סטרייק 1: שינוי תדמית
בעונת 2002 החלה מינסוטה טווינס שליטה בת שלוש שנים ב-AL מרכז. הטווינס הסתמכו על הגשה סבירה שכללה את ריק ריד ובראד ראדקה הוותיקים, ומאחוריהם אריק מילטון, קייל לוהש ופרוספקט צעיר בשם יוהאן סנטנה. ההתקפה הייתה מורכבת משחקנים שאפתניים ולוחמניים כמו טוריי האנטר, ז'אק ג'ונס, איי ג'יי פיירזינסקי, דאג מינטקביץ' ו-DH בינוני בשם דייויד אורטיז. מלבד ריד, אף אחד מהפותחים בקבוצה הזו לא הגיע לגיל 30.
הטווינס לא היוו איום מהותי על התואר. הם דמו יותר ל... איך נגדיר זאת בעדינות? לטווינס של השנה שעברה - קבוצה אמביציוזית, לוחמת, אוהבת את עמדת האנדרדוג אבל לא מסתדרת עם אור הזרקורים. התבוסה בפלייאוף 2009 ליאנקיז לא הפתיעה אף אחד, זו הרי בדיוק מינסוטה של השנים הקודמות.
במינסוטה מודל 2010 יש מגיש אחד (קרל פבאנו) בן 34, שלושה שחקני הרכב (מייקל קדאייר, ניק פונטו ואורלנדו הדסון) שחצו אף הם את ה-30 ועל הספסל את ג'ים ת'ומה, שבקרוב יחגוג 40. אבל זה האספקט הפחות משמעותי בטארגט פילד. מה שחשוב יותר כרגע, מעבר לניסיון, הוא שלמינסוטה יש גם את ג'ו מאוור, ג'סטין מורנו והליד אוף דנארד ספאן - כולם גילו את סימני הפריצה בשנים האחרונות ולא ממש מתכוונים לעצור.
יובל קליין כבר הזכיר זאת בסקירה שלו - מי יודע איפה הייתה מינסוטה לולא הייתה שולחת את מאט גארזה וג'ייסון בארטלט לטמפה ביי תמורת דלמון יאנג. ועדיין, כשמסתכלים על התאומים מגלים תמונה די מפחידה בליינאפ - אין שם שחקן שהוא אאוט כמעט אוטומטי. אולי ברנדן האריס.
ההגשה של הטווינס דורשת שיפור, אבל קווין סלואי נראה כמי שהתאושש מהפציעה שעבר, סקוט בייקר נכנס טוב לעונה ופרנסיסקו ליריאנו יודע שהשנה תהיה לו הזדמנות אחרונה בהחלט להוכיח שהוא לא באסט. אם הכל יתחבר, מינסוטה שוב תגיע לאוקטובר. והפעם, אפשר להיות בטוחים, זה לא ייגמר בסוויפ לרעתה.
סטרייק 2: או, שיטס
שתי קבוצות מקליפורניה שוות אזכור. האחת, ב-NL, היא סן דייגו, שנראתה כמו טרף קל לליגה לפני זריקת כדור הפתיחה ובינתיים מובילה בגאון את ה-NL מערב, והשניה היא אוקלנד, שכמו תמיד, מתבססת על תקציב דל, על רוטציה צעירה ועל מציאות שמנסה בילי בין לשלות מתוך מאגר השחקנים החופשיים.
בין חרג ממנהגו העונה, והחתים לפני תחילתה את בן שיטס על כסף גדול במונחים של האייז - עשרה מיליון דולר לעונה אחת, עם אפשרות להרוויח שני מיליונים נוספים בבונוסים. כשחושבים על זה, מדובר בעסקה הגיונית - שיטס ירוויח לא מעט כסף, אבל קיבל חוזה לעונה אחת בלבד. תרגום פשוט ל"פוטנציאל גדול בגוף חרסינה".
הלילה שיטס עלה להגיש מול פיל יוז מהיאנקיז ורשם הפסד ראשון העונה, 3:1. עם זאת, הוא עדיין הוציא מזה הופעת איכות של שישה אינינגים וארבעה סטרייקאאוטים, כשה-ERA שלו עומד על 2.74. מאזן האינינגים והסטרייקאאוטים של שיטס עדיין נמוך יחסית (באוקלנד יודעים שצריך להיזהר אתו לאחר יותר משנה של הפסקת פעילות), אבל כל עוד הוא יישאר בריא, ממוצע ריצות החובה שלו יגרד את ה-3.00, אולי אפילו מהצד הנכון. וכל עוד הוא יישאר בריא, אין סיבה שאוקלנד לא תמשיך לתת פייט ראוי ב-AL מערב.
סטרייק 3: ביי ביי, קרלוס?
קרלוס זמבראנו היה אמור להיות האס של שיקגו קאבס לשנים הקרובות. אחרי הפציעות של קרי ווד ומארק פריור, בריגלי פילד בנו על המגיש הוונצואליאני שיוביל אותם לארץ המובטחת. זמבראנו אולי בעל סטאף מעולה, הוא גם יודע לחבוט לא רע בכלל - רק שכשהראש דפוק, כל הגוף סובל.
למאמן הקאבס לו פינלה נשבר. הוא יודע שאם לא יהיה בקבוצה זעזוע מיידי, גם הכסא שלו יתחיל להתחמם. שלושה שבועות בלבד בתוך העונה, כשהקאבס על מאזן 9:6, זמבראנו ירד לבולפן, בתור סט אפ לקרלוס מרמול. פינלה אפילו לא ניסה להצניע את ההחלטה הזו ולרפד אותה בוורדים: "זה מהלך מתבקש", אמר.
כמגיש בבולפן, אתה הופך ליותר נזיל. אתה יכול לעלות בכל יום, ומנגד עלול לא להגיש שלושה ימים. מה שבטוח הוא שאין לך רוטינה קבועה ואתה הרבה פחות משמעותי לקבוצה. יש לא מעט דוגמאות לשחקנים שהתפוגגו ויש גם כאלה שהיו צריכים את הזעזוע. דבר אחד בטוח: ההורדה של זמבראנו לחוות המחליפים היא כרטיס צהוב בוער לקריירה שלו. ולמרות שזה "צעד מתבקש", אם המהלך לא יצלח (זמבראנו, אחרי הכל, הוא לא בחור שקט במיוחד), יכול להיות שגם לזו של פינלה.
הגשה פראית
- חשבתי שקונור ג'קסון הוא הכי שם של גיבור סרטי פעולה שיש במייג'ורס, עד שגיליתי את שחקן הבסיס השני של אטלנטה, ברוקס קונראד.
- ג'ף פרנקור אמר בסוף השבוע ש"כל המטס מגבים את ג'רי מנואל", מה שמעלה את השאלה: כמה זמן אתם נותנים לו עד שיפוטר?
- מאיפה מצא אלברטו קאייאספו מקנזס סיטי כזה גרוב?
- שני ניצחונות, הפסד אחד, ERA של 1.77. האם ג'ואל פיניירו מהאיינג'לס יהפוך לגניבה הגדולה של החורף האחרון?
- ליבאן הרננדז. לראות ולא להאמין. וושינגטון נשיונאלס. לראות ולא להאמין 2.
- שבעה אינינגים ושליש, עשרה סטרייקאאוטים באוקלנד. האם פיל יוז הופך סופסוף למגיש שעליו חלמו בברונקס?
- בנימה אישית משחקן פנטזי ממורמר: צ'אד בילינגסלי, אני שונא אותך.
