סטרייק 1: סוס מת
כבר מאמצע העונה שעברה מדברים ב-MLB על הטרייד ש"חייב לקרות": מעבר של אדריאן גונזאלס לבוסטון. הרביעייה הראשונה של הרד סוקס כוללת את ג'ייקובי אלסבורי, דסטין פדרויה, ויקטור מרטינז וקווין יוקיליס, והגרביים, שאיבדו בקיץ את ג'ייסון ביי, חייבים גיבוי בתחתית ההרכב.
רוב האקשן בשוק הטריידים בליגה מתרכז באזור יולי, אבל ייתכן מאוד שהרד סוקס לא יחכו כל כך הרבה זמן. האיש שמספק להם סיבה למהר הוא דייויד אורטיז, עד לעבר הלא רחוק אחד החובטים הכי מסוכנים בליגה. מי שראה את המשחק שחנך את "טארגט פילד" במינסוטה (הללויה, סופסוף איצטדיון ראוי לטווינס, ואיזה איצטדיון!), הבין את גודל הבעיה. אורטיז פשוט לא פוגע, וגם הדאבל שלו לא חיפה על עוד יכולת רעועה על הצלחת.
הקונוטאציה הראשונה לקייס של אורטיז היא סמים, אבל צריך לזכור שסטרואידים משפרים עוצמה, לא קשר עין. והבעיה הכי גדולה של ביג פאפי כרגע היא תזמון. הוא פשוט נראה אבוד על הצלחת, מגישים בינוניים מהתלים בו והוא נראה כחי על זמן שאול.
המאמן טרי פרנקונה אמר ביום שלישי כי מוקדם לחשוב על ספסול, תשובה דומה לזו שנתן בתחילת העונה שעברה. ליוני אשתקד נכנס אורטיז כשבאמתחתו הומראן אחד בלבד, הוא סיים את העונה עם 28. הסבלנות, במקרה הזה, השתלמה (בערך), אבל עם חובטים כמו ג'רמי הרמידה ומייק "מר סטרייקאאוט" קמרון בתחתית הליינאפ, השנה שעון החול יהיה קצר יותר.
סטרייק 2: השמן מתחרמן
לסי.סי. סבאת'יה יש בשנים האחרונות ריטואל קבוע. כמו מגישים רבים, גם לו לוקח כמה משחקים להיכנס לתלם ולהפוך למכונת הניצחונות שכולנו מכירים. אולי זה משום שאפריל אינו נחשב לחודש הקסאדיות והבוריטוס ("תארוז לי בבקשה. אל תשכח גוואקמולי, והרבה. מה זאת אומרת כמה? כל מה שיש, רק אחד אוכל"), ואולי זה קורה כי כמו שריר, למכניקה של סבאת'יה לוקח זמן להתחמם וברגע שזה קורה הוא כבר על מוד של טייס אוטומטי.
בכל מקרה, גם השנה נראה היה שסנונית אחת בהפסד בבוסטון במשחק הפתיחה תבשר את בואו של אביב בינוני, אבל אז נכנס הפיל לחנות החרסינה של טמפה ביי והחריב אותה לחלוטין, כשפלירטט עם נו היטר. זהו איתות מאסיבי לליגה בכלל ולבוסטון וטמפה ביי בפרט. בשנים האחרונות היאנקיז, כמו סבאת'יה, נכנסו לעונה מאוחר. ב-2007 הם השתחלו לפלייאוף דרך הוויילד קארד, ב-2008 הם לא הצליחו להתאושש מהתרדמת וכשלו במשימה להגיע לאוקטובר. גם בשנה שעברה, בה לקחו בקלות את הבית, מצאו את עצמם בפיגור חמישה משחקים מהרד סוקס באמצע מאי.
נכון לעכשיו, הפסים עומדים על מאזן 2:5, לאחר ניצחון בסדרות בבוסטון ובטמפה ביי. רק שבוע אחד עבר, שום דבר לא ידוע, אבל אם כבר עכשיו סבאת'יה וניו יורק נראים ככה, גם העונה הזו עלולה להיות חתיכת גארבג' טיים ארוך ליריבות ב-AL מזרח.
סטרייק 3: פריחת הרוקי
הצמד הכי מפחיד על הנייר ב-NL מערב הוא זה של סן פרנסיסקו - לינסקאם-קיין (בתוספת של בארי זיטו). בדודג'רס מבטיחים צ'אד בילינגסלי וקלייטון קרשאו לפרוץ, אם רק יפגינו יותר שליטה ויפסיקו להוליך חובטים. ואחרי כל אלה, האקס פקטור בהגשה עשוי לבוא מכיוון בלתי צפוי - הרי הרוקיז של דנבר.
עם אובלדו חימנז אין חדש. דומה שהדומיניקני המוכשר מוצא את מקומו כאס של קולורדו, כשבשני משחקים רשם הופעות איכות של שישה אינינגים למשחק, 13 סטרייקאאוטים בסך הכל ושני ניצחונות. מי ששווה מעקב הוא חורחה דה לה רוסה, שיעלה הלילה להגיש מול מייק פלפרי והמטס.
במחצית השנה של העונה שעברה פרץ דה לה רוסה והיה כמעט בלתי נגיע, כשהוא מוריד את ה-ERA שלו מ-5.64 בסוף יוני ל-4.38 בתום העונה, כולל חמש הופעות איכות ביולי. את 2010 פתח דה לה רוסה עם פנינה של שבעה אינינגים ותשעה סטרייקאאוטים מול סן דייגו. אלה רק הפאדרס, זו רק פתיחה אחת, אבל שימו עין על המקסיקני. אם הוא יישאר בגרוב, יש סיכוי לא רע שגם השנה הרוקיז ישחקו באוקטובר.
הגשה פראית
- כנראה שלא כולם נולדו להיות קלוזרים. למשל, כריס פרז מקליבלנד. לא נראה לי שהאיש סובל מעודף ביטחון עצמי בימים האלה.
- שמישהו יסביר, לעזאזל, את האבולוציה של מגישים פצועים: משחקים "קץ'", זורקים מהבולפן, משחקים סימולציה, מגישים במיינורס. מה זה החרא הזה? אולי תגידו לי כבר מתי קליף לי וברנדון ווב חוזרים?
- ציטוט השבוע: "קיבלתי הודעת SMS מג'ייסון וורת' ששאל אותי 'מה אנחנו עושים?'. עניתי לו 'לא קיבלנו את האלאדיי?'. הוא השיב: 'כן, אבל שלחנו בטרייד את לי'. הפה שלי נשאר פעור וחשבתי 'רגע, זה לא היה חלק מההסכם'" - ג'ימי רולינס מפילדלפיה באכבר ראיון שנתן לתוכנית של דן פטריק, ובו ביקר את החלטת הפיליז לשלוח את קליף לי לסיאטל בחורף.
- יכול להיות שטורונטו מצאה את ההאלאדיי החדש, בדמותו של ריקי רומרו?
- לא קשור, אבל הייתי חייב: כשגבר סטרייט אומר לכם "מעולם לא ראיתי פורנו באינטרנט", מה יותר גרוע: אם הוא משקר, או אם הוא דובר אמת?
