פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        האם הוא הגדול מכולם?

        למרות שהוא תכף מחליף קידומת ויש לו עוד כמה עונות טובות בקנה, בניון הרוויח ביושר כבר עכשיו את הדיון בשאלה הגדולה

        הפעם הראשונה בה ראה את יוסי בניון בפעולה צרובה היטב במוחו של בני טבק. "חזרתי הביתה ואמרתי לאשתי: 'לא נתקלתי בשחקן כזה אף פעם', ידעתי שהוא גאון שצריך לטפח אותו ולא להפריע לו". 15 שנה עברו מאז אותה פגישה בין מאמן נבחרת נערים ב' של ישראל דאז לילד המוכשר. בניון המשיך לקריירה מפוארת עליה נכתב כבר כמעט הכל. רק שאלה אחת נותרה ללא מענה: האם הילד מדימונה הוא השחקן הגדול בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי?

        יוסי בניון לאחר שכבש במדי ליברפול את שער ריאל מדריד (GettyImages , Clive brunskill)
        15 שנה אחרי, הילד המשיך לקריירה מפוארת. בניון (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        השוואות בין כדורגלנים גדולים מעסיקות חוקרי כדורגל, עיתונאים וכלי תקשורת עשרות בשנים. בדרך כלל, בלתי אפשרי לתת תשובה חד משמעית לשאלות הללו. אין באמת כלים מחקריים לקבוע האם לאונל מסי גדול יותר מדייגו מראדונה, אבל ההשוואה בין השניים תמשיך לחיות לנצח. לכן, מנגנון "הגדול בהיסטוריה" בנוי על קביעה שרירותית שנצרבת בתודעה עד שמישהו מעז לקרוא עליה תיגר. בישראל, מקובל לומר כי מרדכי שפיגלר הוא הגדול בהיסטוריה, הרבה בזכות פרויקט "כדורגלן היובל" ו"היכל התהילה" של ערוץ הספורט וסיפורי גבורה אחרים שעברו מאב לבנו.

        רגע לפני שבניון מחליף קידומת, כשהקריירה המופלאה קרובה יותר לסיום, זה הזמן לבחון את מיקומו של הקשר בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. לא ניתן לעשות זאת מבלי לפרק את מכלול התכונות המרכיבות את בניון. הבדיקה נעשתה לפי אספקטים שונים וביניהם: מנטאליות, כישרון, הצלחה בנבחרת וקריירה אירופית. בניון עולה על שולחן הניתוחים.

        חסין ביקורת

        ערב המשחק בין ישראל ליוון העניק בניון ראיון לשבועון יווני וצוטט אומר: "למדתי לחיות תחת לחץ עוד מילדות. בדימונה, המוות היה אורח קבוע. בשנה שעברה כשביקרתי את הוריי, שמעתי יריות ופיצוץ גדול. הכדורגל היה הדרך היחידה החוצה בשבילי". בניון מעולם לא שכח מהיכן הוא הגיע וזה למעשה סוד הקסם שלו. טובי הכדורגלנים בעולם צמחו ממקומות קשים, אבל מעטים הקפידו לשמור על צניעות ולא הסתנוורו מההצלחה. בניון תמיד יישאר הילד מדימונה, האנדרדוג המושלם שעלה לגדולה. זו הסיבה שהוא לא כדורגלן זוהר ונוצץ סטייל ברקוביץ' ואוחנה, אבל הצד השני של אותו מטבע הוא שבניון קנה לעצמו מעמד של נער פרברים קלאסי. מאמי לאומי. אנשים כאלה חסינים מכל ביקורת תקשורתית.

        הלחץ עליו דיבר בניון – להפוך לכדורגלן גדול – הפך עם השנים לציפייה של מדינה שלמה. עוד כשהיה בן 16, סומן בניון כדבר הבא, האיש שעליו יתבסס העתיד של הכדורגל הישראלי. הבאזז סביבו היה חסר תקדים לילד בגילו. בניון נאלץ לסחוב עמו תקוות שישנה את פני הכדורגל והבין מגיל צעיר כי יהיה חייב להתמודד עם לחץ ורמת ציפיות גבוהה מאי פעם. תקשורת אוהבת וסלחנית עזרה לבניון בנושא. כשחזר מאייאקס בשל הגעגועים למשפחתו, התקבל הבן בזרועות פתוחות. נסו לדמיין כמה ביקורת יספוג גיא אסולין, לצורך ההשוואה, אם יחליט לוותר על ברצלונה בשביל קבוצה בישראל.

        "בניון ידע לקחת הכל בפרופורציה. הוא לא שחקן שמשתנה בגלל כתבה בעיתון. הוא יציב, יודע מה הוא רוצה ועם זה הוא הולך", מנתח טבק. "כשמפעילים עליך לחץ ומטילים עליך להוביל נבחרת, אתה נמצא תחת זכוכית מגדלת וחייב להיות מצוין בכל משחק. יוסי הוא אחד שמסוגל לעמוד בלחצים כאלה", ממשיך יצחק ויסוקר.

        אפשר לראות את בניון כסוג של משה רבנו. אדם שיועד לגדולה, אבל לא הגיע לארץ המובטחת. כמו משה, גם בניון הוא אדם פשוט שנכפתה עליו המנהיגות ולעיתים נראה כי היה מוותר עליה ברצון. משה הבין את ייעודו לגאול את בני ישראל מעבדות ולהוציאם ממצרים וגלש לתפקיד המנהיג. גם בניון הבין כי מצפים ממנו לגאול את הכדורגל הישראלי ולהוציאו לחירות וקיבל לידיו את תפקיד קפטן הנבחרת. זו בדיוק הנקודה בה מסתיים הדמיון בין שני האישים.

        על מנהיגות ומחויבות לנבחרת

        כשבן סהר קיבל זימון בכורה לנבחרת הבוגרת בגיל 17, הצוות המקצועי ציוות אותו לחפיפה מהירה אצל בניון. "הסוד הוא להיות מקצוען ולעבוד קשה. זה מה שאני עשיתי", אמר בניון לסהר, אבל לא ממש לקח אותו תחת חסותו. "יוסי מעולם לא הנהיג ולא חיפש להנהיג", מספר כדורגלן ישראלי בכיר. "הוא לא הטיפוס. הוא אחד שמסתכל לכולם בעיניים, יעזור וייתן כתף ולא יחפש תהילה. מביך אותו שרואים בו מודל לחיקוי". ויסוקר מחדד: "יוסי הוא לא האיש שסוחף. אני מגדיר אותו כבן אדם ורק אחר כך כדורגלן. אוחנה, ברקוביץ' ורביבו היו כדורגלנים שמעריצים אותם. בניון צנוע יותר ונעים יותר".

        כשבוחנים השפעה על הנבחרת, הרי שעל פי מבחן התוצאה, גם תחת בניון לא הצליחה עד כה ישראל לשחזר את 1970 ולהעפיל לטורניר גדול. אלא שההבדל בינו לבין קודמיו הוא שבקמפיינים האחרונים של אברהם גרנט ובעיקר דרור קשטן נבחרות ישראל התבססו על בניון עצמו. בעוד כוכבי עבר גדולים אחרים נהנו מצוות מסייע איכותי יותר, לצידו של בניון לא הורכבו השחקנים הנכונים שיעזרו לו לבצע את המשימה. יתרה מזאת, ישראל נתפשה גם בעיני עצמה כנבחרת שלא מסוגלת לשחק בלי בניון ולפני כל משחק חשוב, כל העיניים הופנו אליו. רק שיהיה בריא. רק שיושיענו.

        המחויבות שהפגין בניון לנבחרת מפרידה אותו גם היא מחלק מקודמיו. באפריל 2007 הוצא בניון מסגל ווסטהאם על ידי המאמן אלן קרבישלי לאחר ששיחק פעמיים במדי הנבחרת אחרי שישב חודש בחוץ בגלל פציעה במדי הקבוצה. הסיפור חזר על עצמו גם בליברפול. "יש לי בעיה עם ליברפול. הם לא ממש רצו שאסע לישראל, אבל כל עוד אני מסוגל לתת 100 אחוז, אני משחק גם אם זה אומר לסכן את בריאותי", סיפר הקשר על החלטתו לשחק מול יוון אחרי שלושה שבועות היעדרות בקבוצה ובניגוד להמלצות רופא ליברפול ורפא בניטז עצמו.

        מבחינה מספרית, בניון קרוב להיות הגדול מכולם בנבחרת. הוא רשם 78 הופעות וצפוי לשבור עד תום הקמפיין הקרוב את שיא ההופעות (94) בו מחזיק אריק בנאדו. בניון כבש 20 שערים ויש לו עוד מספיק שנים לכבוש עוד 13 שערים בינלאומיים ולעקוף את המוביל בקטגוריה זו, מרדכי שפיגלר.

        קרויף עם שתי רגליים?

        לעומת הנבחרת, בכל מה שקשור בקריירה האירופית, בניון נמצא צעד אחד לפני כולם. מבחינה סטטיסטית, הכדורגלן הישראלי המצליח והמעוטר ביותר באירופה היה רוני רוזנטל, ששיחק 13 עונות והיה שותף לחמישה תארים. לבניון, שמסיים את עונתו השמינית באירופה, אין תארים, אבל הוא עשה מה שאיש לא עשה לפניו – הצליח לשמור על יציבות ולבנות לעצמו שם של שחקן מוביל באחת הקבוצות המובילות בכדורגל העולמי. כשחושבים על שמות גדולים ויקרים כמו רובי קין, ג'יבריל סיסה, אל חאדג'י דיוף ואחרים, שלא יכלו לשאת את החום וברחו מאנפילד, מבינים את גודל ההישג.

        בניון הגיע לליברפול כשחקן פרמיירליג טוב ושדרג את מעמדו בזכות עבודה קשה נטו, הבין את מקומו בהיררכיה והבין שאין טעם להילחם ברוטציה של רפא בניטז. "כשהבאתי אותו, ידעתי שהוא שחקן טוב מאוד, אבל שחקנים מהסוג שלו בדרך כלל פחות יציבים מאחרים", הסביר בעבר הספרדי. בניון הוכיח לו אחרת. תמיד ידע לא להוריד את הראש בתקופות לא טובות, לא הפך מתוסכל מישיבה על הספסל, למד מה זה להיות עוד שחקן בקבוצה גדולה ואיך לנצל לטובתך מצבים כמו פציעות של שחקני מפתח. בניון הגיע לליברפול כעוד שחקן והפך עצמו תוך פחות משלוש שנים לשחקן מוביל תוך שהוא מנפץ כל סטיגמה אפשרית על הכדורגלן הישראלי ולא חוזר על טעויות קודמיו.

        לברקוביץ' הייתה קריירה אירופית מפוארת, אבל נזכור ממנה בעיקר את השערוריות. רביבו, שלא באשמתו, פספס את המומנטום ולא עזב ברגע הנכון. גם אוחנה חזר מוקדם מדי ועל שלושתם נכון יהיה לומר כי אירופה לא עשתה אותם שחקנים גדולים יותר ממה שהיו. לכוכבים המוקדמים יותר לא הייתה הזדמנות אמיתית לככב באירופה. אצל בניון המצב שונה. "החוכמה היא לא לעשות סיבוב במספר קבוצות בלחזור, אלא לשמור על יציבות לאורך זמן ולהתקדם", מסביר טבק את ההבדל.

        כשטבק הציג את בניון בפני הסקאוט הראשי של אייאקס, טוני פרונק, הוא קרא לו: "יהואן קרויף עם שתי רגליים". מאז, גם הוא נאלץ להודות שהיו כאן שחקנים מושלמים ממנו מבחינת כישרון מולד. סקוררים טובים יותר, וירטואוזים שעשו נסים עם הכדור, אבל הגדולה האמיתית של בניון היא בחוכמת המשחק שעוזרת לו להתגבר על החולשות הפיזיות או הטכניות. כשהאינטליגנציה הזאת באה לידי ביטוי גם בהתנהלות נכונה מחוץ למגרש, מקבלים את התמונה הכוללת שנקראת יוסי בניון. "אין לו את ההילה שהייתה סביב ברקוביץ' ואחרים", מסביר שחקן בנבחרת, "אבל בו יש שלמות מסוג אחר. קסם שגורם לך להבין את המהות האמיתית של הכדורגל". האם זה מספיק כדי להפוך לגדול בהיסטוריה. תשפטו בעצמכם.