הגודל קובע

בשלב זה אתם בטח כבר יודעים שמכבי תל אביב עשתה בשכל כשלא הביאה שחקן גבוה בחלון העברות. כבר שמעתם על הכימיה שנוצרה, הביטחון ודקות המשחק שקיבלו השחקנים שנותרו, המעבר המבורך להרכב נמוך וההבנה שלעיתים פחות זה יותר. הכל נכון. למרות זאת, הסדרה עם פרטיזן מוכיחה שהפיתרון הזה אולי היה מתאים באופן נקודתי ורגעי לטופ 16, אבל הוא בוודאי לא יכול להוות לקח לעתיד. באופן מובהק, הסדרה הזאת היא בין הגבוהים של פרטיזן לבין הגארדים של מכבי, וכרגע החבר'ה עם הסנטימטרים העודפים מובילים 1:2.

שני האלמנטים הגלויים בשליטת הגבוהים הם הנקודות הרבות של מאריץ', וארנייש, וסלי ורוברטס בצבע והשליטה הכמעט מגוחכת של שני הראשונים בריבאונד, שהזכירה משחקים בליגת הילדים, שבהם הבחור שמיהר להתפתח קוטף כל כדור אפשרי מעל הזאטוטים שעדיין לא מתגלחים. אלא שהיעדר הסנטימטרים של מכבי משפיע על כל תחום במשחק שלה. הגארדים נאלצים לקחת החלטות קשות כמעט בכל התקפה. הם לא יכולים סתם להוריד כדור במצב סטטי לגבוה, אלא חייבים למסור לו בתנועה להאלי הופ – פשוט כי לפישר ולאזמה אין זכר לתנועה עם הגב לסל. בהתחלה נולדו מכך כמה סלים יפים, אבל בהמשך פרטיזן עלתה על הטריק ועצרה אותו. הגארדים של מכבי צריכים לעשות הכל בעצמם, לחדור מול ערימת הגופות הסרבית ולחלופין להתפלל שהזריקה מבחוץ תיכנס. 18 איבודי כדור, ולא רק 19 הריבאונדים הסרבים בהתקפה, הם תוצאה ישירה של סגנון המשחק שנכפה על הצהובים עקב היעדרו של גבוה דומיננטי.

פרטיזן, מנגד, למרות חוסר הכישרון הזועק לשמיים בקו האחורי, משחקת כדורסל הרבה יותר פשוט ויעיל: מכניסה את הכדור פנימה, זורקת מקרוב ולא צריכה לגלות יצירתיות רבה כדי לרשום שתי נקודות על הלוח או ללכת לקו (אתמול זה קרה גם בעזרת השופטים, שפשוט הרגו את מכבי). פרטיזן היא קבוצה פחות מוכשרת, אבל היא משחקת כדורסל כמו שאמורים לשחק אותו: פנימה. זה לא אומר שדושקו וויושביץ' הוא מאמן יותר טוב מפיני גרשון, אבל בניגוד לעמיתו הישראלי יש לו סנטר.

מכבי עדיין יכולה לנצח בסדרה. גרשון מנוסה וחכם דיו כדי להתאים את עצמו לקראת המשחק הרביעי, והרוטציה הארוכה של הסרבים מבטיחה דקות ארוכות שבהן הם סובלים מבעיה בהובלת הכדור ובקבלת ההחלטות. אלא שמהפך, אם יתרחש, ילמד על הלב הרחב של הקבוצה הנוכחית של מכבי, ולא על מגמה חדשה בכדורסל. שחקני הפנים עדיין לא מיותרים.