הוא גדול, הוא חזק, הוא מהיר והוא יודע לנצח.
על שני דברים אין ויכוח: טים טיבו הוא שחקן הקולג'ים הכי גדול בהיסטוריה, טים טיבו הוא ווינר ענק.
אוהדי דנבר הולכים לספוג הרבה ביקורת על הדראפט האחרון, כמו למשל את הניתוח של "עמיתי המלומד" (אחד מהם, כולם, מה זה משנה מי), שמגחך על הבחירה הזאת. אז אני פה כדי להרגיע אותם. הנה, החל מהיום ב-5 בבוקר יש עוד דבר שאין עליו ויכוח טים טיבו הוא שלנו, שלנו!
ותתפלאו - זה דווקא טוב.
בשנה שעברה מת'יו סטאפורד נבחר ראשון בדראפט. אתם יודעים מה היו המספרים שלו בקולג'?
564 מ 986 ל-7,730 יארדים 57.2 אחוזי השלמה ו-7.84 יארד למסירה. יחס הטאצ'דאון-חטיפות שלו היה 33:51. השנה סאם בראדפורד נבחר ראשון בדראפט. מספרים: 602 מ-887 ל-8,327 יארדים. זה יוצא 68.9 אחוזי השלמה ו-9.39 יארדים למסירה. יחס הטאצ'דאון לחטיפות היה לא שפוי, 16:86. טיבו נבחר במקום ה-25 ונקטל מכל כיוון. אלו מספרי הקולג' שלו: 661 מ-985 ל-9,286 יארדים. 67.1 אחוזי השלמה ו-9.43 יארד למסירה. יחס הטאצ'דאון-חטיפות? 15:88.
נכון שטיבו השיג את הסטטיסטיקות הללו בארבע שנים ולא בשלוש כמו סטאפורד או בשנתיים וקצת כמו בראדפורד, אבל הוא זרק פחות במהלך המשחק רק משום שבניגוד אליהם, הוא יודע לרוץ. 692 מהלכי ריצה ל-2,947 יארדים שהולידו עוד 57 טאצ'דאונים. מה, הולך ברגל?
אליפות אחת כבר יש
טים טיבו יודע לשחק פוטבול, יודע לנצח ורוצה להוכיח לכל העולם שהוא יכול להצליח גם בליגה המקצוענית. הוא עבד על מכניקת הזריקה ועל עבודת הרגליים שלו מאז שהסתיימה עונת הקולג'ים. ויש לו עוד שנה אחת לפחות לעבוד על עצמו, כי לא יהיה עליו שום לחץ לפתוח בשנה הראשונה. הוא כמובן ישחק מדי פעם, במהלכי הווילד-קאט (או הווילד-הורס כמו שקוראים להם בדנבר), אבל את רוב העונה הוא ינצל את הזמן כדי להמשיך ללמוד ולהתפתח. ולמי שיאמן אותו יש בכל זאת רקורד לא רע באימון ובפיתוח הקריירה של קוורטרבקים, גם מהוקצעים וגם כאלה שעוד לא היו מספיק משופשפים כשהם הגיעו אליו.
ושווה לחזור על זה עוד פעם. טיבו הוא ווינר. האיש יודע לנצח ויש לו רצון עצום להצליח. לב גדול, כמו שכבר למדנו הרבה פעמים, שווה הרבה יותר מכישרון גולמי. וכשיש שחקן עם כישרון ועם לב ומוטיבציה, בדרך כלל קורים דברים טובים. נכון, לטיבו יש עוד מה ללמוד, ייקח זמן לפני שהוא יוכל להיות קוורטרבק פותח, אבל אחרי שנה שלמה שתהיה לו להתרגל לסוג התקפה מקצועני וצורת עמידה שונה בפוקט, שנה תחת הדרכת מקדניאלס, נוכל לראות קצת יותר כמה שווה הקוורטרבק שנלקח רק במקום ה-25 בדראפט, למרות שלפי המספרים הוא היה צריך להיות לפחות טופ 10.
אל תדאגו, אוהדי דנבר, ותנו לכל ה"מומחים" לקשקש ולברבר. יהיו לנו עוד הרבה שנים לצחוק עליהם בחזרה, כשטים טיבו יוביל את ההתקפה שלנו למקום שהוא מכיר מצוין למשחקים על האליפות. ובכל מקרה, בתואר אחד כבר זכינו. אין אף אחד בליגה שמעורר כל כך עניין - לא אל דיוויס, לא ג'רי ג'ונס, אפילו לא אוצ'ו סינקו. דנבר היא אלופת האוף סיזן הבלתי מעורערת. עכשיו נשאר רק לתרגם את זה לעונה הרגילה.
תסתכלו, תסתכלו על הלינק ותגידו לי שזה לא סופרמן. בעצם, אל תגידו כלום. אני אלך לשבת לבד בחושך.