מתחילים מאפס

הודעה רשמית עוד לא יצאה, עניין של ימים – אלונה ברקת תישאר בהפועל באר שבע. בעזרת השם, בלי נדר ומתוך תקווה שלא יקרה שום דבר יוצא דופן, יש להוסיף. הבעיה, נכון לעכשיו, היא איך מביאים סולם שיסייע לברקת לצאת פחות רע מהסיפור, עניין לא פשוט לנוכח גובה הסולם שעליו העלו אותה אסטרטגי העל שלה. הם מקווים שהסולם יגיע בדמות חתימת מסמך הבנות בין ההנהלה לנציגות האוהדים. על פניו, בהצעות שעולות יש לא מעט אלמנטים חיוביים, כמו הקמת ארגון גג של האוהדים, שמולו בלבד תעבוד ההנהלה. לאורך זמן, זו הדרך הכי טובה לייצר מנהיגות חיוביות ובעיקר לגיטימית של אוהדים.

אבל יש לא מעט אלמנטים לא ישימים בעליל, שלא להגיד מנותקים והזויים, כמו "משמר אוהדים" שיתפוס ואחר כך יעמיד לוועדת משמעת פנימית את אלו שיחרגו מכללי אותה אמנה, צעד שמי שהעלה אותו הוכיח כמה הוא מנותק מההוויה ביציע, גם אם הוא מחובר לפורומי האוהדים ומודע לנימי נימיהם של הסכסוכים והבריתות.

האמת הפשוטה ונטולת הספינים היא שאין צורך בסולמות, גם לא בחבלים. מי שירצה לסנוט בברקת על שחזרה בה יעשה את זה עם או בלי סולם, ותהיו בטוחים שזה יקרה. לרובם המוחלט של אוהדי הפועל באר שבע הרבה פחות חשוב אם יהיה סולם בדמות מסמך עקרונות או שסתם ככה תגיד ברקת, "שמעתי את קול ההמון, הפועל באר שבע חשובה מכדי שאזנח אותה בגלל אחוז קטן מהקהל שלנו, וביחד עם הרוב הנפלא ננסה להשתפר". מספיק. אחר כך רצוי לסגור טלוויזיה ליום ולתת לקופמנים לצעוק וללגלג.

אפשר להסתכל על הודעת העזיבה של ברקת מכמה כיוונים, אפשר להגיד שמישהו שלח אותה לטפס על עץ גבוה מדי ואחר כך ניסה לנצל את ההיסטריה הכללית לשיפור ההקצבות של העירייה, ואפשר גם להסתכל על המופע המדהים של האוהדים בבלומפילד אחרי ההודעה, ובכלל, על ההתנהגות שלהם עד סיום העונה ולהגיד "וואלה, שיחקה אותה". גם ככה כל אחד יסתכל על העניין מהזווית שהוא רואה לנכון.

ובעצם, אם יש משהו שהנהלת הפועל באר שבע ואסטרטגי העל שלה צריכים לעשות בסוף העונה, זה להבין שבקבוצת כדורגל צריך פחות להתעסק במראית העין ויחסי הציבור ויותר במהות. ושם, באגף עבודה מהותי כמו שיווק, קירוב אמיתי של הקהילה למועדון ובעיקר הגדרת מדיניות לפיה יפעל המאמן. כל מאמן שיגיע ידע שלצד התנאים והפינוקים הכלכליים שמעמידה ברקת יש המון עבודה, שלא לדבר על מהות בכל האמור למלחמה אמיתית באלימות. למשל, איום בתביעה אזרחית כנגד אותם מטומטמים שזורקים אבנים על אוטובוסים של אוהדי היריבה כחלק מהאפטר פארטי של אחרי משחק.

כשהדברים הללו ייעשו בצורה מקצועית וארגון האוהדים יהיה חזק, לגיטימי ובעל השפעה, אפשר יהיה להתעסק ביחסי ציבור. במחשבה שנייה? כשזה יקרה, סביר להניח שיחסי הציבור יהיו מיותרים.