על סף הארץ המובטחת

"פלה הלבן" אמנם הזכיר בביצועיו את הגדול מכולם ופלה אפילו הכריז כי זיקו הוא הגדול מכולם, אך מעולם לא הצליח לחצות את מדבר התארים ולהגיע לארץ המובטחת של הגדולים באמת. התואר היחיד שלו מחוץ לברזיל היה בליגה היפנית, וגם בנבחרת הצליח להתעלות על עצמו ולשחק שלוש פעמים במונדיאל מבלי להגיע בכלל אל הגמר. במונדיאל הכי מוצלח שלו (ארגנטינה 1978) הצליח לכבוש שער אחד בפנדל ולראות את היריבה הגדולה ארגנטינה עולה לגמר על חשבונו בעקבות הפרש שערים עדיף. ב-1982 כבר כבש ארבעה שערים במונדיאל, אך הסלסאו סיימו רק במקום החמישי, כמו גם ב-1986. ברבע הגמר במקסיקו מול צרפת החטיא זיקו במהלך הזמן החוקי בעיטת 11 מטר, הכיבוש שלו בבעיטות ההכרעה לא הספיק והיו לו אחוזים לא מעטים בהדחה נוספת.

משה רבנו של שכונת התקווה הצליח, יחד עם עופרה חזה, להוציא את תושביה מעבדות לחירות, אך מעולם לא זכה בחלב ובדבש. בקיץ 1979 הפך אמנם בן טובים לשם החם בישראל לאחר שנמכר לבית"ר ירושלים תמורת סכום עתק במונחים של אז, 700 אלף לירות, וגרם לאוהדי בני יהודה לחסום את כל היציאות מהשכונה, להבעיר צמיגים ולבטל את העסקה, אך כמו משה המקראי שפך לאגר רגע לפני ההפי אנדינג. ב-1989 פרש מכדורגל ומונה למאמן הקבוצה, אך הוחזר לכר הדשא והוחלף על ידי גיורא שפיגל לאחר שהקבוצה הידרדרה לתחתית. בסיום העונה עזב את הקבוצה בטונים צורמים ועבר לראשל"צ, רק כדי לראות את בני יהודה זוכה באליפות היסטורית. בן טובים אמנם זכה בגביע עם בני יהודה, אבל שחקן ענק כמוהו היה ראוי לתואר גדול יותר.

כמו משה, גם הלוחם הג'מייקני לא פתח טוב את המגעים עם אלוהים. עוד כשהיה במכללות ניסה לנצח את מייקל ג'ורדן הצעיר בגמר 1982, אלא שתלמיד השנה הראשונה הראה את חרון אפו עם סל ניצחון עם הבאזר וסימן למעשה את המשך הקריירה של הסנטר. שנתיים לאחר מכן הצליח יואינג לזכות בתואר המכללות, אך זה היה התואר הקבוצתי האחרון שלו. כשנבחר בדראפט על-ידי הניקס ציפה יואינג לסיים את הקריירה עם יד מלאה בטבעות, אך שכח כנראה לאן הגיע. בסופו של דבר הצליח להוביל את הניקס לשתי סדרות גמר, ב-1994 הפסיד לרוקטס, וב-1999 נאלץ לצפות בגמר מול הספרס מהיציע עקב פציעה. גם שם כמובן הפסידו. אמנם גם צ'ארלס ברקלי, ג'ון סטוקטון וקארל מלון סיימו קריירה מפוארת ללא אליפות, אך לפחות הם הפסידו ישירות לאלוהים והבולס.

הטניסאי הצ'כי אמנם דורג ראשון בעולם והיה אחד מהסמלים של הספורט הלבן בשנות ה-80 וגם קבע שיא שנשבר רק בשנים האחרונות על ידי רוג'ר פדרר – הופעה ב-19 גמרי גראנד סלאם. אלא שבניגוד לשעון השוויצרי שתקתק את רובם, הצ'כי ירד 11 פעמים מהר סיני ללא לוחות הברית, והסתפק ב-8 זכיות בלבד – 3 ב-US אופן, 3 ברולאן גרוס ו-2 באוסטרליה אופן. כמו יוסי אבוקסיס, גם הוא תכנן להגיע לחתונתו עם הגביע והתבדה, כשתכנן את חתונתו לשישה ימים לאחר גמר היו-אס אופן, בו כהרגלו הפסיד לבוריס בקר. כשהחליט שנמאס לו מתדמית הלוזר בטניס, פצח בקריירה חלופית בגולף, בה כשל והעביר את השרביט לבנותיו שהפכו למקצועניות. בהמשך רכש קבוצת הוקי, שנכשלה ועברה עיר.

כמי שמתעסק בספורט שבו כל מאית נחשבת, האצן הג'מייקני יודע שטיימינג זה הכל בחיים. כמו עשו שראה את יעקב גונב לו את הבכורה, גם פאוול ראה איך סגנו הצעיר בנבחרת האצנים הג'מייקנית, יוסיין בולט, הופך לאיש המהיר בעולם על חשבונו. כמו משה, פאוול כמה ידע לעשות כמה ניסים במדבר, אבל בולט הוא זה שידע לשמור אותם לבמה המרכזית – אליפויות העולם והאולימפיאדות. ב-2005 שבר את שיא העולם ל-100 מטר בתחרות איזוטרית, רק כדי לשבור את השיא של עצמו שנתיים מאוחר יותר ולקבוע תוצאה של 9.74. פחות משנה אח"כ הפציע בולט, שעבר להתרכז בריצות ל-100 מטרים רק חודשים קודם לכן, ושיפר את השיא בשתי מאיות. שלושה חודשים לאחר מכן פאוול השווה את השיא, אך זה היה מאוחר מדי, שכן באולימפיאדה שבר בולט כל שיא אפשרי שהוריד את הרף ל-9.69 שניות, ואח"כ הוריד זאת בלא פחות מ-11 מאיות נוספות והשאיר את פאוול כבד פה ולשון.

הווינר הכי גדול בכדורסל הישראלי שלא דרך במכבי ת"א עשה הכל נכון, אך סיים את הקריירה כמעט ללא טעם של הצלחה. הגארד החיפאי במקור הפך לסמל של הפועל ת"א בשנות ה-80 המאוחרות והצליח להוביל אותה במדבר עד לסדרת הגמר מול מכבי ת"א. אחרי הפסד במשחק הראשון הגיעה מכבי לאוסישקין וכמו משה שקרע את ים סוף, זלוטיקמן קרע את הצהובים עם 30 נקודות וסל ניצחון בסיום ההארכה. במשחק השלישי והמכריע הפועל שוב הפסידה, מכבי ראשונה, וזלוטיקמן נדד דרומה לראשון עקב בעיות כלכליות באוסישקין. שם הוא שיתף פעולה עם שני ה"אויבים" מעבר לכביש – מיקי ברקוביץ' ומוטי ארואסטי, הגיע גם איתם לגמר הפלייאוף ושוב הפסיד 3:1 לצהובים.

שנה לאחר מכן הגיע זלוטיקמן לגמר הגביע, אך פגש את הגליל שהחלה במסע המופלא אל עבר עונת הדובדבנים ונשאר שוב בלי תואר. כמו משה, שאת רוב חייו העביר כרעה צאן פשוט ורק בגיל מאוחר מצא את התהילה, גם זלוטיקמן הצליח לעשות זאת לבסוף בגיל 36 כשחזר להפועל שהצליחה לזכות בגביע המדינה מול הפועל גבעתיים. מי שראה את זלוטיקמן העצום משחק כדורסל, יודע: ענק כמוהו היה ראוי לפרוש עם הרבה יותר.

האנו מאנינן הוא המייקל ג'ורדן-רוג'ר פדרר-טייגר וודס של הסקי הנורדי המשולב, חוץ מהעניין הפעוט של הזכייה בתארים החשובים באמת. "הדוב הפיני" אמנם מחזיק בשיא של 48 זכיות בסבב, ארבעה גביעי עולם ושבע מדליות באליפויות העולם, אך באולימפיאדות יוק. ב-1994 ערך הופעת בכורה אולימפית כשהוא בן 15 בלבד וסומן כתקווה הגדולה של ספורט החורף, אך כשל שוב ושוב במקצים האישיים ולא הגיע אפילו לפודיום. ב-2008 החליט לפרוש ולהתרכז בחיי המשפחה. המחסור במדליה אולימפית אישית הציק למאנינן כמו סנה בוער, והוא החליט לחזור בו מפרישתו לקראת אולימפיאדת החורף שנערכה השנה. ההכנות נראו מבטיחות כשזכה במדליית כסף באליפות העולם, שהיוותה את התחרות הראשונה שלו לאחר הפרישה. באולימפיאדה האחרונה הוא גילה יכולת מרשימה, אך סיים רק במקום הרביעי, כשהגיע חצי דקה לאחר המקום השלישי.

כמו משה, גם לקוורטרבק של מיאמי דולפינס היה הכל, וכמו המושיע מהמדבר שנמשה מהמים ברגע האחרון, גם הוא נבחר אחרון בסיבוב הראשון בדראפט של 83'. כבר בשנתו הראשונה ב-NFL, שבר שיאים ולקח את תואר המוסר המצטיין ב-AFC ורוקי העונה. בעונתו השנייה כבר חיזק מרינו את ההערכה שמדובר בכוכב העולה של הליגה, כשהוביל את הדולפינס לסופרבול. אלא שכמו משה, גם הוא גמגם ברגע האמת והדולפינס הובסו 38:16. רבים וטובים הובסו ברגעי השיא של תחילת הקריירה שלהם והשתמשו בכך כדי לעצב את אופיים, אלא שמרינו, בניגוד למשה, לא חזר פעם נוספת למעמד הר סיני של הפוטבול האמריקאי. עם כמה טבעות על הידיים או לפחות עוד כמה סופרבולים תחת החגורה, יכול היה מרינו להיחשב לגדול מכולם ולא רק לאחד הגדולים. למעשה ההישג היחיד שלו היא הופעה בתפקיד עצמו לצד ג'ים קארי באייס ונטורה. אפילו משה רבנו הסתפק בצ'רלטון הסטון ככפיל.

התופס האגדי של הרד סוקס היה הראשון שנבחר פה אחד לתואר "רוקי השנה" בעונתו הראשונה בקבוצה הבכירה, ועל ההום ראן המנצח שלו בוורלד סייריס מול סינסינטי רדס ב-1975 מצווה כל חובב בייסבול "והגדת לבנך". אלא שהבחירה של הרד סוקס בו מנעה ממנו אפשרות ריאלית לזכייה בתואר. כנראה שהלוזריות דבקה בו, וגם כשכבר שוחרר מהרד סוקס, העדיף לעבור לשיקגו וייט סוקס ולמנוע מעצמו כל אפשרות לזכות בוורלד סירייס. כמו משה, גם הוא נכנס להיכל התהילה, המספר שלו הוצא מפעילות גם בווייט סוקס וגם ברד סוקס, ואפילו אחד מעמודי פנווי פארק נקרא על שמו, אך נגזר עליו להישאר במדבר התארים.

מוזס רבנו הארגנטינאי אמנם יודע לא להתברבר במדבר ולהגיע אל גבול הארץ המובטחת בדרך הטובה ביותר, אבל לאחר שרשרת הכישלונות שם הפך לקטן אמונה אפילו יותר ממשה המקורי. ב-97 לקח את מאיורקה הצנועה עד לגמר גביע המלך וגמר גביע המחזיקות, אך הפסיד בשניהם. אחר כך התקדם לוולנסיה, שם רשם תקדים והפסיד פעמיים ברצף בגמר ליגת האלופות. משם הידרדר לאינטר המוכה, הצליח לשקם אותה, אך להפסיד אליפות במחזור האחרון. מאז הוא נע ונד בניכר והכי קרוב שהגיע לארץ המובטחת הוא השנה, כשהוא מאמן ביוון – רק שעה טיסה מישראל.