חיבוק דוב

בעידן שבו הספורטאים הגדולים בארצות הברית הם מיליארדרים מפונקים, אין פלא שתקשורת הספורט רודפת ללא הרף אחרי סיפורי קאמבק מרגשים, במטרה לעורר הזדהות בקרב האוהדים הרבם שכבר מאסו בכוכבי על מורמים מעם כמו לברון ג'יימס, אלכס רודריגז או פייטון מאנינג. האמריקאים אוהבים לראות את הגיבורים שלהם קמים מהקרשים, וכך הפכו השבוע שחקניה של קבוצת הכדורסל של מכללת ביילור בן לילה מאלמוניים לחלוטין לשמות מוכרים בכל בית בארצו של הדוד סם.

טורניר המכללות מספק לנו סינדרלות למכביר מדי שנה, רובן ככולן מגיעות מקולג'ים נידחים ומדהימות את הפייבוריטית התורנית בעזרת איזה סל ניצחון מופלא עם הבאזר. זה הקסם של מרץ המשוגע, שלשמחתם של ראשי ה-NCAA משכיח במהירות את הכתמים הלא מעטים שדבקו בענף בשנים האחרונות, כשהמתח בין סכומי העתק שהמכללות מרוויחות מהקבוצות שלהן למעמדם החובבני של השחקנים עצמם הופך לבלתי נסבל, ושערוריות בנוגע לתשלומים לא חוקיים וגיוסים לא תקינים צצות חדשות לבקרים.

ביילור היא לא סינדרלה מהזן הזה. מדובר באחת המכללות המכובדות והמוכרות בטקסס, שמתגאה בתואר המכללה הבפטיסית הגדולה בעולם ואף מחזיקה ברזומה שתי הופעות בפיינל פור (ב-1948 וב-1950). לטורניר המכללות הנוכחי היא הגיעה כמדורגת שלישית באיזור הדרום, נקודת פתיחה שלא בדיוק מאפשרת לה להיכנס למידותיה של נעל הזכוכית המבוקשת, ובנוסף הדרך שלה עד לשלב העלית אייט הייתה נטולת דרמות לחלוטין, עם 59:68 על סם יוסטון סטייט בסיבוב הראשון, 68:79 על אולד דומיניון בסיבוב השני ו-49:72 מוחץ על סיינט מרי בסוויט סיקסטין לפני שנאלצו להרים ידיים מול דיוק עם הפסד 78:71 בעלית אייט. אז איך בכל זאת הפכו הדובים החודש לסיפור כל כך גדול? בזכות קאמבק מהסרטים.

הפעם האחרונה בה כיכבה ביילור בכותרות העיתונות הארציים הייתה בקיץ 2003, עם היעלמותו המסתורית של פטריק דנהי. מספר ימים אחרי שנודע שהפורוורד שהצטרף לקבוצה כשנה קודם לכן ממכללת ניו מקסיקו נעדר מביתו החלו להצטבר דיווחים בנוגע לאורח חייהם הפרוע של שחקני הדובים, שעל פי השמועות הסתובבו עם טיפוסים מפוקפקים וצרכו כמויות גדולות של סמים ואלכוהול. רק כעבור חודש של חיפושים מאומצים נמצאה גופתו של דנהי לא הרחק מהקמפוס של המכללה בעיר ווייקו. נתיחת הגופה קבעה כי הוא נורה בראשו, והחשוד העיקרי של המשטרה ברצח היה לא אחר מאשר חברו הטוב ביותר בקבוצה, קרלטון דוטסון.

דוטסון הכחיש כל קשר לאירוע, אך לאחר שהחוקרים צברו כמות מספיקה של ראיות שמיקמו אותו בזירת הרצח הוגש נגדו כתב אישום. בפתיחת משפטו אובחן דוטסון כסובל מהזיות קשות ונמצא לא כשיר לעמוד לדין, אך שנה לאחר שאושפז במוסד שיקומי הוא החליט להודות במעשה, ונשפט ל-35 שנות מאסר.

הטרגדיה של ביילור הפכה במהירות לסקנדל עצום, כיוון שחקירת המשטרה גילתה אי סדרים רבים בהתנהלות הקבוצה, ומדי יום דלפו לתקשורת גילויים על עבירות על חוקי ה-NCAA. בין היתר גילו החוקרים שהמאמן דייב בליס גייס מספר שחקנים, ביניהם גם דנהי, באופן לא חוקי, ואף שילם מכיסו עבור חלק משכר הלימוד שלהם כדי לשכנע אותם להגיע לביילור. בליס התנער מההאשמות וניסה להסיט את האש מעצמו על ידי הצגתו של דנהי כסוחר סמים שדירדר את יתר חבריו, מה שגרם בתוך זמן קצר לפיטוריו.

אחרי שהמהומה חלפה הגיע זמנה של ביילור לשאת בתוצאות. פרט לנזק התדמיתי העצום שנגרם למכללה, נענשה קבוצת הכדורסל שלה בשורה של סנקציות על ידי הנהלת ה-NCAA, ששללה ממנה את הזכות לערוך משחקים חוץ חטיבתיים לעונה שלמה, הרחיקה אותה מטורניר המכללות לשנתיים והגבילה את מכסת המלגות המותרות לה לשבע בלבד. כתוצאה מכך עזבו רוב השחקנים הבולטים בקבוצה, כולל לורנס רוברטס המבטיח, פרשמן השנה בביג 12 ב-2003 שנאלץ לנדוד למיסיסיפי סטייט והתגלגל בעוונותיו עד לפרטיזן בלגרד העונה.

ביילור סומנה באותם ימים כמייצגת של כל תחלואי הענף, שפרנסיו מקדשים את ערכי החינוך וטוהר המידות לפעמים עד לרמה של אבסורד, והעונש ההולם בעיניהם היה מחיקתה המעשית מהמפה. אבל בווייקו סירבו להרים ידיים, והחלו בתהליך השיקום הארוך עם מינוי של המאמן סקוט דרו, בנו של מאמנה המפורסם של מכללת ואלפרייסו הומר דרו, ואחיו הגדול של ברייס דרו, מי שחתום על אחד מסלי הניצחון הזכורים בהיסטוריה של מרץ המשוגע, הודות לשלשה עם הבאזר שניצחה לקרוסיידרס את המשחק מול מיסיסיפי בסיבוב הראשון ב-1998.

דרו נקט בשיטת גיוס אגרסיבית אך חוקית, במסגרתה הבטיח לתיכוניסטים הבולטים בטקסס והסביבה הזדמנות לשחק בסגנון חופשי ומשוחרר, ולא היסס להשמיץ את יריבותיה של ביילור בביג 12 ולהציגן כמגבילות ומקובעות. דרכו של דרו סידרה לו כמה אויבים בדמותם של בובי נייט וריק בארנס הזועמים, אבל עזרה לו להניח את ידו על כמה כישרונות גדולים שהכניסו רוח חדשה לתכנית הכדורסל החבוטה של הדובים.

כבר ב-2008 ניכרו תוצאות השינוי על הפרקט, כשביילור חזרה לטורניר המכללות אחרי היעדרות של 20 שנה. בשנה שעברה היא המשיכה בטיפוס לצמרת הביג 12 אך נאלצה להסתפק בהופעה מכובדת בגמר טורניר ה-NIT, אבל אף אחד לא ציפה להתפוצצות שקיבלנו מהדובים השנה.

לאחר שתחזיות קדם העונה ניבאו להם את המקום העשירי בביג 12, הם לא הפסיקו לנצח מהרגע הראשון, והסתננו לדירוג 25 הראשונות כבר בדצמבר. עם מאזן ביתי כמעט מושלם (הפסד בודד לקנזס סטייט) הם המשיכו לדהור כל הדרך למקום השני בחטיבה, ולמרות שהודחו בחצי גמר הטורניר החטיבתי (אחרי הפסד נוסף לקנזס סטייט), החליטה הועדה המסדרת לשבץ אותם כמדורגת 3 באזור הדרום.

גם לקראת הריקוד הגדול היו רבים שהספידו את את הירוקים, אבל הם ענו לכולם על המגרש בשבועיים האחרונים, והשלימו את תהליך הגאולה הקבוצתי שלהם. בראש חבורת הסילונים האתלטים שטיפח דרו עמד הג'וניור לייסדריוס דאן, גארד בגובה 1.92 מ' בעל מוטת ידיים של פורוורד בגובה 2.06 מ', שעושה הכל על המגרש ורשם השנה 19.5 נקודות (כולל 43 אחוזים לשלוש) ו-4.8 ריבאונדים למשחק.

לצידו כיכב טוויטי קרטר, רכז קשוח בעל שם לא מייצג בעליל, שבשנתו הרביעית בקמפוס נטל את המפתחות לקבוצה עם 15.1 נקודות ו-5.9 אסיסטים לערב. הצלע השלישית בהתקפה המגוונת של הדובים היה אקפה יודו, פאוור פורווד גבוה (2.10 מ') וזריז שהגיע ממישיגן, העמיד ממוצעים נאים של 13.8 נקודות ו-9.7 ריבאונדים למשחק, ונחשב למועמד היחיד בקבוצה להפוך לבחירת לוטרי הקיץ.

גם ההפסד לדיוק בקרב על הפיינל פור לא קטע את זרם המחמאות שקיבלה ביילור על הופעתה המרשימה בטורניר, והמהפך התדמיתי של המכללה הכי מושמצת באמריקה הוכתר כהצלחה. ייתכן מאוד שבשנים הקרובות תחול החרפה נוספת בכמות השערוריות בעולם המכללות, אבל התקדים של הדובים הוכיח לכל המסתבכות העתידיות שעם הרבה אמונה וקצת מזל, כל סקנדל יכול להפוך לקאמבק אמריקאי במיטבו.