לא עומדים בתנאים

"אחרי משחקים גדולים בעבר היינו מגיעים למזרקה באשקלון וחוגגים יחד עם האוהדים", שחזר השבוע קפטן העבר של הפועל אשקלון ללו אנקה, "ביום שישי האחרון אחרי הניצחון 1:2 בכפר סבא, חזר אוטובוס השחקנים ריק לגמרי, כשהשניים היחידים שהיו עליו לא שיחקו שנייה. כל שאר השחקנים נסעו עם המכוניות לבתים שלהם במרכז הארץ ולשיירה של 2,000 האוהדים לא ממש היה עם מי לחגוג".

דומה שאין סיפור מייצג יותר מזה להפועל אשקלון של השנים האחרונות בכלל והנוכחית בפרט. קבוצה עם פוטנציאל גדול במיוחד של קהל, אבל יחד עם זאת גם מועדון שאיבד לחלוטין את הזהות המקומית שלו ושכח מתי גידל שחקן צעיר.

לדוגמה, באותו ניצחון בכפר סבא לא פתח בהרכב אפילו אשקלוני אחד ואפילו שלושת המחליפים הם פליטים מקבוצות אחרות. תמצאו שם רק שחקנים כמו שוקי נגר, יחיאל צגאי ודידי אונגר. אפשר לומר שזו תופעה גלובלית, שאסור כבר לחפש את הרומנטיקה בספורט ואפילו שהעובדות מוכיחות שזה הצליח וגם הקהל כבר ממלא את האצטדיון, אבל האם נוצרה באשקלון התשתית הנכונה של שחקנים כדי לשרוד ולהפוך לקבוצת ליגת העל לגיטימית במודל של בני יהודה או השכנה מ.ס. אשדוד, או שאנחנו בסך הכל עדים לשחזור של עונת 1997/8, אז הייתה הקבוצה סוג של בדיחה בליגה הבכירה?

קרוב לוודאי שהפועל אשקלון הייתה חלומו הרטוב של יו"ר ההתאחדות אבי לוזון, כשהחליט להריץ את הגדלת הליגה ל-16 קבוצות. כל התנאים קיימים: פריפריה, קהל עצום, עיר שחיה ונושמת כדורגל, מאמן רציני שאיכשהו נפלט מקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי ותשתית של ילדים צעירים שיהפכו בעתיד לשחקני הקבוצה. האומנם? אז זהו, שמסתבר שהתמונה, כרגיל, היא הרבה יותר מורכבת.

הפועל אשקלון, כזכור, שיחקה כבר עונה אחת בליגה הבכירה וזה אפילו לא היה כל כך מזמן (1997/8). הקבוצה נחלה כישלון קולוסאלי וחזרה תוך עונה לליגה השנייה, כשעל הדרך סובלים מאמנים ובעלי תפקידים במועדון מנחת זרועו של קהל אלים וכל מיני בעלי עניין, שלא היססו להצית מכוניות ולנקב צמיגים ואפילו לירות אל עבר ביתו של היו"ר. שייע פייגנבוים, שאימן את הקבוצה בעונת העלייה ופוטר בעונה שלאחר מכן, נזכר השבוע בזהירות במקרים שליוו אותו בדרום: "במקומות כמו אשקלון יכולים להיווצר מצבים בהם משפחות של שחקנים מתערבות במה שנעשה ומפעילות שלל לחצים על אנשים במועדון, כולל אלימות. בסופו של דבר, הייתה התערבות של גורמים אינטרסנטיים".

במקום בו נזהר פייגנבוים, מרשים לעצמם עיתונאים שסיקרו את הקבוצה לאורך השנים האחרונות לשחרר את הרסן. שלא לייחוס, אומרים חלק מהם דברים קשים מאוד נגד האגודה ובעיקר נגד העומד בראשה פרוספר אזגי. רובם מתארים את האיש, בעל העבר הפלילי, כבריון וכוחני שלא יהסס לפעול בשום צורה נגד מתנגדיו. אזגי נעצר מספר פעמים בארץ בעקבות אי תשלום מזונות ונחשד בעוד מספר פרשות, כמו חריגה מהסכם עם מנהל מקרקעי ישראלי ואלימות נגד אשתו, האשמות מהן זוכה. כמו כן, נזכר שמו גם ביחס לקשרים עם העולם התחתון, מה שלא הוכח מעולם. יחד עם זאת, גם מבקריו הגדולים של אזגי מסכימים כי בשנים האחרונות יש סדר במועדון, בניגוד למה שהיה בעבר ולראיה ההצלחה של הקבוצה. "הוא לא איש סימפטי במיוחד, הוא הולך נגד התקשורת באופן הכי קשה שאפשר", מגדיר את אזגי יוסי פרטוק, שהיה שותפו בבעלות על הקבוצה ב-2002/3, אבל מודה: "בעבר הייתה אווירה מאוד לא נעימה במועדון. בעונה הקודמת בליגה הבכירה (1997/8) היו המון קומבינות, הביאו שחקנים ואנשים שאין להם שום קשר לכדורגל ונתנו לכל אחד להתערב. אפשר להגיד על פרוספר הרבה דברים, אבל הוא הביא שקט למועדון וגם נכנס כחבר בהנהלת ההתאחדות, מה שמוסיף לו כוח".

גם עו"ד צ'יקו ג'רסי, שבעבר סיקר את הקבוצה ונחשב לאחד האופוזיציונרים הגדולים להנהלה, מציג היום עמדה הרבה יותר מרוככת. "בתור אוהד כדורגל, העבר של פרוספר לא מעניין אותי", הוא אומר, "תמיד ניסו לקשר אותו ולייחס אליו כל מיני קשרים עם העולם התחתון ולא הצליחו, לכן העיסוק בזהות שלו לא רלוונטי בכלל. בארבע השנים האחרונות יש במועדון שקט שלא היה אף פעם. תמיד כיף להדביק תוויות לקבוצה פריפריאלית, אבל הפועל אשקלון לא שונה מאף מועדון בארץ. היו ועדיין יש יו"ר עם קופות שרצים הרבה יותר גדולות על הגב מאשר פרוספר אזגי". גם ירון הוכנבוים, כיום מאמן הפועל עכו ובעבר מי שיאמן את אשקלון לחמישה שבועות בלבד לאחר שקיבל הצעה מנצרת עילית, שופע מחמאות: "מאוד התלהבתי מהאווירה במועדון. היו מפנקים אותי והיה לי כיף שם. בדיעבד, ממש הצטערתי שעזבתי".

אזגי אולי עייף כבר מלהצדיק את עצמו, אבל השאלה היא האם הוא בכלל מסוגל ויודע כיצד להתמודד עם עלייה לליגת העל. "מבחינת יכולות כלכליות, הוא לא נופל מאלונה ברקת. יש לו יכולות כלכליות אדירות. בעבר הוא היה קבלן חולות, אבל לא ברור מאיפה כל הכסף שלו", קובע פרטוק. למרות זאת, הקבוצה חיה בשנים האחרונות בעיקר על מיליון שקלים וחצי שהיא מקבלת מהעירייה ושאר הקצבות, עליהם ניהל ומנהל אזגי מלחמות מדי קיץ. במובן הכי ברור של מלחמות. בשביל להעמיד קבוצה סבירה בליגת העל אזגי יצטרך יותר מהסכום אותו הוא מקבל כרגע מהעירייה. "פרוספר לא משקיע שקל ועל זה תקום ותיפול הפועל אשקלון. על הכסף העירוני", קובע אחד העיתונאים, שהעדיף להישאר בעילום שם.

מדוע צריך אזגי את כספי העירייה? כי בקיץ הקרוב, כנראה ששוב ייאלץ להחליף את רוב הסגל הקיים בשחקני רכש חדשים. כלום לא צומח במחלקת הנוער של המועדון, שבניגוד למועדונים כמו בני יהודה ומ.ס. אשדוד, יתקשה לשרוד כך בליגה: "אפשר בהחלט להפוך את הקבוצה לאחת הטובות בתחתית ואפילו לקבוצת אמצע טבלה, אבל חייבים להשקיע שם הרבה יותר בנוער כדי לכפר על טעויות העבר שנעשו שם", קובע פייגנבוים. שלא כמו שייע, אנקה נשמע יותר נחרץ: "אני מאוד פסימי ולא רואה שום עתיד לקבוצה בטווח הארוך. לקבוצה כמו אשקלון אין זכות קיום בלי בסיס מקומי. אי אפשר להביא כל שנה 16 או 17 שחקנים. מזלו של ברק יצחקי שעזב בגיל צעיר לבית"ר ירושלים, אחרת הוא היה יושב כאן על הספסל ושורף את הקריירה שלו לחינם". גם פרטוק, שחתום על העברתו של יצחקי לבית"ר, לא מעודד במיוחד: "מקום כמו אשקלון הוא ממש לא סימפטי לצעירים, כל תשומת הלב הולכת לבוגרים ולא נותנים לנוער כלים נכונים וזריקות עידוד".

אז מה עושים? לבעלי המועדון מהעיר השכנה ג'קי בן זקן, שחרת על דגלה של מ.ס. אשדוד את שילוב הצעירים המקומיים והצליח להפוך אותה לחברה קבועה במועדון הצמרת, יש כמה עצות. "אשקלון תצטרך לבנות את עצמה לאט ובזהירות עם שחקנים מקומיים וצעירים. זה דבר שלוקח זמן ועולה בהרבה נקודות והפסדים. השאלה אם יש במועדון מי שמסוגל להתמודד עם הלחץ הכבד שמגיע מהקהל, מהתקשורת ומאנשים מסביב. זה תהליך שיכול לקחת אפילו חמש שנים להערכתי". פייגנבוים חולק: "תראה אפילו את הפועל תל אביב הגדולה עם כל ההצלחה שלה, הכל שחקנים מבחוץ. כמובן שלאשקלון אין את המשאבים שיש להפועל, אבל הרבה יותר כסף צריך להיות מופנה לנוער כמו שעשו בבני יהודה, מכבי חיפה ואשדוד ואז יהיו תוצאות".

אחרי כל הנקודות הדי שליליות, מגיע הקטע שאמור להיות נקודת האור. הקהל. 5,500 מהם הגיעו למשחק הבית האחרון מול עירוני רמת השרון, 10,000 צפויים להציף את האצטדיון מול עירוני בת ים השבוע. מבחינת פוטנציאל נראה שפרט לארבע הגדולות ואולי הפועל באר שבע, לאשקלון יש אולי את הפוטנציאל הגדול בארץ. אבל מסתבר שגם כאן ללא מעט אנשים יש תלונות. בניגוד לקבוצת הכדורסל של העיר, אליצור אשקלון, שאולמה נמצא בסמוך לאצטדיון הכדורגל ונהנית מגרעין קבוע של אוהדים שמלווה אותה גם למשחקי החוץ, קבוצת הכדורגל סוחפת את ההמונים רק בניצחונות. "אלה אוהדים של הצלחות", קובע פרטוק, "לפני חודשיים-שלושה כשלקבוצה לא הלך, היו מגיעים 200 איש שגם הם נכנסו בחינם. רק כשהדברים מתחילים ללכת, הקהל בא". גם אנקה מסכים: "זו עיר שכשרואים הצלחה, כולם מתגייסים והאווירה פשוט מחשמלת בכל רחוב, אבל בהפסדים כולם נעלמים".

אגב, אם חשבתם שלאשקלון יש כבר תכנית לקראת העונה הבאה, טעות בידיכם. או כמו שאמר מנכ"ל הקבוצה צ'יקו מגיה בשיחה איתו: "אנחנו עם הראש רק בשני המשחקים הקרובים, לא התחלנו בכלל לחשוב ואין לנו עדיין מושג מה יהיה".

בדרום חיים היום מעל למיליון תושבים. אז איך זה שהספורט כל כך רדום שם? לבן זקן, שטיפח הרבה צעירים בשנים האחרונות, הפתרונים: "ערים תוססות כמו אשקלון, שהיא עיר כדורגל מדהימה, נאלצו לסבול בשנים האחרונות בגלל החלטה מטומטמת להקטין את הליגה ל-12 קבוצות. שנים לא היה שם ניצול של האזור ושל כמויות הילדים הגדולות וגם לא יכול להיות, כי כשבאר שבע או אשקלון משחקות בליגה השנייה או השלישית, כך גם נראות מחלקות הנוער. ילדים רוצים לשאוב השראה. אם אשקלון הייתה בליגת העל, יצחקי בחיים לא היה עוזב. אותו הדבר לגבי כל כישרון אחר. למה שיישאר באשקלון ואז יגיע לבוגרים? כדי לשחק בליגה ארצית או בליגה א'? איפה שאין נוכחות של קבוצות שמשחקות בליגות הגבוהות אז אין עתיד ואין אופק".

השאלה המתבקשת היא האם באמת יש התעוררות או שמדובר רק בתחושה שמתקבלת לאנשים שאינם מהאזור. בן זקן קובע: "ברור שבשבועות האחרונים מרגישים התעוררות סביב כל מה שקורה גם באשקלון וגם אצלנו, עם כל מה שהיה סביב חצי גמר הגביע. זה עושה רק טוב לכדורגל הישראלי. קבוצה כמו אשקלון תעורר הרבה עניין מטבע הדברים. התוצאה תהיה פשוטה מאוד: בעוד כמה שנים תבוא ותראה שיהיו הרבה שחקנים מקומיים, קהל גדול ואיכות המתקנים תלך ותשתפר כי רשות המתקנים וההתאחדות לכדורגל ירצו שקבוצות ליגת העל תהיינה עם מתקנים ברמה המתאימה".

מורן רוט, שהצטרף בקיץ לעירוני אשקלון אחרי ששיחק בקבוצות עם קהלים מאוד דומיננטיים כמו הפועל חולון והפועל ירושלים, מצטרף לתחושה של משהו שמתפתח באזור. "אי אפשר להשוות עדיין את הקהל של ירושלים וחולון לאשקלון, כי שם יש מסורת ואוהדים שמלווים את הקבוצה עשרות שנים. אצלנו זה בהחלט הולך ומתפתח לכיוונים מאוד חיוביים. לפני חצי גמר הגביע (בו הפסידה הקבוצה לבני השרון – ר.פ.), הגיעו המון אוהדים לאימון, פוצצו אותו ועודדו אותנו ואני בטוח שגם עכשיו בסדרת הפלייאוף זה יקרה. חשוב לזכור שאשקלון זאת עיר של כדורגל וייקח עוד קצת זמן, ונקווה שגם עם ההצלחות, יבואו עוד ועוד אנשים גם לכדורסל".

בן זקן מסכם: "ליגה של 12 קבוצות היא האסון הכי גדול שהיה לליגה מאז שהתחילו לשחק כאן כדורגל. זה הפך רק את הערים ברמה הסוציו אקונומית הגבוהה לחלק מהמשחק ורק אוהדים שיש להם 80-110 שקלים לשלם כרטיס למשחק הגיעו במחירים שהם כמו מנוי לאופרה. מבחינתי, הייתי מוכן שתהיה פה גם ליגה של 18. אגב, המודל של הכדורגל צריך להנחות אותנו גם בכדורסל. לא צריך שתי ליגות מקצועניות, רק אחת שתהיה יותר גדולה. כי אם מכבי תל אביב תגיע לערים כמו אשדוד, באר שבע או קריית גת זה יעורר גם את הענף הזה ויוסיף המון עניין ותשוקה לאנשים".

הפוטנציאל בדרום קיים, הכל רק תלוי באנשים שמנהלים את העסק. אם הם יהיו מספיק רציניים, מקצועיים ובעיקר סבלניים, יכולים להיווצר כאן כמה מועדונים נפלאים. ספק גדול אם האנשים בהפועל אשקלון עונים על כל הדרישות האלה.