מי אתה, דאלאס בריידן?

כמגיש, דאלאס בריידן די מזכיר בסגנון ההגשה שלו את מארק בהרלי, האיש שנכנס לפניו למועדון האקסקלוסיבי של מגישי המשחק המושלם. לא מבזבז זמן, עובד מהר וזורק בעיקר לסטרייקזון, תוך כדי שהוא לא מפחד לשים את הכדור "אין פליי". הוא לא עושה יותר מדי סטרייקאאוטים וסומך על השליטה שלו במיקום הפאסטבול (הזריקה המהירה) והציינג'אפ (זריקת המהירות המשתנה) באזורים שיבטיחו בסבירות גבוהה חבטה חלשה לקרקע. עד העונה בריידן היה בדיוק מסוג "מגישי ה-50 אחוז", אלה שזורקים לסטרייקזון ומתפללים. לזכותו ייאמר שבפרפקטו של אתמול ההגנה אפילו לא הייתה צריכה להתאמץ. לא היה שום מהלך פלאשי שהצריך איזה יכולת הגנתית מיוחדת (למשל, משהו כמו התפיסה המטורפת שהצילה את הפרפקטו של בהרלי לפני שנה).

והנה עוד כמה דברים מעניינים לגבי בריידן: הוא נבחר בסיבוב ה-24 של דראפט 2004 (מה שמראה לכם שוב למה הדראפט בבייסבול לעולם לא יהיה כמו זה של הפוטבול או של ה-NBA מבחינת יכולת לאתר כישרון בסיבובים הראשונים) ושיחק בשבע קבוצות מיינורס שונות. מה שעובד לטובת בריידן באוקלנד הוא העובדה שהוא יליד האזור וגדל בו כל חייו (זו גם אחת הסיבות שהאייז בחרו אותו). הוא גדל בסטוקטון, קליפורניה, נסיעה של כשעתיים לקולוסאום. במגרש עצמו היה מתחם שלם של אוהדים מבית – "סקשן 209", כמו אזור החיוג של סטוקטון.

לפני כמה שבועות שהיתי באזור, שם שמעתי אותו ברדיו מספר פעמים. הוא נחשב לדובר רהוט ונחמד ולא כל כך הבנתי אז למה מראיינים שחקן בינוני כמו בריידן ועוד מתייחסים אליו כאל מנהיג בחדר ההלבשה (במיוחד מוזר כשיש ותיקים כמו בן שיטס ברוטציה). הוא נחשב "שחקן בית" ולא מזכירים אותו בכלל באותה הנשימה כמו את ההחתמות לעונה אחת של בילי בין. בריידן נשאל על הציפיות מהעונה אחרי אחת הפתיחות הטובות שלו. הייתי בטוח שאוטוטו הוא הולך לחטוף בראש, ואז אף אחד לא ישאל אותו יותר שום דבר.

והנה כמה סיפורי צד מעניינים. המנג'ר של טמפה ביי ג'ון מאדון נמצא בצד המפסיד של נו היטר בפעם הרביעית, מתוכם המשחק המושלם השלישי שבו הוא לוקח בצד הלא נכון. את הפרפקטו הראשון הוא חטף מקני רוג'רס כשהיה המאמן של הבולפן, את השני מבהרלי ביולי שעבר ואת השלישי הלילה.

ואי אפשר, כמובן, בלי להתייחס לאלכס רודריגז, ששוב יצא אפס גדול ושחצן. נכון שהוא הפציע בפלייאוף האחרון, אבל בסיפור הזה הוא חזר להיות א-רוד של 2008, שכל מה שהוא עושה איכשהו מתפוצץ לו בפנים. למי שלא שמע את הסיפור – א-רוד, בהתנהגות שחצנית אופיינית, חצה את התלולית כשירד מהמגרש במשחק של היאנקיז נגד האייז לפני חמישה ימים. זהו מהלך שנוגד את המסורת של הבייסבול ומעיד על זלזול בפיצ'ר ובקבוצה היריבה (משהו בדומה למה שטרל אואנס עשה אז על הכוכב של דאלאס), ובריידן מאוד התרגז אחרי המשחק על הקטע הזה. רודריגז התבטא אחר כך בצורה די מזלזלת על בריידן ואמר משהו כמו "שינצל טוב את 15 דקות התהילה שלו".

אחרי הפרפקטו הוא כבר פרגן קצת יותר, עדיין – בשחצנות אופיינית. "משמח בשבילו. אני תמיד אומר שעדיף שתקבל הכרה על מה שאתה עושה על המגרש ולא מחוצה לו. זה טוב מאוד, במיוחד כשהוא ניצח את הרייז".

ואנקדוטה אחרונה: זו פעם שלישית בהיסטוריה שיש פרקפקטו שנה אחרי שנה, כשלהזכיר – המשחק של בהרלי בשנה שעברה הגיע אחרי הפסקה של חמש שנים, מאז הפרפקטו של רנדי ג'ונסון מאריזונה מול אטלנטה. קצת חבל שהישג כל כך מיוחד נרשם מול אצטדיון ריק כמעט לגמרי. זה מקלקל את כל העניין. מצד שני, עם אצטדיון מלא ועם כל הלחץ של הקהל, אי אפשר לדעת האם זה אכן היה קורה.