלים בעזרת היצירתיות או הנוכחות שלהם לפרק את האינטנסיביות של היריבות, כפי שטוטי, דל פיירו וטוני עשו במונדיאל הקודם.

        מעבר לכך, המקסיקנים הביכו ללא הרף את הגנת האיטלקים, וחשפו חוסר תיאום ברביעייה שכללה את קנבארו, בונוצ'י, קרישיטו וזמברוטה, שכשלו בביצוע מלכודת הנבדל והביאו לספיגת שני שערים. “הגנה איטלקית" היא מותג בכדורגל העולמי, אך למונדיאל הזה מגיעה איטליה ללא כושר ההרתעה והעוצמה שסיפקה לה הגנת הברזל שלה לאורך השנים. במונדיאל הקודם האזורי מימשו בצורה מושלמת את הקלישאה שהגנה חזקה מביאה אליפויות, כשספגו בו שני שערים בלבד (אחד עצמי, אחד בפנדל), הפעם הם לא יכולים לסמוך על ההגנה, עם קנבארו הכבד בן ה-36, זאמברוטה הדועך, ללא מגן ימני ראוי, ועם שחקנים כמו מאג'ו, בונוצ'י וקרישיטו שטרם צברו קילומטרז' בינלאומי כדי לעזור לבופון לנעול את השער. כשהיא לא יכולה לסמוך במאה אחוז על ההגנה, מקור כוחה המסורתי, איטליה תצטרך להישען יותר ויותר על יכולתה בהתקפה.

        הניסיון הבא:

        וכאן העניין מסתבך, שכן פירלו פצוע ולא ברור אם יוכל לשחק במשחק הפתיחה, ולאיטלקים אין אף שחקן יצירתי ברמה עולמית במרכז השדה או בחוד. נגד שוויץ מונטוליבו ניסה קצת, קוואלירלה עשה פה ושם, אבל ההתקפה נראתה אפורה מדי וחסרת מעוף, כזאת שלא מצליחה לפצח אפילו הגנה בינונית כמו שיש לשוויץ. בהעדרו של פירלו, ליפי יצטרך למצוא מחליף יצירתי, ואולי לשחק בסגנון שונה ממה שתכנן.

        במשחק ההכנה שלה נגד חוף השנהב שיחקה פרגוואי עם רביעייה אחורית בקו אחד, שהשתמשה במלכודת הנבדל, ונסוגה לאחור כל אימת שחלוצי היריבה נעו קדימה. איטליה יכולה לנצל זאת היטב בעזרת המהירות שיש לשחקניה הקדמיים, יאקווינטה, ג'ילארדינו ודי נטאלה. השלושה יקבלו כדורים ארוכים וינסו לעקוץ את היריבות במתפרצת או להחזיק בכדור עד להצטרפות המגנים, כשהקישור בפורמט זה יורכב משחקנים הגנתיים באופיים, שיעזרו לחלק האחורי לבלום את התקפות פרגוואי. זאת תהיה איטליה פחות מלהיבה, אפורה, אבל כזאת שתוכל להוציא את התוצאה הדרושה כדי לצבור ביטחון ואמונה בהמשך הדרך.

        אחרי התיקו 1:1 עם שוויץ, ציינו ב"קוריירה דלו ספורט" כי גם לפני 1982 ו-2006 איטליה סיימה באותה תוצאה את משחקי ההכנה שלה נגד השוויצרים, וכולם יודעים איך זה נגמר. כדי לשמור על המסורת ההיסטורית הזאת, לסקוודרה אזורה מחכה הרבה עבודה. יש פתגם איטלקי שאומר "האהבה משכיחה את הזמן; הזמן משכיח את האהבה", וגם ליפי מכיר אותו. כאן אנו מגיעים ליתרון היחיד שיש לאיטליה במונדיאל הזה על יריבותיה - המאמן. ליפי הוא-הוא הכוכב הגדול והיחיד של האזורי. הוא לא מהסס להחליף סגנונות ושיטות תוך כדי משחק, ואין כמו האיש עם הסיגר כדי לספק פתרונות טקטיים, שיוציאו מהסגל האפור הזה פירורי זהב. נוכח הסגל שזימן, הכושר הירוד של מרבית שחקניו הבכירים וחילופי הדורות שמתבצעים בעיתוי גרוע במיוחד - תוך כדי הטורניר - האתגר העומד בפניו לא פחות קשה מהזכייה עם סגל הזהב של 2006.