פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        וזה אמור להיות הענף המוביל בישראל?

        שני ספורטאים בלבד ייצגו את ישראל באליפות אירופה בג'ודו. דני בורשבסקי ניסה להבין איך הענף ה"ייצוגי" הידרדר לכאלה תהומות

        רק לפני חמש שנים התגאו באיגוד הג'ודו באחד ההישגים הגדולים ביותר שלהם. זה קרה שנה אחרי המדליה האולימפית של אריק זאבי ו-13 שנים אחרי אלו של יעל ארד ואורן סמדג'ה, אבל זה גם היה רגע שציין את העובדה שישראל היא לא מדינה שמצמיחה ג'ודוקא טוב בעשור, אלא אימפריה. הנבחרת הישראלית זכתה באליפות אירופה לקבוצות, ועוד ללא אריק זאבי הפצוע. הג'ודו הישראלי הוכיח שיש לו אפילו יותר עומק ממדינות כמו צרפת ורוסיה, וביסס את מעמדו ביבשת. בתקופה הזאת, נבחרת ישראלית שהייתה יוצאת לאליפות אירופה הייתה מאכלסת אוטובוס שלם יחד עם המלווים, ולמעשה כל נבחרת בוגרים או נוער הייתה חוזרת מהתחרויות האלו עם מדליות.

        ב-22 לאפריל תפתח בבירת אוסטריה וינה אליפות אירופה 2010. אריק זאבי ואליס שלזינגר יהיו הנציגים הישראלים היחידים, ויחד עם המאמנים האישיים שלהם, הם יוכלו להסתפק במונית. שאר הג'ודאים, כולל המאמנים הלאומיים אורן סמדג'ה ושני הרשקו, נשארים בבית. אם ישאלו אותם למה, קרוב לודאי שהם יספרו שהם מכינים תכנית ארוכת טווח, וכי נכון לעכשיו הג'ודאים לא מספיק מוכנים כדי להשתתף בתחרות כל כך חשובה. מצד שני, גם אריק זאבי רחוק מלהיות מוכן ויוצא בכל זאת לאוסטריה. למה הוא כן והם לא? למה לא לתת לספורטאים הצעירים יותר "להשתפשף" מול גדולי היבשת, והאם יש מישהו באיגוד שחלילה "מקווה" לכשלונם של הג'ודאים או המאמנים?

        "לא רוצים שהמאמנים יצליחו"

        לפני כמה חודשים מונו באופן מפתיע שני מאמנים חדשים לנבחרות ישראל בג'ודו: אורן סמדג'ה לגברים ושני הרשקו לנשים. מדובר בשני אנשי מקצוע עם קבלות, אבל גם בשני מאמנים שמזוהים עם אנשי האופוזיציה של איגוד הג'ודו - במיוחד שני הרשקו, שהוא למעשה יד ימינו של המאמן משה פונטי באגודת "מיטב", שהיא המתחרה העיקרית של ג'ודוקאן (של האחים קואז) השולטת באיגוד.

        סביר להניח שיו"ר איגוד הג'ודו, אדי קואז, מעולם לא היה חושב לסדר ליריביו תפקידים, אלמלא היה מחוייב לתכנית הבראה לאיגוד תחת פיקוחו של עו"ד נמרוד טפר. אחרי הכל, איגוד הג'ודו עורר כל כך הרבה סערות בשנים האחרונות, ואחת הפעולות שננקטו הייתה צירופו של איש מבחוץ להנהלה. הוועד האולימפי קיבל יד חופשית למינויים של אנשי מקצוע ומי שהובא לכאן בראש ובראשונה היה המאמן האוסטרי הופו רורור. הג'ודאים דווקא אהבו את הרצינות שלו, וחלקם אף פרחו באימוניו. אלא שמצד שני היו עסקנים שמאוד לא אהבו את העובדה שמי שמאמן את הנבחרת כבר לא מגיע מג'ודוקאן, וניסו לעשות הכל כדי להדיחו. זה התחיל משמועות על שתיית אלכוהול והימורים, והסתיים בקטטה עם אחד מבכירי האיגוד במכון וינגייט. רורור חזר לאוסטריה, אז החליטו למנות מאמנים משלנו.

        אורן סמדג'ה סיפר השבוע בראיון ל"הארץ" כי הנטייה שלו הייתה שלא לקבל את תפקיד מאמן הנבחרת, אבל לא ממש פירט למה. אחרי הכל, הוא עוסק בג'ודו ואין בארץ משרה בכירה יותר מזו שהוצעה לו. בסופו של דבר הוא קיבל את התפקיד, אבל החליט שלא להוציא אף אחד מהג'ודאים שלו לאוסטריה, בטענה שהם לא מוכנים. גורם בכיר בנבחרת ישראל הציג את הנושא הזה מזווית אחרת ומעניינת יותר: "זה ברור שבאיגוד הג'ודו מחכים לאורן סמדג'ה ושני הרשקו בפינה ולא רוצים שהם יצליחו. הם מחכים לכשלונות של הג'ודאים בכדי שהם יוכלו למנות מאמנים אחרים. סמדג'ה והרשקו יודעים את זה ומעדיפים לחכות כדי שהג'ודאים יהיו בכושר יותר טוב. זה מונע מהספורטאים לצבור ניסיון ואפילו לנסות להפתיע, אבל כנראה שאין ברירות אחרות".

        אחד מהנפגעים העיקריים בסיפור הזה הוא יואל רזבוזוב, סגן אלוף אירופה לשעבר, שקיווה להתחרות השנה אפילו על מדליה. אחרי הכל, רזבוזוב מדורג גבוה, כך שהיה יכול לזכות להגרלה נוחה לפחות עד לרבע הגמר. אם היה משיג את המקומות 1-8, הוא היה יכול להבטיח לעצמו משכורת חודשית של 5,000 שקלים מהוועד האולימפי, אבל כעת הוא יאלץ להסתפק ב-2,500 שקלים, וימתין להזדמנות הבאה שבה הוא יוכל לקפוץ סגל. רזבוזוב סיפר השבוע: "די כואב לי הלב, כי אני באמת מאמין שיכולתי לעשות שם תוצאה טובה. מצד שני, כשאורן סמדג'ה נכנס לתפקיד אמרתי לו שאני מאמין בו והולך איתו עד הסוף. אחרי הכל, התאמנתי מספיק שנים ללא מאמן וקיבלתי החלטות שגויות, כך שעכשיו אני סומך על ההחלטות של אורן".

        אליס פייבוריטית, אריק כבר הפך לאנדרדוג

        ואחרי כל המלחמות, ייצאו בסופו של דבר שני הג'ודאים הבכירים בארץ לאוסטריה: אליס שלזינגר ואריק זאבי. כזכור, זאבי חזר להתאמן לאחרונה עם מאמנו האישי אלכס אשכנזי (במימון הוועד האולימפי) והיכולת שיציג השנה בתחרויות בעולם, תקבע אם הוא ימשיך לקמפיין לונדון 2012. "זו לא תחרות מטרה שלי, כי אני עדיין לא בשיא הכושר ומכוון בעיקר לאליפות העולם ולטורנירי הגרנד סלאם", סיפר אריק זאבי לוואלה! ספורט והוסיף: "התחרות הזאת היא אמנם הבייבי שלי כי בסך הכל אני הג'ודוקא החמישי בכל הזמנים באליפויות אירופה. מצד שני, אפשר להגיד שאני מגיע הפעם כאנדרדוג, ויש בזה אפילו משהו די נחמד. אני צריך עוד 2-3 טורנירים כדי לחזור לכושר ובעיקר לתחושות הבטחון שלי, לכן זו לא תחרות מטרה הפעם. בכל מקרה אני מתכוון להשתתף בשנת 2010 בשישה עד שמונה טורנירים, אם אני אראה שזה הולך טוב אני כמובן אמשיך הלאה. אם לא, אני אדע להגיד יפה שלום".

        אריק זאבי איבד את הדירוג העולמי הגבוה שלו, מה שאומר שבתחרות הזאת הוא יוכל לקבל כבר בקרב הראשון שלו את אלוף אירופה, ולהפסיד מבלי הזדמנות להגיע לבית הניחומים. לפי החוקה החדשה, בית הניחומים מתחיל רק עבור מי שמפסיד ברבע הגמר. במידה ואריק זאבי לא יסיים בין המקומות 1-8, הוא יירד מסגל לונדון 2012 לסגל האולימפי המורחב, וירוויח גם הוא 2,500 שקלים בלבד לחודש מהוועד האולימפי.

        מי שהפכה לפייבוריטית ולתקווה הגדולה של הג'ודו הישראלי היא אליס שלזינגר. כמו אריק זאבי, גם היא מופרדת מנבחרת ישראל ומתאמנת עם בעלה פאבל מוסין. שלזינגר, המתחרה בקטגוריית המשקל של עד 63 קילוגרם, זכתה במדליית הארד באליפות אירופה פעמיים ברציפות, ואם מחשיבים גם את אליפויות הגילאים - הרי שמדובר באחת הג'ודאיות הטובות ביבשת. בנבחרת הנשים יש כמה ג'ודאיות מוכשרות, אך הבולטת ביותר לא יכולה להשתתף באליפות אירופה בגלל תקנון. מדובר בירדן ג'רבי, שמתחרה בקטגוריית המשקל של אליס שלזינגר.

        באליפות אירופה מותר לשתף רק נציגה אחת מכל מדינה, וג'רבי תמתין להזדמנות שלה באליפות העולם. בג'ודו הישראלי בונים על קרב מסוג גל פרידמן-עמית ענבר בין שתי הבנות בשנתיים הקרובות. זה נשמע טוב, וזה לא טוב שזה נשמע ככה. אחרי הכל, נראה שהג'ודו הישראלי תלוי כיום בשתי בנות, שרק אחת מהן תוכל להשתתף במשחקים האולימפיים.