הכוח להשתנות

בניגוד למחוזותינו, יש מקומות בהם רשאים להקים במות אליפות עוד לפני הבטחת התואר. ברצלונה עשתה את שלה וחגגה (בקאמפ נואו, לראשונה מאז 1998) את האליפות ה-20 שלה אחרי 0:4 קל על ויאדוליד. עם שחקן העונה בספרד (לאונל מסי), התגלית הגדולה (פדרו) והשוער המצטיין בליגה (ויקטור ואלדס) תואר אחד מבין השלושה המשמעותיים בהם החזיקו בעונה שעברה זה המינימום שהגיע לקטלאנים העונה. עכשיו, אחרי שהמשימה המרכזית הושלמה - לקחת יותר תארים מריאל מדריד - אנשיו של ז'ואן לאפורטה יכולים לנשום לרווחה ולהתפנות לעסוק אך ורק בגולת הכותרת של התקופה מבחינת ברצלונה. גבירותי ורבותי, זהו יום הבוחר.

לאפורטה לא יכול להמשיך לכהן כנשיא, אבל אנשיו, בראשות המועמד ז'אומה פרר, צריכים את קולות הסוסיוס ולשם כך חייבים להציג קבלות לצד כוונות עתידיות. השבוע הם השיגו את שני הדברים, כשלצד פרסום על סיכום עם דויד וייה, משא ומתן עם ססק פברגאס והבנות עם חואן מאטה, הקבוצה גם זכתה באליפות שנייה ברציפות כשהיא מושתתת על בוגרי מחלקת הנוער ובזמן שהשחקנים מהלכים בין הטיפות ולא נופלים למלכודות הבחירות שמעסיקות את העיר. זכייה של פרר תאפשר ללאפורטה ליזום מהלכים מאחורי הקלעים ולברצלונה להמשיך בדרכה (אם כי "בסגנון שונה", כפי שמבטיח סגן הנשיא המכהן) תחת שרביטו של פפ גווארדיולה גם בעונה הבאה. הפתעה תשחק בעיקר לידיים של ריאל מדריד.

באמת שקשה לזכור מאבק אליפות בליגה הספרדית שהגיע למחזור הסיום ובכל זאת נותר נטול דרמה. לכאורה היו כאן את כל המרכיבים למותחן מורט עצבים עד לדקות האחרונות, אך כמו כל העונה של הליגה הספרדית - התוצאה הייתה צפויה. סוגיית מזוודות הכסף כלל לא עלתה על הפרק הפעם בהקשר של משחקי האליפות, שכן אין את מי לפתות. בשבוע בו הייתם מצפים לראות את שחקני ריאל מדריד מונעים מתחושה של דחיפות ומבקשים להיעלם מעין התקשורת כדי להתכונן בשיא הרצינות לרגע השיא, יכולתם למצוא אותם יושבים מבודחים ומשוחררים בטורניר הטניס במדריד, כשרק משחק ליגה מיותר במלאגה (מי אחראי ללוח הזמנים המסורבל?) מנע מהם לחזות בגמר של חברם רפאל נדאל מול רוג'ר פדרר. לפחות הם עזרו למלאגה של משפחת סאנס להינצל עם 1:1 עצבני.

גם אם הצליחו לצמק את הפער ועוד תלו תקוות מסוימות במשחקי החוץ הקשים (על הנייר) של בארסה אצל ויאריאל וסביליה, שחקני ריאל למעשה נכנעו באותו הפסד ביתי כואב בקלאסיקו. עכשיו, דווקא לאחר שהעונה הסתיימה, מגיע רגע האמת של פרויקט הגלקטיקוס השני שהנהיג פלורנטינו פרז. האם שוב לפרק את הקבוצה, לשלוח את המאמן לעזאזל ולהתחיל מאפס, או אולי ללמוד מטעויות העבר וליצור המשכיות? מכיוון שריאל השלימה עם אובדן האליפות עוד בחודש שעבר ויש גם מונדיאל בפתח, הצהרת הכוונות לגבי העונה הבאה צפויה להגיע בימים הקרובים. כדי לצאת לדרך מנקודת מוצא אידיאלית, הבלאנקוס צריכים לתת אמון בצוות הקיים, עם חיזוק מדויק דווקא בצד המנטלי. ריאל זקוקה למנהיגים נוספים על כר הדשא ובחדר ההלבשה, במיוחד כשראול וגוטי לא ממשיכים. לא עוד כוכבים אלא לוחמים בעלי עמוד שדרה. כאלה שיבואו גם למשחק מעיק במלאגה ויאכלו את הדשא.

ולנסיה בחובות אדירים ובפגרה הקרובה לא תוכל להימנע ממכירת כוכבים, מאיורקה לא מסוגלת לשלם פרמיות לשחקנים והבעלים שלה נשם לרווחה כשסביליה הקדימה את קבוצתו במירוץ למקום הרביעי, אתלטיקו מדריד נמצאת בחובות של למעלה מ-300 מיליון יורו וגם ויאריאל המסודרת עיכבה העונה את התשלומים. קבוצות הדרג השני של ספרד קורסות וחלקן אפילו עלולות להגיע למצב של סכנת קיום, בזמן שששתי הגדולות ממשיכות להתעצם.

בשבוע האחרון התקדמו השיחות באשר לשינוי מבנה הליגות בספרד, כשהכוונה היא להפוך את הליגה הראשונה לישות נפרדת, מנותקת מההתאחדות ומשאר הליגות - נוסח הפרמיירליג באנגליה - ובעיקר לאזן את נושא זכויות השידור המעניק במצב הנוכחי יתרון ברור לברצלונה וריאל מדריד. מהלך כזה יכול להוביל לשינוי ולהחזיר את הליגה הספרדית לימים שפויים ומאוזנים יותר. ימים בהם הפער בין הראשונה לשלישית עמד על קצת פחות מ-28 נקודות. אחרת, הסיפור של העונה הנוכחית יושרש כנורמה בכדורגל הספרדי.