לא צריך לעשות יותר מדי

לא נעים להגיד, אבל יש בו משהו נחמד, בפלייאוף האמצעי הזה. דומה שיותר מכל דבר אחר, היעדר המתח מאפשר לכולם לבוא ליהנות מהמשחק ולהפיק הנאה. והנאה, כידוע, היא אלמנט חשוב מאוד שהיה חסר במשחקי הפועל באר שבע העונה.
קשה לשים את האצבע על הסיבה המדויקת לרמת הציפיות שהיו מהקבוצה. אולי אלו כותרות הקיץ, אולי ההצהרות שבאו בשלב מכירת המנויים, לפיהן אנחנו אחת מהגדולות, ואולי תקציב העתק עליו כולם דיברו כל הזמן. דבר אחד בטוח: הפועל באר שבע הצליחה להעמיד רמת ציפיות לא ריאלית, בטח ביחס לחומר השחקנים, ומכיוון שאכזבה ולחץ הם פועל יוצא של רמת ציפיות, היא הצליחה איכשהו להכניס את עצמה ללחץ וסחרור. זהו הישג ראוי כשלעצמו, שבליגה כה חלשה ובעונה שבה הסיכוי להסתבך בתחתית היה נמוך יותר מסיכויינו להסתבך בצמרת.

בליגה שכזו היינו יכולים לשחק הרבה יותר משחקים משוחררים ממתח ולחץ, מתוך מטרה להתחיל ולייצר בסיס שיאפשר בתוך שנתיים שלוש להעמיד כאן קבוצת צמרת. לכו ותדעו לאן הייתה קבוצה כזו מגיעה – אולי אפילו למירוץ לאליפות. בשביל קבוצת צמרת בכדורגל שלנו מספיקים ארבעה-חמישה שחקני על. נכון לעכשיו, באר שבע מחזיקה באחד שכזה: מאור מליקסון. הבישול המרהיב של מליקסון נגד נתניה היה סמלי, מכיוון שהעונה הוא הביא את הלהטוטנות שלו במידות נכונות ובעיקר בתזמון טוב. כשזה קורה, מדובר בשחקן שעולה ברמתו על הליגה ונותן מספרים ותצוגות של שחקן ראוי לנבחרת העונה.

מתבקש להגיד שפרט למליקסון, סוארס, דוידזדה ואולי עוד שחקן או שניים, צריכים בבאר שבע לשלוח את כולם הביתה. זו תהיה טעות, לדעתי. יש כאלה שאפשר יהיה להעניק להם פטור מהנסיעה היומית לנגב, אבל גם אין צורך לפרק הכל ולנסות לבנות מחדש, מהסיבה הפשוטה שעל מנת לבנות כאן משהו, השינוי חייב להיות הדרגתי ככל האפשר.

המסקנה מהעונה הזו, בהנחה שברקת אכן תמשיך, היא שאין שום צורך להשתולל, לא תקציבית ולא בכל האמור לכמות השחקנים. יספיקו עוד שלושה-ארבעה זרים טובים, שלפחות אחד מהם שחקן שבאמת עושה הבדל, גם אם זה שחקן הרבה יותר יקר. עדיף זר אחד כזה על פני ערימת הבנגורות שעברו כאן העונה ולא עשו שום הבדל. מכיוון שמדובר בחלוקת תקציב ובשאלת מיסוי שהופכת הבאה של זר ליותר כדאית, זה לבטח עדיף על שחקנים ישראלים בינוניים שקורסים לנוכח הציפיות בקבוצה גדולה.

סביב אלו אפשר בשקט להלביש כשחקנים משלימים את החומרים שיש כרגע ואת אלו שיחזרו מהשאלה, חלקם אפילו משלימים מצוינים. ביחד עם זרים טובים ומליקסון אחד, התמהיל הזה יעמיד כאן קבוצה הרבה יותר טובה מהנוכחית, קבוצה עם אופק. לא קבוצה שתתיימר לרוץ לאליפות, אבל כזו שתיתן תחושה של קבוצה נכונה שמתחברת לה יחדיו ושלא תתבטל מראש בפני אף אחת. לקבוצה כזו הקהל של באר שבע יוכל להתחבר בצורה הרבה יותר קלה, ואין פה שום המצאה של גלגל - מדובר בסך הכל בחזרה לנוסחה שעבדה כל כך טוב בתחילת שנות ה-90.