האיזון הופר

באופן מסורתי, מכבי תל אביב של פיני גרשון היא קבוצה שנוקטת בהגנה נסוגה, בין אם מדובר באישית, באזורית או במץ'-אפ-זון. הרציונל ברור: למנוע מהיריבות חדירות קלות לטבעת ולהקשות על שחקני הפנים, בהנחה שקליעה מבחוץ לבדה לא מנצחת משחקים. התפישה הזאת הביאה לגרשון תארים לרוב, אבל היא לא מתאימה להתמודדות מול פרטיזן בלגרד.

השיטה ההתקפית של הסרבים פשוטה מאוד: הנעת כדור מסביב לקשת ומציאת זווית מסירה לשחקן גבוה - בדרך כלל אלכס מאריץ'. במשחק הראשון מכבי הניחה לסרבים להניע את הכדור כרצונם, וכשהכדור נכנס פנימה בוצעה שמירה כפולה. הסרבים הגיבו בחוכמה וזכו בזריקות חופשיות לרוב.

לכן, המשימה של גרשון היתה להוציא את הסרבים מאיזון. האמצעי הראשון היה מקצועי: מכבי, בניגוד למנהגה, נכנסה לקווי מסירה, גם בחוץ וגם בפנים. כתוצאה מכך, מאריץ' ביצע כבר ברבע הראשון שתי עבירות תוקף בניסיון להשתחרר. הסרבים המוגבלים למדי נאלצו לאלתר, איבדו ברבע השני כדור אחרי כדור באזור קשת השלוש, וספגו סלים קלים לרוב במתפרצות (12 איבודי כדור לפרטיזן במחצית הראשונה).

בנוסף, גרשון הורה על לחץ על כל המגרש כמעט ללא הפסקה, פחות כדי לחטוף כדורים ויותר במטרה לפגוע במשחק העומד של הסרבים. בפן המנטלי, מכבי באה למלחמה. הספסל לא הפסיק לגעור בשופטים, הקהל נכנס לטירוף והשחקנים רק חיפשו הזדמנות לקטטה, כדי לפרוע מעט את תסרוקתם המוקפדת של האורחים.

ההתקפה של מכבי והאחוזים הגבוהים שלה נבנו אמנם מההגנה ומהיכולת לרוץ להתקפות מתפרצות, אבל היא גם הבהירה כמה כלים מסוכנים עומדים לרשותה. במשחקים רבים היא נראתה כמי שתלויה ביכולת האישית של אלן אנדרסון ודורון פרקינס, אבל אתמול נראה היה שגם צ'אק אידסון, אנדרו ויז'נייבסקי ודיאור פישר נכנסים לכושר ברגע הנכון - והכושר האישי הוא קריטי להתקפה של מכבי, שמותירה הרבה חופש לשחקניה.

מי שתמיד נמצא שם הוא דייויד בלות'נטאל, האיש הכי יציב בצהוב ואולי השחקן המתקדם של העונה ביורוליג כולה. החדות ההתקפית תהיה חיונית בבלגרד, כי בפעם הבאה שמכבי תנסה להוציא את פרטיזן מאיזון בצד השני של המגרש, יהיה לה עסק עם למעלה מ-20 אלף סרבים זועמים.