פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        בראש הרשימה השחורה

        מכל המאמנים שהפסידו אליפות עם מכבי תל אביב, הכישלון של פיני גרשון הוא הכי גדול. ארז מיכאלי על האיש שמוטט מועדון גאה

        פיני גרשון מאמן מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        הכישלון כולו שלו. גרשון (צילום: ברני ארדוב)

        פיני גרשון יצא מעונת 2009/10 מאמן אחר מאיך שנכנס אליה. כמה אירוני שהוא הפסיד אליפות לקבוצה שהזניקה לו את הקריירה, כשאז, בעונת הדובדבנים, הוא היה צעיר, חוצפן ורעב, ואילו כיום הוא מבוגר, יהיר ושבע. לאורך העונה גרשון שילב בכיינות, זחיחות ושובע במינונים שונים, תכונות שמצד אחד הפכו אותו למי שהוא: מופע מרתק, מבדר, מכעיס ומעורר השתאות של איש אחד, אבל כל עוד גרשון סיפק תארים, התנהגותו - השערורייתית ומלאת הקסם כאחד - לא פגעה בתדמיתו כמאמן הכדורסל הטוב והמצליח בישראל ומהמוערכים באירופה. הנוקאאוט שהוא חטף מעודד קטש וגלבוע/גליל עמעם את הילתו באופן בלתי הפיך.

        מעתה, שמו של גרשון הוא חלק מרשימה מצומצמת ומדוכדכת של מאמנים החתומים על אובדן האליפות של מכבי תל אביב מאז 1970. לא צריך להתאמץ יתר על המידה, היא הורכבה עד כה מאלי קנטי וצביקה שרף. בניגוד לשני קודמיו, גרשון כשל את הכישלון החרוץ ביותר, כישלון מוחלט, קולוסלי, כזה שמציב אותו בראש הרשימה. מכבי של 1993 הייתה קבוצה עלובה שהחליפה מאמנים תוך כדי העונה וסבלה מסגל קצר וזרים גרועים; מכבי של 2008 הייתה קבוצה שנשענה על וויצ'יץ העייף והחליפה מאמנים תוך כדי העונה.

        מכבי של 2010 היא סיפור אחר. הפעם, צוות האימון שפתח את העונה גם סיים אותה, בקבוצה הושקעו מיליוני דולרים והובאו שחקנים כישרוניים יותר מהקבוצות של 1993 ו-2008, אולם זה לא הספיק. לכן, הכישלון עצום יותר. אמנם לפני שנתיים הקבוצה המושמצת של 2008 סיימה עונה ללא אף תואר, אך היא הגיעה לגמר היורוליג והפסידה את אליפות ישראל לחולון הנוצצת, ללא ספק יריבה איכותית יותר מגלבוע/גליל הצנועה של אבישי גורדון ודגן יבזורי.

        המשיח שהשאיר את שמעון מזרחי קשור לחמור

        פיני גרשון נכשל העונה מבחינה מקצועית. תפקידו העיקרי של מאמן הוא להביא שחקנים ולהנחיל להם סגנון שלשיטתו ימצה את מלוא הפוטנציאל שלהם, ויהפוך אותם לשלם הגדול מסכום חלק, שלם שיהיה מסוגל לגרוף תארים. גרשון קיבל יד כמעט חופשית לבנות סגל בצלמו, אבל בסוף יצאה לו קבוצה שרחוקה מסגנון המשחק שלו כמאמן, קבוצה נטולת מנהיגות ואופי. מכבי חוותה העונה המון ירידות ועליות. גרשון, כמאמן, היה צריך להביא אותה לשיאה בערך בתקופה זו של השנה, אבל השיא של מכבי היה בטופ 16. השפל שלה היה כל מה שמסביב.

        אם מכבי של שרף הצליחה להעפיל לגמר היורוליג ולגרום לחולון להקיז דם כדי לנצח על חודה של נקודה, מכבי של גרשון התבטלה בפני נמושות אירופיות דוגמת מארוסי, הודחה בנוקאאוט על ידי פרטיזן בלגרד הצנועה והצעירה, בקושי שרדה סדרה נגד בני השרון והשניים וחצי ישראלים שברשותה, והפסידה אליפות בצורה ברורה ומוחלטת לקבוצה שלא עולה עליה בשום פרמטר מקצועי. ובכל זאת, גרשון הביא את מכבי לישורת האחרונה של העונה כשהגבוהים שלה הם פישר וגרין המוגבלים, כשאף שחקן אינו בשיאו, הקבוצה עדיין נטולת היררכיה ברגעים הקובעים, והשחקנים נטולי זהות ואופי.

        גרשון גם כשל ברמה המנהיגותית. בעוד צביקה שרף הצליח להטמיע נחישות ואמונה בשחקניו, וגרם להם להפסיד כשראשם מורם, הקבוצה של גרשון התקפלה בכל צומת חשוב העונה ועשתה זאת בצורה מבישה. בסדרה מול בני השרון השחקנים היו אדישים ורק החטאות עונשין מצד שחקניו של שמיר חילצו אותם ממבוכה, פרטיזן חשפה את רפיסותה של הקבוצה וגלבוע/גליל את שבירותה. גרשון, האיש על הקווים, האיש שצריך לאחות ולהדביק, לכסות ולהרים, לעודד ולשקם, לא היה שם.

        עונת 2009/10 סדקה את תהילתו של גרשון. בימים הקרובים גרשון וההנהלה יתלבטו באשר לעתידם המשותף, אבל ברור שהעונה גרשון הביא למכבי יותר נזק מתועלת, ובקבוצה שהיא עסק וסמל בעת ובעונה אחת, מדובר בבעיה. מעכשיו הוא לא רק אלוף אירופה והאיש שהופך כל מסיבת עיתונאים למסיבת אולטרה אגו, אלא גם המאמן שהפסיד אליפות, המאמן שכשל באירופה למרות שניתנו לו הכלים, המאמן שגרם לקבוצה גאה כמו מכבי לחוש פעם אחר פעם את טעם הכישלון, המאמן שהוכתר למשיח והשאיר את שמעון מזרחי קשור לחמור.

        פיינל פור

        הכדורסל הישראלי הוא ענף ספורט עקום. הליגה מוכרעת בשיטת גביע, ומשחקי הגמר מתקיימים במגרש הביתי של אחת הקבוצות (רמז: זו שבדרך כלל גם זוכה בצלחת). הממזרים שינו את הכללים, ואפילו הודיע לנו. זה לא ספורטיבי, ולא הוגן כלפי אף צד, אבל זה מצליח. למה? כי זה מעורר עניין. זה הכל. הכדורסל הישראלי לא מצמצם פערים ממכבי, הרי רוב הקבוצות פה בקושי שורדות משנה לשנה, אבל בענף שמוגדר על ידי קבוצה אחת, אובדן אליפות גורם לעניין וריגוש. סדרות הן השיטה המוצלחת והצודקת לקביעת אלופה, אבל לכדורסל הישראלי השפוף אין כלים לצמצם פערים מלבד שיטה עקומה שכזאת. כלומר, צדק ספורטיבי אינו חשוב בכדורסל הישראלי, חשוב העניין. עניין מוביל לזכויות שידור, רייטינג, ספונסרים - עוד כמה דברים שרחוקים מהכרעה ספורטיבית על המגרש.

        עניין ציבורי לא אמור להחליף צדק ספורטיבי, אבל בענף של קבוצה אחת כנראה שאין ברירה. מכבי הפסידה שתי אליפויות בשנתיים האחרונות, ואליפות אחת בין 1970 ל-2007, כך שלכדורסל הישראלי אין ברירה. גם למכבי אין ברירה, ואם ברצונה לנצח גם את השיטה הזאת, היא צריכה לבנות קבוצה שמורכבת מישראלים דומיננטים כמו ליאור אליהו, בלות'נטאל ופניני, ומזרים שעולים ברמתם על אלה של היריבות. בקיצור, שחקנים שיעשו את ההבדל במשחק אחד חשוב ולא בעונה שלמה זניחה. כל עוד לא תלך בכיוון הזה, הפיינל פור הישראלי ימשיך להדיר שינה מעיניה.

        אלן אנדרסון

        אנדרסון מסמל את העונה של מכבי יותר מכולם: זר, לא מחובר, שחצן נטול קבלות, כישרון נטול הכוונה, חסר אופי וחסר אחריות. בסדרה מול פרטיזן הוא היה אמור להיות ה"אס" של מכבי, והתקפל מול חבורת ילדים סרבים. במשחק האליפות מול גליל, הוא היה עמוק בתוך הרבע הרביעי עם 4 נקודות כשהוא מקפיד לחרב למכבי את המשחק בשני צדי המגרש.

        לא בטוח מה מעמדו של אנדרסון לקראת העונה הבאה, אבל די ברור שמדובר בשחקן שעושה במכנסיים ברגע האמת. הוא מסמל את הכשל של מכבי בבניית הסגל העונה. הקבוצה קיוותה לבנות שלד לשנים הבאות, אבל ברור כי היא נמצאת באותה נקודה בה הייתה בקיץ. מלבד הזרים, גם מקומם של גרשון ודרוקר לא ודאי. בעונת 2009/10 מכבי לא התקדמה, אלא הלכה אחורה, והרבה.

        הכותש

        עודד קטש, הקוסם מהגליל, יצא מעונת 2009/10 מאמן אחר מאשר נכנס אליה. כמה אירוני שהמאמן שנפרד ממכבי בבושת פנים ולאחריו החל גל החתמות מאמנים שנגמר במינוי של גרשון, הוא זה שמנצח אותה וחושף אותה בקלונה ובחולשתה. קטש החל את העונה הזאת כמאמן צעיר, רעב אך לא מוכח, וגומר אותה כמאמן צעיר, רעב ומוכח. ומוערך. כי קטש הוציא העונה מים מהסלע, העמיד קבוצה עם ישראלים דומיננטים ומלהיבים, הנחית זרים ששדרגו את המערך וידע להביא אותם לשיא ברגע הנכון בעונה. בניגוד למכבי, בגליל הסגל נשאר על כנו, והקבוצה שסבלה אף היא מירידות ועליות, הפגינה אופי ונחישות בדיוק בזמן.

        קטש הצליח בדיוק במקומות בהם גרשון נכשל. אומרים על גרשון שהוא חיית משחק, וזה נכון. אבל גם הכותש הוא חיית משחק, והוא לקח כל מה שמכבי נתנה לו בגמר. השחקנים שלו ניצלו היטב את הגנת האחוזים של מכבי מחוץ לקשת, והפציצו 12 שלשות מתוך 19 ניסיונות. קטש ידע לשמור על פארגו מעבירה רביעית בסוף הרבע השלישי, להוריד אותו לספסל דקה לסיומו, ולהחזיר אותו בזמן ברבע הרביעי. קטש השאיר את כדיר בארבע עבירות על המגרש מהרבע השלישי, ומכבי לא טרחה להוציא את הישראלי הכי חשוב של גלבוע/גליל בעבירה חמישית. דברים קטנים שעושים את המשחק גדול. דברים קטנים שעושים מאמן אחד טיפה'לה יותר קטן, ומאמן שני לגדול.