הרגעים הקטנים שעושים עונה

הצטיינות לאורך עונה שלמה היא מה שהופך קבוצה לאלופה, אבל מה שווה עונת ספורט בלי הרגעים הקטנים שנחרטים בזיכרון, והסיפורים האישיים שעשויים גם הם לקבוע גורלות? אז הנה הרגעים והסיפורים הגדולים שסיפק לנו ה-NFL בעונת 2001.

היו שניים כאלה. שניהם מאבקים מרים בין יריבות לבית. המפגש בין טנסי לבולטימור, בשבוע ה-9 של העונה, צפן משמעויות פלייאוף לשתי הקבוצות. טנסי, הגיעה לקו השער של בולטימור בשניות האחרונות של המשחק ואפילו הצליחה להבקיע טאצ'דאון ניצחון...שמיד נפסל בשל עבירה נדירה. בלגאן, דרמה, מתח בלתי נסבל. בסוף קיבלה טנסי ניסיון אחרון, בלי זמן על השעון, והמאמן ג'ף פישר הלך עם ריצה של ראש בקיר נגד הגנת הריצה הטובה בכל הזמנים. נגמר 16-10 לבולטימור ונגמרה גם ההתאוששות של טנסי.

בשבוע ה-16 והלפני אחרון, הג'איינטס מתארחים בפילי וחייבים
ניצחון כדי להישאר בחיים. משחק מטורף, עם חמישה שינויי יתרון ברבע הרביעי, נגמר במהלך נואש ונדיר – הרץ של ניו יורק טיקי ברבר מוסר הצידה לרון דיקסון המהיר, ששועט על פני רוב המגרש לעבר קו השער ונעצר שישה יארד לפניו. 24-21 לפילי, שמוכתרת כאלופת הבית, והג'איינטס מחוץ לפלייאוף.

הקטגוריה הזו נחלקת לשלושה. הרגע הספורטיבי המרגש: שבירת שיא הפלות הקווטרבק על ידי מייקל סטרייהן, שתי דקות לתום המשחק האחרון של העונה; הרגע המרגש באופן אישי: טקס האזכרה לקורי סטרינגר, שנפטר ממכת חום במהלך מחנה האימונים לפני העונה, במשחק הבית הראשון של מינסוטה. הרגע המרגש באופן קיבוצי: טקסי האזכרה לחללי הפיגועים בבנייני התאומים ובפנטגון, עם חידוש המשחקים לאחר האסון.

הרגע המביך של השנה: ההרגשה הלא נעימה שברט פארב נתן לסטרייהן להפיל אותו כדי שישבור את השיא.

נחלק את הקטגוריה לשניים. הרגע המצחיק על המגרש אירע במחזור האחרון. קית' טריילור משיקאגו, תאקל הגנתי במשקל 150 קילו עם בטן שדופקת חיקוי של ברי סימון כל פעם שהוא נושם, חוטף כדור ומתחיל לרוץ. הוא בכלל רצה למסור הצדה מההתחלה, אבל החברים חסמו לו אז הוא נאלץ לדשדש כמיטב יכולתו. בסוף הוא נתפס, אבל לא לפני שאיצטדיון שלם נשכב מצחוק. מזל שיש לו שבוע חופש להסדיר את הנשימה.

הרגע המצחיק בתא השידור אירע כשהמאמן לשעבר ג'ימי ג'ונסון, שלקח את דאלאס לשתי אליפויות רצופות, "התבלבל" וקרא לאויבו המר, הבוס שלו לשעבר ג'רי ג'ונס, בשם מייקל ג'קסון. הסיבה ליציאה הייתה שג'ונס, הבעלים של דאלאס שפיטר את ג'ונסון כדי לא לחלוק איתו את הקרדיט על ההישגים (ולא הגיע להרבה כאלה מאז), עבר ניתוח פלסטי שבוע קודם לכן. אמריקה לא הפסיקה לצחוק שבוע לאחר מכן.

תצוגה אישית: הרץ האחורי של סיאטל, שון אלכסנדר, 266 יארד על הקרקע נגד אוקלנד. אלכסנדר קיבל את ההזדמנות שלו אחרי פציעתו של הרץ הפותח, ריקי ווטרס. הוא מיהר להוכיח את מה שמביני עניין כבר ידעו: האיש תותח על. התצוגה המדהימה הזו הייתה כמות היארדים הרביעית בטיבה למשחק אחד בכל הזמנים.

תצוגה קבוצתית: אפשר לבחור פה אחד מחמישה משחקים לפחות של סט. לואיס, שבהן הם נראו כמו הדגמת מחשב של איך צריך לעשות את זה. אבל אם לוקחים בחשבון את גודל המעמד, אז הניצחון של הטאמפה ביי באקנירס, 48-20 על ניו אורלינס, לפני שלושה שבועות לוקח בענק. לשתי הקבוצות היה מאזן זהה של 7-6 וטאמפה הייתה חייבת ניצחון כדי להישאר עם סיכוי לפלייאוף. הבאקס פתחו את המשחק בהפגזה התקפית ובדריסה הגנתית ואחרי רבע אחד זה כבר היה גמור. אני אישית עדיין חושב שהבאקס לא הולכים לשום מקום בפלייאוף, אבל המשחק הזה הראה כמה פוטנציאל יש לקבוצה הזו.

התואר הולך, ללא ספק, לרנדי מוס, תופס-העל של מינסוטה. האיש מקבל 78 מיליון דולר לשמונה שנים ויש לו החוצפה להגיד "נכון, אני לא מתאמץ בכל מהלך. אני משחק רק מתי שבא לי ואתם לא יכולים להכריח אותי". שילך קיבינימט הוא והכישרון המופלא שלו.

אמיט סמית הפך לשחקן השני בהיסטוריה הרושם 16,000 יארד על הקרקע בקריירה וליחיד שרושם 11 עונות רצופות של 1,000 יארד; הטייט אנד שאנון שארפ שבר את שיא תפיסות לקריירה בעמדה עם 767; וכמובן, השיא של העונה – מייקל סטרייהן שובר את שיא הפלות הקווטרבק, שעמד 17 שנה, ומעמיד אותו על 22.5. גם אם ההפלה האחרונה הייתה מפוקפקת משהו, כל האחרות היו לגיטימיות במיליון אחוז וסטרייהן פשוט שחקן ענק. מגיע לו.

זהו, הסתיימה לה העונה הרגילה. ועכשיו יש רק כמה ימים לנער את הראש, להסדיר את הנשימה ולקחת אוויר לקראת הפיניש המסחרר.

מחר: מתכוננים לפלייאוף.