קטש תשמע, תהיה מלחמה

נחמד לראות את ההיסטוריה חוזרת על עצמה, ונחמד לראות משחק גמר בין גלבועגליל למכבי תל אביב. כבר הרבה זמן לא יצא לנו לראות גמר שכזה, וזה מעלה זיכרונות ממפגשים מן העבר בין שתי הקבוצות. על הנייר יחסי הכוחות במשחק הזה די ברורים. למכבי יש יתרונות משמעותיים בכל עמדה, אבל אסור לשכוח שמדובר במשחק אחד על כל הקופה ועל תואר האליפות. במשחקים כאלה, קבוצה שיודעת להתעלות, כפי שעשתה הפועל חולון לפני שנתיים, יכולה לנצח, אפילו שמדובר ביד אליהו ובמכבי תל אביב.

המשחק הזה הוא הגמר שהיה צריך להיות. התקפית - מכבי ראשונה בליגה וגליל שלישית. הגנתית - מכבי שנייה, גליל שלישית. גם באחוזים מהשדה מכבי מדורגת ראשונה וגליל שלישית. כמעט מכל בחינה שתי הקבוצות נמצאות בטופ של הליגה, ואפשר לראות שלגליל, וכמובן למכבי, מגיע להיות במעמד הזה.

גליל הוכיחה לאורך השנה שהיא קבוצה ייחודית. היא הראתה יכולת טובה מאוד בתחילת העונה, ולמרות הירידה בחצי השני של העונה, היא ידעה להגיע לפיינל פור ולפלייאוף בכושר מצוין. לעודד קטש יש מה להוכיח כמאמן במשחק הזה, במיוחד שזו פעם ראשונה שהוא מגיע לגמר, ובמיוחד כשמן העבר השני מגיע מאמן מנוסה כמו פיני גרשון.

עם כל הכבוד לעודד קטש, מכבי פייבוריטית ברורה, ובעצם הדבר העיקרי שיכול לגבור עליה זו היא עצמה. במשחק כזה הכול יכול לקרות מכיוון שמדובר במשחק שבו יש דברים שמשפיעים מעבר לכדורסל. לחץ הוא אחד מאותם גורמים וזה יהיה פקטור משמעותי עבור שחקני מכבי, שיהיו חייבים להתעלם ממנו ולהתרכז במשחק. מבחינת סגנון משחק, מכבי חייבת לרוץ ולשחק את המשחק שלה. היא חייבת לשחק משוחרר ולקלוע מעל 80-85 נקודות כדי לנצח. אם מכבי תבוא חדה ובטוחה כמו מול נתניה, יהיה קשה מאוד לגליל להתמודד, כי אני לא בטוח שיש לה את היכולת.

גליל, מנגד, היא קבוצה טובה ומחוברת שיודעת מה היא רוצה מעצמה. המפתח הראשון מבחינתה יהיה להישאר במשחק לכל אורכו, כך יגדלו הסיכויים שלה להפתיע - לא רק בגלל הלוגיקה, אלא גם בגלל הצד המנטאלי. בניצחונות מכבי הובילה בממוצע בפלוס 5 נקודות בסוף הרבע הראשון, ולעומת זאת בהפסדים היא הייתה במינוס 3 נקודות. אם היא מתחילה טוב ורצה, היא בורחת, אבל אם היא מתחילה רע, אז יש סיכוי לשמור אותה קרוב.

בשני המשחקים של גליל נגד מכבי, גליל דווקא ניסתה לרוץ, מה שנתן לה יתרון בכמות הזריקות (70 מול 60). זה לא עבד לגלבוע/גליל, כי מכבי קלעה 95 נקודות בממוצע במשחקים הללו. מכבי קלעה מול הגליל באחוזי שלשות גבוהים מדי, וזה משהו שקטש ושחקניו יהיו חייבים לשים דגש עליו אם הם רוצים להיצמד. בניצחונותיה לאורך העונה גליל קיבלה פחות שלשות באחוזים פחות טובים, ובהפסדים היא קיבלה יותר שלשות באחוזים טובים יותר (14% הבדל). כל זה הופך להיות יותר משמעותי מול מכבי, שבניצחונות קולעת ב-44% מהשלוש ובהפסדים "רק" 30%.

עוד שני נתונים שיהיו משמעותיים במשחק: איבודי הכדור, והמלחמה על הכדורים חוזרים של גליל בהתקפה ומכבי בהגנה. מכבי אוהבת לרוץ, וגליל תצטרך לנסות לשלוט בקצב על ידי הפחת איבודי הכדור, ריבאונדים בשני צדי המגרש שימנעו מתפרצות של מכבי וניסיון לשלוט בפיק-אנד-רול של מכבי. נתון אחרון שמעניין לשים אליו לב הוא שברוב המשחקים של הגליל, הרבע האחרון הוא הרבע המכריע שלה. בניצחונות - הרבע הרביעי הוא הטוב שלה, בהפסדים - הוא החלש שלה. אגב, עבור מכבי הרבע הכי חלש בהפסדיה הוא גם כן הרבע הרביעי.

שחקני המפתח של קטש הם ג'רמי פארגו, אלישי כדיר ובריאן רנדל. אלה שחקנים שיכולים לעשות נקודות בצבע: פארגו בחדירות, וכדיר ורנדל על ידי קבלת כדור בתנועה. מצד שני, הם חייבים את הזריקות מבחוץ של דגן יבזורי, איזייה סוואן ודיון דאוול, וחשוב לגליל שהם יקלעו טוב מבחוץ. בניצחונות גליל קולעת ב-39% מהשלוש אל מול 31% בלבד בהפסדים. עוד נתון חשוב עבור הגליל הוא התרומה של שחקני הספסל. במשחק מול ירושלים קלעו שחקני הספסל 31 נקודות מתוך 79 שקלעה הגליל, ועודד קטש יזדקק להם מאוד מול מכבי.

מבחינת מכבי גיא פניני ודורון פרקינס הם שחקני המפתח. הם גם שני השחקנים שנותנים תפוקה טובה בהתקפה ומהווים שחקני מפתח בהגנה. כבר הספיקו לדבר על זה וחשוב לשים לב, שמאז המשחק השלישי מול בני השרון מכבי כמעט ולא מחטיאה מהשלוש. בנושא הזה פניני, אלן אנדרסון וצ'אק איידסון הם המפתחות. התפוקה של הספסל של מכבי לעומת החמישייה היא כמעט זהה. למרות זאת, אני מאמין שבמשחק אחד הרוטציה תהיה קצרה יותר, כי פיני גרשון יבדוק ברבע הראשון והשני מי השחקנים החמים, ויילך איתם.