בין משחקים חסרי חשיבות למאבקי מיקום פנימיים, כל צופה אקראי כבר מרגיש את עונת ה-NBA הסדירה מסתיימת לה. רגע לפני שתפנה את מקומה לפלייאוף, שמבטיח לא מעט, זה בדיוק הזמן להתחיל ולסכם את העונה הסדירה, מודל 2009/2010. ולפני כל האחרים, אנחנו מפנים את הבמה לישראלי הראשון בליגה הטובה בעולם. עמרי כספי קרוב לסיים עונת רוקי הפכפכה ומעניינת, ואחרי שהתמקדנו בכל דקה, כל זריקה, כל שיא וכל אכזבה, הגיע הזמן לבחון את העונה של כספי מפרספקטיבה מעט רחבה יותר; של שנה שלמה.
נתחיל מהסוף: עמרי כספי מסיים את עונת הרוקי שלו בציון טוב מאוד. למרות החודשיים האחרונים בהם הוא ראה בעיקר ספסל וההיסטריה סביבו דעכה, כספי עלה על כל הציפיות שהיו ממנו ונשאר הפתעה נעימה והבטחה עתידית ב-NBA. הוא הותיר חותם על הליגה ונתן סיבה להמשיך לעקוב אחריו לא רק מנקודת מבט פרובינציאלית, כי אם במובנים גלובאליים יותר, ולגמרי בצדק.
כאשר כספי נבחר בסיבוב הראשון בדראפט, מעטים חשבו שיש לו כלים להשתלב ב-NBA באופן מיידי. יותר מדי אירופאים שנראים בערך כמוהו והיו מוכשרים בערך כמוהו לא הצליחו להתאים את עצמם לסגנון האמריקאי ונפלטו בזריזות בחזרה ליבשת הישנה. אבל כבר בקיץ כספי הוכיח שהוא קרוץ מחומר אחר, כאשר הוא עבד על עצמו גם מבחינה פיזית וגם מבחינה מקצועית. בעיקר בלט השיפור המשמעותי בתחום הקליעה מבחוץ, שהוביל לכך שלפתיחת האימונים הופיע שחקן כמעט אחר לגמרי. ואכן, מקצה הספסל של סקרמנטו הוא נכנס בזריזות לרוטציה של פול ווסטפאל והוכיח משחק אחר משחק שהוא ראוי לדקות. התהליך נמשך. כספי נכנס לחמישייה, הפך לאחד מקלעי השלוש הטובים ב-NBA, כיכב ברשימות הרוקיז ואפילו הרוויח מקום במשחק האולסטאר של שחקני השנה הראשונה. הכל בזכות. מאז אותו משחק שיא הקריירה שלו, ללא ספק - כספי נחלש ואיבד את המקום ברוטציה הקבועה. כרגע הוא מקבל דקות יחסית מעטות, קולע פחות טוב ובאופן כללי נראה תשוש. אלה היו שישים שניות על העונה של כספי, למי שפספס. ועכשיו, בואו נצלול פנימה.
ככה הוא באמצע
בסיכום חצי העונה כספי דורג שלישי בין הרוקיז, בדירוג סוף העונה לא בטוח שהוא יהיה אפילו בעשירייה הראשונה. שחקנים כמו סטפן קרי ודארן קוליסון ביצעו קפיצת מדרגה ונראים כמו סופרסטארים בהתהוות, בעוד אחרים כמו טאג' גיבסון, ג'וני פלין ודמאר דרוזן שמרו על יציבות לאורך כל העונה. מספרית, 10.5 נקודות פר ערב ממקמות את כספי שמיני בין הרוקיז, 4.6 ריבאונדים ממקמים אותו שביעי ובמדד היעילות הוא מדורג עשירי. למרות הירידה בכמות הדקות, הוא עדיין קיבל יותר מ-25 דקות למשחק ורק שבעה רוקיז ראו יותר זמן פרקט ממנו. לסיכום הנקודה ההשוואתית, כספי מתמקם בדרג השני של שחקני המחזור - אלה שלא יהיו כוכבים אבל הראו פוטנציאל להיות שחקני NBA אפקטיביים בעתיד.
מילת המפתח בפסיקה הקודמת היא פוטנציאל. בעונה הראשונה לא מצפים משחקנים להיות יציבים או אפקטיביים יותר מדי, אלא להראות מה הם מסוגלים ואילו שחקני NBA הם הולכים להיות. זה בדיוק מה שכספי עשה בתקופה הטובה שלו. הוא הוכיח שהוא מביא אנרגיות לא רגילות גם לרמות האלה, שהוא מסוגל להיות קלע שלשות אפקטיבי גם בטווח ה-NBA, שהוא ריבאונדר לא רע, שהוא לא מפסיק לנוע ושיש לו חוכמת משחק. לעומת זאת, הוא התקשה במצבים בהם נדרש לשים כדור על הרצפה, הוא לא מייצר מצבי זריקה לאחרים ומתקשה בהגנה האישית. אם שמים את הפלוסים מול המינוסים על כף המאזניים, מקבלים בחבילה לא רעה של פוטנציאל שכספי אף השכיל לממש לאורך שבועות ארוכים.
ואז, כאמור, הגיעה הנפילה. עד כמה צריכים להדאיג החודשיים האחרונים? ובכן, לא יותר מדי. כספי עצמו הודה שהוא התאמן חזק מדי בקיץ, הגיע עייף מדי לחלק האחרון של העונה ונתקע במה שמכונה "קיר הרוקיז". אם יש סיבה טובה לתקופה רעה, זו הסיבה. רוקי שהתאמץ יותר מדי כדי להגיע מוכן ל-NBA ובגלל זה נפל מהרגליים בחודשיים האחרונים? האמריקאים מתים על סיפורים כאלה. מבחינתם, זה בדיוק הזמן ללמוד לחלק כוחות נכון ולתפקד בעונה של 82 משחקים, זה בדיוק שכר הלימוד. אם כספי יתכונן באותה רמה גם לשנים הבאות, תוך שנתיים יהיו לו מספיק רזרבות גם לעונה שלמה. תהיו בטוחים בזה.
המאבק רק מתחיל
אם כך, לעונה השנייה שלו בסקרמנטו כספי עתיד להגיע עם נקודת פתיחה הרבה יותר טובה מהראשונה. אלא שעכשיו גם מגיע החלק הקשה: זה לא מבטיח לו כלום. המאבק על הרוטציה יתחיל מחדש ועל המקום ימשיכו להיאבק שלושה-ארבעה שחקנים מוכשרים ומלאי מוטיבציה להצליח, וזה רק במקרה הטוב בו הקינגס לא יחתימו שחקן חופשי או יבחרו בבחירה הגבוהה שתהיה להם בדראפט עוד סמול פורוורד. בשנה הבאה הציפיות יגדלו ותהיה הרבה פחות סלחנות על תקופות לא טובות. כספי לא צריך ללכת רחוק כדי למצוא דוגמאות לשחקנים שהשנה השנייה הורידה אותם למטה. למען האמת, הוא פשוט צריך להסתכל על חברו לקבוצה, ג'ייסון תומפסון. אחרי עונת רוקי מאוד מבטיחה, תומפסון היה אמור להפוך לשחקן מפתח בסקרמנטו השנה. אבל חודשיים לא טובים הפכו אותו לשחקן ספסל שרואה את קרל לנדרי נוגס לו בדקות ויודע שרוב הסיכויים שבדראפט יגיע עוד שחקן פנים שעלול להוציא אותו מהרוטציה.
עבור שחקנים משניים מהסוג של כספי, השנים הראשונות ב-NBA הן מאבק מתמשך על מקום ברוטציה. בדרך כלל לוקח זמן עד שצוברים מספיק קרדיט כדי להרגיש בטוחים. היתרון של כספי על עשרות שחקנים אחרים מסוגו הוא שנראה שהוא רוצה את זה יותר מהם, והמשוואה, אם כך, די פשוטה: אם הוא ימשיך לעבוד יותר קשה מאחרים הוא ימשיך להיות טוב מהם. יתרון נוסף הוא הסיטואציה; כספי מיצב את עצמו כחלק מהעתיד של קבוצה שתהיה בעלייה בשנים הקרובות. טייריק אוואנס הוא הפנים החדשות של סקרמנטו. כל הקבוצה תיבנה סביבו בשנים הבאות. העובדה שכספי משחק עם אוואנס מהרגע הראשון שלו ב-NBA תעזור לו ליצור תיאום עם הסופרסטאר המתהווה ולהיות חלק מהשלד המקורי.
החיסרון המרכזי של כספי, או, ליתר דיוק, הנקודה ממנה הוא צריך להיזהר במיוחד, היא הנטייה שלו לאבד סבלנות. הוא הספיק לריב קצת עם ווסטפאל כשזה ספסל אותו והצטייר בכתבות ובראיונות כשחקן שמתקשה בסיטואציות בהן מנסים להכניס אותו לעניינים לאט. בנקודה הזאת ההצלחה המהירה יכולה להפוך לבעייה, ודווקא החודשיים האחרונים יכולים לעשות לו טוב ברבות הימים. מילות המפתח לקריירת NBA הן רצון וסבלנות. רצון לא חסר לו, הסבלנות תיבחן בשנים הבאות. אם יצליח עם האלמנטים האלה, הוא יישאר לעמוד איפה ששחקנים מוכשרים ממנו כבר נפלו.
מבחינה מקצועית, מהרגע שפיתח קליעה משלוש לכספי יש פוטנציאל להפוך לרול פלייר יעיל ב-NBA. לעומת אירופה, הרבה יותר קל להצליח בארה"ב כשחקן משני שעושה שניים-שלושה דברים טוב. בטח בקבוצה שבה מכדרר טייריק אוואנס, כספי לא באמת יצטרך לשים כדור על הרצפה או לנהל משחק אלא בעיקר לנוע למקומות הנכונים ולקלוע מבטים פנויים. לכן, היכולת היחידה שחשוב במיוחד שהוא ישפר כרגע זו ההגנה האישית. אם כספי יצליח להפוך לסטופר טוב הוא יצליח ב-NBA. זה האתגר הגדול הבא. איך עושים את זה? התחלה אפשרית היא לראות המון קלטות של שיין באטייה ולבקש לשמור על אוואנס באימונים. הבסיס כבר שם; כעת, צריכים רק להוסיף עליו.