סרטי ביזאר

בשנה שעברה חגג מפעל הליברטדורס 50 שנה לייסודו. אמנם, עוד לפני הכינון הרשמי של התחרות נערכו משחקים בינארציים בין קבוצות מארגנטינה ואורוגוואי, שתי מעצמות כדורגל באותן שנים, אלא שב-1960 נוסד הטורניר שמאגד בתוכו את אלופות דרום אמריקה במפעל, המקביל לגביע אירופה בגלגוליו השונים. מאז ועד היום עבר הגביע שינויים גדולים והיום הוא נחשב למפעל ראוי, מוכר ומכובד. עם זאת, בדרום אמריקה, כמו בדרום אמריקה, חוקים וזמנים מקבלים פרשנות שונה. לדוגמא, השנה, בגלל המונדיאל בדרום אפריקה, ייצא המפעל לפגרה בת חודשיים לאחר רבע הגמר, כאשר שלבי חצי הגמר והגמר ייערכו רק בחודשים יולי-אוגוסט. קשה להאמין שדבר כזה היה קורה באירופה. ברבות השנים לא מעט סיפורים מצחיקים והזויים נקשרו בשמו של המפעל. ליקטנו עבורכם חמישה כאלה.

קטטות, משחקים שמפוצצים ומופסקים הם עניין שבשגרה בדרום אמריקה בעבר ובהווה. אחת לכמה זמן ניתן בנקל לשמוע על משחק שלא הגיעו לסיומו מסיבות כאלו ואחרות. הדם החם והיצר הלטיני משבש לעתים את פעולת החשיבה הקרה. ב-2004 אצטדיון האצטקה במקסיקו סיטי, אחד הגדולים בעולם, אירח את גומלין שמינית גמר המפעל כשקבוצת אמריקה המקומית פגשה בפיגור של 2:1 מהמשחק הקודם את סאו קייטאנו הברזילאית. אמריקה לא הצליחה למחוק את הפיגור והמשחק הסתיים ב-1:1, מה שאומר הדחה של הקבוצה הביתית, אלא שהמקומיים לא ממש השלימו עמה. שחקני שתי הקבוצות החלו להתקוטט על כר הדשא והיכו נמרצות אחד את השני. מהומת האלוהים שהתעוררה במגרש גלשה גם לחדרי ההלבשה, כשאליה הצטרפו כמובן שני הספסלים וכל מי שקשור לקבוצות. האירועים האלימים על כר הדשא גררו לקלחת את אוהדי אמריקה הזועמים. הם עקרו מושבים וזרקו אותם למשטח, כמעט כמו כל חפץ אחר שנקרה בדרכם ונמצא בקרבת מקום. בשלב מסוים הושלכה לכר הדשא לא פחות מאשר מריצה. באורח נס היא לא פגעה באף אחד ורק יצרה בור גדול בדשא. כיצד הכניסו האוהדים מריצה למגרש? למה היא הייתה שם ואיך נזרקה לדשא? לקהל של אמריקה הפתרונים.

לא אחת מתלוננות קבוצות רבות בגביע הליברטדורס על משחקים שנערכים בגובה הרב, דבר שמקשה מאוד את המאמץ עקב האוויר הדליל. מי שיצאה בחריפות נגד העניין ואף איימה לא להופיע למשחק הייתה פלמנגו הברזילאית לפני שלוש שנים. גם בבוליביה סובלים חלק מהשחקנים, אלו שלא רגילים לתנאי הגובה, מכך ושם חשב פיזיותרפיסט על שיטה לפתרון הבעיה. לפני משחקה של קבוצת בלומינג בלה פז, הממוקמת כ-3,500 מטרים על פני הים, רקח הפיזיותרפיסט רעיון כשחילק לשחקני הקבוצה ויאגרה. הרעיון בלתת את הכדור שמזקיף את הגאווה היה בכך שהוא ממריץ את מחזור הדם. ויאגרה איננה סם בלתי חוקי, כך שהפיזיותרפיסט לא היה הראשון שעשה זאת, אלא שהקבוצות ושחקנים לא התוודו בפומבי לפני כן על הטיפול. "קבוצות נותנות את זה לשחקניהם לפני משחקים בליברטדורס", העיד שחקן ברזילאי. גם אם זה לא עוזר לנצח, זה בטח מעמיד את השחקנים הרבה יותר טוב על המגרש. כמו כן, קיימות תרופות שלא מרפאות. אם לא נוטלים אותן בצורה המקובלת. החלוץ הברזילאי רמאליו ביקש מרופא טיפול עקב כאבי שיניים עזים. הרופא רשם לו ליטול פתילה ("נר"), תרופה שנלקחת דרך פי הטבעת, אך רמאליו בחוכמתו בלע את הכדור והושבת בעקבות זה לשלושה ימים.

נגיף השפעת שהתפשט במהרה במקסיקו אשתקד פגע בצורה קשה גם בענף הכדורגל במדינה. הקבוצות המקסיקניות היו צריכות לערוך את משחקיהן בפני אצטדיונים ריקים כיוון שחל איסור חמור על כינוס של למעלה מ-40 אנשים. גוודלחארה וסן לואיס המקסיקניות צלחו בצורה טובה את שלב הבתים והעפילו לשמינית הגמר, אבל דווקא השפעת לא הותירה להן סיכוי. בהתאחדות הכדורגל של דרום אמריקה ניסו למצוא חלופה למשחקי הבית של הקבוצות, אולם הניסיון לערוך אותם בבוגוטה לא קרם עור וגידים עקב התנגדות עזה שנוצרה בקולומביה. כיוון שלא הצליח למצוא פיתרון אחר, החליטה התאחדות הכדורגל להדיח את שתיהן, כשסאו פאולו ונאסיונאל הרוויחו מן ההפקר והעפילו אוטומטית לרבע הגמר.

בשנים הראשונות של המפעל כשהכדורגל עוד לא היה מקצועני, הופעת השחקנים למשחקים הייתה לעתים יכולה להיות מותנית בהתחייבויות אחרות. כך קרה ב-1965 כאשר קבוצת דפורטיבו גאליסיה מוונצואלה, שמאז הספיקה לשנות את שמה לפני חמש שנים, אירחה את פניארול האורוגוואית. הקבוצה הביתית חסרה שני שחקנים והתייצבה עם תשעה בלבד. היא רשמה בטופס המשחק תשעה בלבד ואף עלתה אתם לכר הדשא כאילו כלום לא קרה. אלא שהשופטים 'חדי העין' הצליחו לזהות את היעדרותם של שני שחקני דפורטיבו עוד בטרם שריקת הפתיחה ולא אפשרו את קיום המשחק, שהסתיים כביכול ב-0:0 (התוצאה הרשמית), כששתי הנקודות על הניצחון ניתנו באופן אוטומטי לקבוצה האורוגוואית.

את הקלישאה 'כדורגל משחקים 90 דקות' כל חובב בענף מכיר, אלא שהגדרה חדשה ניתנה למשחק שנתיים בלבד לאחר כינון המפעל. ב-1962 התייצבו פניארול וסנטוס האגדית של פלה לגמר המפעל. הקבוצה האורוגוואית הגיעה כאלופת המפעל הגאה שנתיים ברציפות במטרה לזכות בפעם השלישית, כאשר מנגד ניצב הכוח העולה בכדורגל הדרום אמריקאי. המשחק הראשון באורוגוואי נגמר בניצחונם של האורחים 1:2. משחק הגומלין נערך חמישה ימים אחר כך בסאו פאולו. התאחדות הכדורגל של דרום אמריקה החליטה שרק 59 הדקות הראשונות במשחק נחשבו לחוקיות (!), כאשר שאר 31 הדקות הוגדרו כמשחק ידידות. בתום החלק הראשון השיגה פניארול ניצחון 2:3. למרות שעד תום 90 הדקות הצליחה סנטוס להשוות משער של פפה, התוצאה שהוכרה בסופו של דבר הייתה התוצאה הראשונית (2:3), ומכיוון שבליברטדורס לא חל חוק שערי החוץ נערך משחק שלישי ומכריע. העוול תוקן כשסנטוס ניצחה 0:3 (צמד של פלה) וזכתה בגביע, לראשונה בתולדותיה.