להפריד בין איקר לטפל

את משחק הניצחון של ריאל מדריד על סביליה בתחילת חודש מרץ קשה עדיין לשכוח. ריאל חזרה מפיגור 2:0 וכבשה שער ניצחון עמוק בתוספת הזמן בדרך ל-2:3. מה שפחות זוכרים מאותו משחק זה את השער השני שספגו הבלאנקוס, שנבע מטעות ישירה וטיפשית של איקר קסיאס. כדור חופשי פשוט מ-40 מטר של סביליה עשה דרכו בתנועה איטית אל עבר השער, ואיקר, שצעק אחר כך על חבריו, קפא במקום. שעות מעטות אחר כך אף אחד בספרד לא זכר את השער האיום. לא רק בגלל שריאל ניצחה, אלא בעיקר בגלל שצלמי הפפארצי הצליחו סופסוף להנציח אותו ואת שרה קרבונרו, חברתו החדשה ומגישת טלוויזיה, אחרי הרבה זמן של שמועות. ספרד התאחדה עם הזוג המלכותי והיפה - הטעות של איקר נשכחה.

שמונה ימים אחר כך, אירחה ברצלונה את ולנסיה. במצב של 0:1 לקבוצה הקטלאנית, שהציגה יכולת פושרת, פרץ החלוץ הענק של העטלפים ניקולה זיגיץ' אל עבר השער והגיע למצב של אחד על אחד מול ויקטור ואלדז. שוער בארסה ניפק הצלה ענקית. דקות אחרי אותה החמצה נותרה ולנסיה ב-10 שחקנים, ואז מסי נתן את ההצגה הגדולה וסיים את המשחק עם שלושער. הארגנטינאי משך כמובן את כל הכותרות. מלבד גבי מיליטו ("ההצלה של ויקטור שווה כמו שלושער של מסי") - ההצלה של ואלדז נשכחה.

בעוד באנגליה מתקשה מאמן הנבחרת פאביו קאפלו להחליט מי ילבש את אפודת השוער הראשון, לוויסנטה דל בוסקה יש כאב ראש מהסוג הבריא. מאמן נבחרת ספרד מתלבט לגבי השוער השלישי. קסיאס, בן טיפוחיו של האיש עם השפם, שנתן לו את הקרדיט והעלה אותו בגיל 18 (1999/2000) לקבוצה הבוגרת, הוא הבחירה הראשונה. שוער ליברפול פפה ריינה יהיה מחליפו, על המקום האחרון מתחרים לא מעט מועמדים. ואלדז, למרות הכושר המצוין שהוא מפגין, הוא רק עוד שם ברשימה.

שתי הקבוצות הטובות בספרד תיפגשנה בשבת למשחק שיכול להכריע גורל של עונה שלמה. מאחורי כל השמות הנוצצים שיתרוצצו במגרש, יתייצבו שניים מהשוערים הטובים בעולם. איקר, שלמרות עונה בינונית מאוד, ממשיך לזכות בהרבה תהילה ומקומו בנבחרת ספרד מובטח, וואלדז, שנותן עונה נהדרת, אבל לא מוערך מספיק וייתכן שאפילו לא יהיה בדרום אפריקה בקיץ. במוצ"ש, מול ההתקפה של ריאל בברנבאו, לואלדז יש הזדמנות נהדרת להמחיש בצורה הטובה ביותר את העוול והעיוות.

איקר קסיאס עומד בפני סיומה של העונה ה-11 שלו במדריד. מלבד עונת 2001/2, אז הועדף סזאר בחלקים מן העונה על פניו, איקר, שנבחר בתחילת 2010 לשוער הטוב ביותר בעולם לשנת 2009 על ידי ההתאחדות הבינלאומית לסטטיסטיקה, הפך כבר מזמן לאחד מסמליה של ריאל ונבחרת ספרד (משמש בה כקפטן). דווקא בעונותיו הראשונות, כשריאל זכתה בתארים (אליפויות וליגת האלופות), ההתמקדות בו הייתה פחותה, אלא שבשנים האחרונות, כשריאל מקרטעת, המשקל הסגולי שלו עלה עשרת מונים. זו בדיוק הבעיה עמה מתמודד ואלדז כיום. בברצלונה, שחרטה על דגלה ברבות השנים משחק התקפי ואסתטי, מייחסים פחות חשיבות לעמדת השוער. כשבארסה מחזיקה מול יריבותיה כ-70 אחוז מהזמן בכדור, כמות ההצלות שוואלדז צריך לנפק יורדת באופן טבעי.

דווקא העונה, אחרי שנים בהן ההגנה של בארסה הייתה טובה בכמה דרגות מזו של ריאל, החוליה האחורית של הבלאנקוס מספקת הרבה שקט לזה שעומד מאחוריה. הפעם, בניגוד לפרויקט הגלאקטיקוס הראשון, פלורנטינו פרז לא שכח לחזק את ההגנה. עם ראול אלביול, אזקייל גאראי (שהחליף את פפה הפצוע) ואלבארו ארבלואה, שחברו לסרחיו ראמוס, ההגנה של ריאל נראית הרבה יותר טוב, או כפי שכתב זאת חוסה סמנה ב'אל פאיס': "איקר כבר לא צריך להיות המושיע היחיד של ריאל. חרף היעדרותו של פפה, הרכישה של ארבלואה ואלביול והבגרות שראמוס וגאראי מציגים, הפכו את הקו האחורי של הקבוצה לעמיד יותר". אפילו איקר התרשם: "הרבה זמן לא הייתה לנו הגנה טובה כמו שיש לנו השנה".

אבל לא רק ההגנות גורמות לשינוי בכושר של השוערים, אלא, בין היתר, גם הדברים בהם הם מתרכזים מחוץ למגרש. ב-6 בנובמבר זכה איקר בתואר חשוב נוסף, כשחבורה של עיתונאיות בכירות בספרד בחרה בו לכדורגלן הכי סקסי במדינה. איקר, יקיר המצלמות, החליף לאחרונה גם את נשותיו ולאחר מספר שנים בהן ניהל מערכת יחסים מתוקשרת עם הדוגמנית המצודדת אווה גונזאלס (שבינתיים נכנסה לזירה של לוחם שוורים מסוקס), דילג לפרשיית אהבים עם קרבונרו היפהפייה. כל זאת בעוד ואלדז המשיך לשמור באדיקות על חייו הצנועים והמהוגנים, הפך לאב בקיץ החולף והצהיר שהתבגר מבחינה נפשית. אלא שגם אלו לא שינו רבות את המעמד וההכרה של השניים. ואלדז אף פעם לא נהנה מתדמית של סופרסטאר ואין לו את ההילה שעוטפת את איקר. למרות שהוא ממלא את תפקידו נאמנה אחרי מספר שוערים כושלים שעברו בבארסה, נדמה שחוסר הביטחון שלו לעתים וטעויות מסוימות מקבלות משקל כבד יותר מאחרים, בטח לעומת קסיאס.

ואלדז יסגור את העונה השמינית שלו בקבוצה הבוגרת. השוער, יליד קטלוניה, ספג העונה 19 שערים בלבד ב-30 משחקים ובקצב הספיגה הנוכחי יזכה בפעם השלישית בפרס ריקרדו זאמורה (גדול שוערי ספרד בתחילת המאה ה-20, שעל שמו מוענק כל שנה תואר לשוער עם ממוצע הספיגה הנמוך ביותר). לאור העובדה שההגנה של בארסה לא טובה כאשתקד ומשתנה לא מעט עקב פציעות ואדומים, ספק רב אם ברצלונה הייתה מגיעה בשוויון נקודות לסנטיאגו בירנבאו בלי היכולת של ואלדז.

לאחרונה הציג ואלדז יכולת עילאית ממש. ב-0:2 על אוסאסונה בארסה שוב לא הרשימה, והיו כאלו שידעו את מי לשבח. "ההצלות שלו חשובות בדיוק כמו השער של איברהימוביץ'", אמר בסיום מאמן אוסאסונה, חוסה אנטוניו קמאצ'ו. שבוע לאחר מכן יצאה אלופת ספרד למשחק חוץ באחד המגרשים הכי קשים בספרד ושבה ממאיורקה עם 0:1 יקר, כשגם שם ואלדז לא אכזב. למרות התשבחות, היחס ששוער ברצלונה מקבל לא מספק. "ואלדז פשוט נעדר יחסי ציבור", הסביר חוסה מריה קסנובאס, בעל טור בעיתון הקטלאני, 'ספורט'. "הוא לא אוהב את המצלמות כמו איקר, וגם אין לו אבא ששיחק בעבר והיה גדול כמו לפפה ריינה".

לעומת זאת, האהבה לאיקר לא פחתה יותר מדי. שוער ריאל אהוב בספרד על הרוב הגדול של האנשים. לא בכדי הוא זכה כבר מזמן לכינוי 'סן איקר' (איקר הקדוש), ומכונה כך על ידי כולם. במאמר מערכת שהתפרסם בנובמבר 2009 ב'מארקה' נכתב: "קסיאס ובופון הם צמד השוערים הטובים בעולם. אלא שהטבעיות, הנגישות והמהירות גורמות לנו להבין שהוא לא רק השוער הטוב בעולם, אלא בפירוש גם אגדת כדורגל".

אחד הסיפורים שהעיבו על היחסים בין השניים קשור ישירות לסוכן העל ג'ינס קרבחאל. באפריל 2008 קרבחאל וקסיאס נפרדו לאחר שש שנים. איקר הקדים תרופה למכה כשהוציא הודעה מסודרת בה טען "שלא חוסר אמון הוא שהוביל לפרידה, כי אם רצונו של כל אחד להתקדם בכיוונים אחרים". קרבחאל היה בין אלו שהביאו את איקר להכרה וגרם לו להיות מוערך לפחות על פי מידותיו, והוא גם הפך אותו בשעתו לאחד מבעלי השכר הגבוה ביותר בריאל. כשנה לאחר הפרידה עבר קרבחאל לייצג את ואלדז. לאחרונה השיג הסוכן עבור המיוצג שלו הארכת חוזה, כשהוא כל העת מנסה לדחוף את ואלדז לזכות בהכרה לה הוא ראוי וגם לקבל זימון לנבחרת, ובמקביל לנגח את קסיאס. "יש בספרד כיום את ארבעת השוערים הטובים בעולם, אחד מהם הוא ואלדז", אמר קרבחאל, שהתייחס כמובן להשוואה הבלתי נמנעת עם איקר: "כיום, הם לפחות ברמה שווה".

בקטלוניה טוענים כי העובדה שקסיאס נחשב כבן טיפוחיו של דל בוסקה, נוסף על המתח שקיים בין השניים, מביאים את מאמן הנבחרת להימנע מזימונו של ואלדז כדי לשמור על שקט תעשייתי. איך ייתכן שלמרות היכולת הטובה, קיבל ואלדז זימון אחד בלבד לנבחרת וגם הוא היה אי שם באוגוסט 2005, תוהים בחבל הארץ הבדלני. ואלדז עצמו נשאל לא מעט פעמים על התחרות מול קסיאס, אבל פטר את עצמו כשאמר: "התחרות זה דבר שהתקשורת יצרה, אנחנו לא נכנסים לזה. כל אחד עושה את עבודתו". על אי זימונו לנבחרת הוסיף: "מה שהכי מרגיז אותי זה שאנשים אומרים שאני צריך לקבל זימון לאור ההישגים של בארסה. אם אקבל זימון אני רוצה שזה יקרה בגלל היכולת שלי".

לאחרונה נשאל דל בוסקה בעצמו לא מעט על סוגיית ואלדז, אלא שהוא בחר, כמעט כמו כל שאר המעורבים בפרשה, שלא להתייחס אליה בצורה מפורשת והיה מאוד מעורפל: "ואלדז הוא אחד מקבוצה של שוערים מצוינים שיכולים לקבל זימון. אני מקבל החלטות באופן עצמאי, אין לי שום מגבלות ואני משתדל להיות הוגן עד כמה שאפשר". עם זאת, בספרד סבורים שוואלדז יישאר בבית לבסוף.

הדעות לגבי היכולת של השניים עדיין חלוקות. באחד מאתרי האינטרנט באירופה ערכו השוואה בין ריאל וברצלונה בה אחד הקריטריונים היה עמדת השוער. "קסיאס הוא אחד השוערים הטובים בעולם ולמרות הטעויות שהוא מבצע בשנה האחרונה, הוא עדיין מעניק הרבה שקט וביטחון. הוא מספיק מנוסה כדי להביא את עצמו לשיא במשחקיה החשובים של הקבוצה. לעומת זאת, ואלדז לא עקבי בשער חרף העונה המוצלחת שלו".

פרשן כדורגל אחר כתב: "יש שחקן אחד בקבוצה של פפ גווארדיולה שצריך לקבל הכרה גדולה ורבה על מה שהוא עושה והוא לא מקבל אותה - ויקטור ואלדז. אין ספק, הוא הכדורגלן הכי לא מוערך בכל ספרד. למרות כל מה שהוא עושה, אנשים בסופו של דבר יגידו: 'אבל הוא לא איקר'. לפני מספר שנים זה אולי היה נכון, אבל בשנים האחרונות לא". בשבת הקלאסיקו עשוי להכריע חלק מהסוגיה.