היום הראשון של הדראפט הסתיים, ו-32 שחקנים כבר ירדו מהלוח. מחשבות ראשונות לפני שהסיבוב השני נפתח, מי הפסיד ומי הרוויח בסיבוב הראשון? לפני הניתוח, נציין שהמוק שלי הסתיים עם שישה ניחושים מ-32 אפשרויות. לא מה שהיה בשנים עברו, אבל נתגבר.
המפסידים
בפאלו בילס - סי ג'יי ספילר
ככה אני מתאר לעצמי את מערכת ההחלטות של הבילס -
באדי ניקס המנהל החדש: "או קיי, מה אנחנו צריכים?"
צ'אן גיילי המאמן החדש: "דבר ראשון ק"ב, כי זה התפקיד הכי חשוב במשחק"
ניקס: "יש ק"ב טוב פנוי?"
סקאוט: "כן, קלאוסן, שחקן מאוד מבטיח"
ניקס: "או קיי, שים אותו על הלוח. מה עוד?"
גיילי: " טוב, אם לא ק"ב אז תאקל התקפי, כי קו התקפה טוב יחפה על ק"ב בינוני"
ניקס: "יש תאקל טוב פנוי?"
סקאוט: "כן, למזלנו הצ'יפס בחרו את ברי, אז בולאגה פנוי"
ניקס: "מצוין, שים אותו על הלוח. מה עוד?"
גיילי: "טוב, אנחנו משחקים הגנת 3-4, בלי נוז תאקל אין לנו את העוגן שההגנה מבוססת עליו"
ניקס: "יש שחקן מתאים לפרופיל?"
סקאוט: "כן, דן וויליאמס מטנסי הוא הנוז תאקל הכי טוב בדראפט השנה, בדיוק מה שאנחנו צריכים"
ניקס: "אוקיי, שימו גם אותו על הלוח"
ניקס: "טוב, אני חושב שעכשיו הכל ברור - אנחנו צריכים לבחור רץ אחורי!"
דנבר ברונקוס - דמטריוס תומאס, טים טיבו
דנבר דווקא התחילה יפה את הדראפט עם טריידים למטה כדי לצבור בחירות ולמלא מספר חוסרים, ככה לפחות זה נראה בהתחלה. אבל אז הגיעה הבחירה של תומאס לפני דז בריאנט, שלפי כל מדד הוא השחקן היותר טוב, חוץ ממדד אחד - גיליון ההתנהגות. תומאס שחקן שבנה תדמית מהוגנת (בצדק כמובן) לעומת בריאנט שנתפס כפרימדונה עצלנית (אולי בצדק ואולי לא). אני חושב שהבחירה הזאת והוויתור על מארשל (וקאטלר שנה שעברה) מעיד שמקדניאלס סובל מחוסר ביטחון מול שחקנים מוכחים, שחקנים דעתניים. אולי זה בגלל חוסר הניסיון שלו, אולי בגלל הגיל הצעיר שלו, אבל הוא מעדיף אותם ילדים טובים. ואם אנחנו מדברים על ילדים טובים, אין ילד יותר מוצלח מהאול אמריקה טים טיבו, הבחירה הבאה של דנבר.
אני לא אכנס עכשיו לדעתי על סיכויי ההצלחה של טיבו וכל הסיפורים מסביב (בסך הכל, כל שחקן בדראפט הוא הימור). מה שמוזר לי עם הבחירה הזאת - האם ק"ב זה מה שדנבר באמת צריכה? אחרי שאורטון היה בהחלט סביר בשנה שעברה, ואחרי שהם הביאו את בריידי קווין שעדיין יכול להפוך לק"ב טוב מאוד בליגה - עוד אחד לאוסף? מה עם קו ההתקפה החלש? מה עם חוליית הליינבקרים? הבחירה בטיבו היא בחירת לוקסוס לקבוצות חזקות שיכולות להרשות לעצמן הימור שכזה - מינסוטה לדוגמא - לא קבוצה בינונית עם הרבה חוסרים.
ג'קסונוויל ג'אגוארס - טייסון אלואלו
הבעיה שלי עם הבחירה הזאת היא לא עם השחקן עצמו אלא עם מיקומו כבחירה העשירית. אלואלו הוא שחקן טוב שאולי אפילו יתפתח לשחקן סולידי ב-NFL. אבל לבחור אותו בבחירה העשירית זו הגזמה פרועה. בבחירה העשירית על הלוח היו מספר די רציני של שחקנים הרבה יותר מוכשרים, גם בעמדה שלו וגם בעמדות אחרות שהקבוצה חלשה בהן. יש לי הרגשה שהגא'גס לא הצליחו לעשות טרייד דאון עם קבוצות מעוניינות (ולפי מה שראינו אתמול, היו הרבה קבוצות שרצו לעלות לבחירות הגבוהות). לכן, מבחינתי זהו הכישלון הגדול, כי את אותו שחקן הם יכלו לבחור בסיבוב השני. בתור קבוצה שמתקשה למלא את יציעי האיצטדיון ולא מצליחה לייצר עניין אצל הקהל המקומי, הבחירה הזאת לדעתי היא הפסד די רציני. ולאוהבי תיאורית הקונספירציות, אולי זה במתכוון כדי לעודד מעבר של הקבוצה ללוס אנג'לס?
המנצחים
סן פרנסיסקו - אנטוני דייויס, מייק איופאטי
קבוצות פוטבול טובות נבנות מלמטה למעלה, לא להפך. הלמטה זה קו ההתנגשות. מייק סינגלטרי הבטיח שהניינרס יעברו לשחק אולד סקול פוטבול, של הגנה שעוצרת את הריצה והתקפה שרצה חזק דרך האמצע. בשביל להגשים את החזון הזה (או לפחות את החלק השני), סינגלטרי חיזק את קו ההתקפה בתאקל התקפי וגארד מצוינים. אני אישית חושב שבולגה שחקן יותר טוב מדייויס, אבל ההבדלים קטנים וכנראה שהניינרס ראו דברים שהם מאוד אוהבים אצל דייויס. איופאטי הוא מפלצת שאוהב לשחק אגרסיבי ואני חושב שפרנק גור חייך הרבה כשהוא שמע שזאת הבחירה.
סיאטל סיהוקס - ראסל אוקונג, ארל תומאס
אין הרבה מה להוסיף, חוץ מאשר שהסיהוקס ניצלו את היום הראשון לחזק בדיוק הנקודות החלשות שלהם. עם אוקונג הם הרוויחו מן ההפקר, כשהתאקל ההתקפי הכי טוב בדראפט לדעתי היה פנוי בבחירה השישית, עקב ההחלטות של וושינגטון וקנזס סיטי. בין אם הק"ב שנה הבאה יהיה האסלבק או ווייטהרסט, הם ישמחו שאוקונג בצד שלהם.
לגבי הבחירה השנייה, אני חושב שקיצוני הגנתי בדמותו של דריק מורגן היתה אפשרות לא פחות טובה, אבל תומאס הוא כשרון גדול, שלפי מייק מאיוק מ-NFL נטוורק הוא הסייפטי הבכיר בדראפט, הוא ולא ברי. ואם יש מישהו שיודע לנתח שחקני הגנת מסירה (סייפטי ומגן פינה) זה מייק מאיוק, אז כדי לשים לב למה שהוא אומר.
דאלאס קאובויס - דז בריאנט
יש מספר קבוצות שעקב סיטואציות שונות הרוויחו בבחירות נמוכות שחקנים שערכם גבוה בהרבה. דוגמה מצוינת היא גרין ביי, שאספה את בריאן בולאגה. ערכם של תאקלים התקפיים לא יסולא בפז, ובולאגה הוא לדעתי התאקל השני בטיבו בדאפט אחרי אוקונג. גם אריזונה חיזקה את ההגנה החלשה שלה עם דן וויליאמס, והג'טס חיזקו את ההגנה המצוינת שלהם עם קייל ווילסון, מגן פינה פנטסטי שיפרח בהגנה של רקס ריאן. אבל מעל כולם לדעתי ניצבת הבחירה של בריאנט, שחקן עם כישרון מדהים, שבגלל שמועות על עצלנות וחוסר רצינות בשילוב עם קבוצות שלא צריכות תופס התדרדר עד לבחירה ה-24. אני חושב שדז בריאנט יהיה לדראפט 2010 מה שרנדי מוס היה לדראפט 1998.