אל תפילו אותו

באמצע השבוע נתפס הבעלים של דאלאס קאובויס ג'רי ג'ונס, כשהוא אומר שאצלו טים טיבו לא יראה מגרש, והסיבה היחידה להביא אותו היא כדי למכור חולצות. אז למה כן כדאי לקבוצות "לבזבז" את בחירת הדראפט שלהן ביום חמישי הבא על הקוורטרבק היוצא של מכללת פלורידה?

ג'ונס צודק בכל מה שקשור למכירת החולצות - בעבר ראינו החתמת שחקנים כתוצאה מאינטרסים כלכליים ולא מקצועיים. כזה היה הטרייד שהדהים את קנדה ועולם ההוקי קרח, כשוויין גרצקי נשלח ללוס אנג'לס קינגס כדי לשים את ענף ההוקי על המפה בחוף המערבי. גם החתמתו של דיוויד בקהאם בלוס אנג'לס גלאקסי נבעה מאינטרסים כלכליים.

בדראפט, שיתקיים ביום חמישי בניו יורק, טיבו יהיה השם הכי גדול למרות שלא ייבחר ראשון, אפילו לא בסיבוב הראשון. סביב טיבו ישנה הילה שמושכת עניין ותשומת לב. למרות שסאם ברדפורד יילקח, כנראה, בבחירה הראשונה, המון זמן מסך ונייר יוקדש לקבוצה שתבחר את טיבו. הבחירה בו תיצור באזז שיעזור לה לגרום לעניין, במיוחד בערים מסיומות שנלחמות על הקהל שלהן עם ענפים או קבוצות אחרות. שתי הקבוצות שסיימו אחרונות במספר הצופים למשחק ביתי הן ג'קסונוויל ואוקלנד. הבחירה בטיבו תעזור להן למלא את האצטדיון, במיוחד במשחקים הראשונים אם הוא יראה פה ושם מגרש. בנוסף, יותר אנשים ירצו לראות את טיבו משחק, יותר משחקים של הקבוצה ישודרו בערוצים הארציים, היא תקבל יותר כסף מזכויות שידור ויותר זמן מסך שימשוך עוד ספונסרים וקהל בעתיד. בחירתו של טיבו לקבוצה כמו אוקלנד, שנלחמת על אותו קהל קליפורני כמו סן דייגו, רק תעזור להתמקדות באווירה שמסביב לאוקלנד ולהתעלם מהתוצאות של הצ'ארג'רס.

אלא שכל אלה עדיין אינן סיבות מקצועיות. מה קורה באוקלנד ובג'קסונוויל מבחינה מקצועית? לשתי הקבוצות הללו יש כרגע קוורטרבקים ברמה לא גבוהה במיוחד. במה טוב ג'מארקוס ראסל מטיבו? האמון בו אזל כבר, וכרגע הוא משחק רק בשל רחמים וניסיון הצדקה של החוזה המופרך שקיבל. במקרה של הג'אגוארס (שם רוב האוהדים בכל מקרה תומכים בגייטורס), ישמחו לראות את קבוצתם "מבזבזים" בחירה גבוהה למען האליל שלהם.

טים טיבו הוא מותג. הוא כבר חתם עם "נייקי" על חוזה עוד לפני שנבחר בדראפט, על סכום של 300,000 דולר. זאת, למרות שבקונצרן יודעים שהסיכויים של טיבו לשחק ולהצליח בליגה של הגדולים עדיין לא ברורים. הוא מותג חיובי, במיוחד בימים שבהם הכוכבים הבכירים של עולם הספורט מראים עד כמה תדמית הפרסום היא שקרית. המקרים של טייגר וודס ובן רות'לסברגר יוצרים ספקות אצל חברות, האם כדאי להשקיע בפרסום של שחקני ספורט מקצועניים, במיוחד בפוטבול, ענף בו המקרים של בעיות משמעת מחוץ למגרש נמצאים בעלייה מטרידה.

התדמית של טיבו היא של שחקן שעובד קשה, נאמן, לוחם וחשוב מכל - ווינר. בנאום המרשים שלו לפני שנתיים, אחרי ההפסד של הגייטורס לאול מיס, לקח אחריות על הפסד וכבש את אהדת הקהל האמריקאית. טיבו אמר שימשיך לעבוד קשה יותר מכל אחד כדי להבטיח את האליפות לגייטורס. בסיומה של אותה עונה, פלורידה זכתה בתואר הארצי.

ה"טיבו מאניה" ממשיכה גם בשבועות האחרונים, למרות שקריירת הקולג' שלו כבר נגמרה לפני ארבעה חודשים. חברת משחקי הווידאו הקנדית "EA ספורט" הכריזה שטיבו יהיה על הכריכה של משחק פוטבול המכללות לשנת 2010, ואתם הרי יודעים שהוא כבר לא שם. לטיבו יש גם עשרות אתרים של אוהדים, שעוקבים באדיקות אחרי כל זריקה שלו ואחרי כל תזוזה שלו בחיים הפרטיים. במסעדה מקומית בפלורידה ליד הקמפוס, הבטיח הבעלים של המקום למי שיביא את טיבו לאכול במסעדה ארוחות חינם לכל החיים. עד היום לא נמצא זוכה.

לתדמית של טיבו יש צד נוסף - נצרות אדוקה שאולי נראית אצלנו כמו פנאטיות מגוחכת. במהלך הסופרבול האחרון, התדמית שלו גרמה לחילוקי דעות אצל תושבי ארצות הברית, כשהשתתף יחד עם אמו בפרסומת כנגד הפלות. ועדיין, יש לחשוב על ההורים שיעדיפו שבנם ילבש את החולצה מספר 15 או יתלה בחדרו את הפוסטר של טיבו מאשר שיילך עם הכובע של טייגר וודס.

הרגשות של טיבו עולים גם הם אל המגרש. ראינו את זה אחרי ההפסד לאול מיס בשנה שעברה והשנה לאלבמה, כשטיבו מירר בבכי אחרי הפסד (ספק אם נראה את טיבו בוכה אחרי הפסד במקצוענים), ומצד שני ראינו איך הוא משחק עם יד שבורה, מדרבן את חבריו, מראה את אהבתו למשחק ואת הרצון לנצח, כשהוא מוביל את קבוצתו לחדרי ההלבשה אחרי ניצחון שכולו מרוח בצבע אדום.

טיבו עזר לפלורידה במהלך שלוש שנותיו במכללה להגיע למקום השישי והמכובד של מגזין "פורבס" בדירוג הכלכלי של פוטבול מכללות. השווי של הגייטורס מוערך בכ-88 מיליון דולר, כשהם רושמים עלייה בהכנסות בכל ארבע השנים של הקריירה שלו בקבוצה. בשנה האחרונה הגייטורס דיווחו על רווח שיא של 66 מיליון דולר רק מקבוצת הפוטבול. להזכיר, מדובר בקבוצה של צעירים בני 18 עד 21.

רוב הפרשנים של הדראפט צופים שטיבו ייבחר בסיבוב השני ואף אולי יידרדר לשלישי (הוא זוכר את מקרה בריידי קווין ומפחד להיות נוכח בניו יורק בזמן הדראפט). אז נכון שלטיבו אין את היד של בראדפורד או של קלאוסן והתנועה של זריקת הכדור שלו לקויה, אבל רק נזכיר למאמנים ולבעלי הקבוצות את השורה הבאה: זוכה פרס ההייזמן 2007, תואר אליפות ארצית 2007 ו-2009, מחזיק בשיא הריצות לט"ד ב-SEC, שיא מסירות לט"ד בחטיבה, שיא ריצות לט"ד באוניברסיטת פלורידה (שהיה שייך לשחקן היכל התהילה, אמיט סמית'), שיא יארדים למשחק, זוכה פרס מקסוול לשנת 2007 ו-2008. שנמשיך?

פשוט תנו לו צ'אנס.