איבדו את ההכרה

אפשר לשים את האצבע במדויק על הרגע בו יד אליהו הפך מנכס לנטל. זה קרה 9:49 דקות לסיום, כשאלכס ראסיץ' קבר שלשה מהפינה. יתרונה של מכבי תל אביב ירד לחמש בלבד, והאופי הנחוש של הקבוצה בטופ 16, בחירת הזריקות הנכונה של שחקניה ברגעים המכריעים, ההתעלות ברגעי הלחץ, כל הדברים שהביאו לה יתרון ביתיות ויריבה "נוחה" כמו פרטיזן בלגרד, התאדו באוויר ההיכל.

הידיים רעדו לשחקנים, ומלבד דורון פרקינס ודייויד בלות'נטאל, איש מהם לא תפקד. האווירה ביד אליהו יכולה לגרום לשחקני מכבי לרחף, ויכולה להעמיס עליהם משקולות של 100 קילו על הרגליים. ביום שלישי הם הסתובבו עם משקולות על הרגליים, ולו בשל העובדה שמכבי הגיעה לרבע הרביעי כשהיא פייבוריטית וביתרון, בניגוד למשחקים בטופ 16, בהם התעלתה ברגעי הסיום כשבאה מאחור ומול קבוצות שנחשבו עדיפות עליה. התעלות ברבע הראשון יכולה לעתים להזיק, ואילו התעלות ברבע האחרון לעולם תשתלם יותר; ההיכל עשוי להוות הערב נטל אפילו מוקדם מהצפוי בשל העובדה שהפסד נוסף כנראה יגמור את הסיפור של הסדרה.

אחרי 13:44 דקות משחק, מכבי הובילה 13:34 כשקרוב לשבע דקות הסרבים לא מצליחים לקלוע סל שדה. יאן וסלי מסר כדור לשופט, פישר הוריד גג, הסרבים היו בהלם וההיכל בטירוף. כולם ציפו לדרמה מורטת עצבים, מיוזעת, פיזית, וקיבלו מופע קברט בו מכבי מפשיטה את פרטיזן. על חוף ימה של תל אביב, מעל כוס אספרסו, יושב מילוש גליגורייביץ', עוזר מאמן שני בפרטיזן, ותוהה בקול האם מכבי זלזלה בקבוצתו. “כשגרשון הכניס את שארפ ולימונד הייתה הרגשה שמכבי קצת לא מעריכה אותנו", הוא מספר על התחושות בספסל הסרבי בסוף הרבע הראשון. מכבי חשה שהיא שברה את הרוח של פרטיזן, ובשאננות, אולי אפילו יהירות, כבר חשבה על המשחק הבא.

אפילו שבמחצית היא הובילה ביתרון 14 בלבד, יתרון חסר חשיבות לחלוטין בעידן 24 השניות, מכבי הייתה בטוחה שהעסק גמור. “ברבע האחרון היה נראה שאנדרסון שיחק כאילו הוא עדיין מוביל ב-20 הפרש", אומר גליגורייביץ', ומצביע על החולשה המנטלית של מכבי בדקות ההכרעה. אחרי הסטירה שחטפה מכבי במשחק הראשון, היא לא תזלזל יותר בפרטיזן, בטח לא הערב, כשהפסד נוסף יגמור את הסדרה הזאת. המחיר ששילמה היה יקר, אבל העיתוי שלו, משחק ראשון בסדרה, היה מוצלח מאוד. את הלקח מכבי, סביר להניח, הפנימה, ובכך יצא הפסדה בשכרה.

השוני הגדול בין ההפסד של מכבי לפרטיזן לבין ניצחונותיה הגדולים בטופ 16 נעוץ בכך שלראשונה מזה זמן רב היא פגשה במאמן שהוא לא פחות מתוחכם מהמאמן שלה. בטופ 16 מכבי ידעה לכפות את הסגנון שלה, להשתמש בשלשות במשחק מעבר ובהגנה אגרסיבית, ועל ידי כך לנצח את יריבותיה, שניסו בכוח לשחק את הכדורסל שלהן ולא הגיבו לשינויים ולדקויות במשחק של פיני גרשון ושחקניו. גם פרטיזן הייתה כזאת בחצי הראשון. מאמנה דושקו וויושביץ' ערך לא פחות מ-27 חילופים עד המחצית בתקווה למצוא פתרון לקריסה.

בניגוד למסינה ופיאניג'אני, וויושביץ' הוכיח כמה הוא יצירתי, כששינה אסטרטגיה תוך כדי המשחק. לאורך העונה פרטיזן היא קבוצה שמשחקת התקפה מסודרת, עם הגנה אישית חזקה ומשחק פנים דומיננטי. במחצית השנייה פרטיזן הבינה שהיא לא תצליח לכפות את הסגנון הזה ביד אליהו, ופשוט התאימה את עצמה לחלוטין למכבי. זאת הסיבה העיקרית לניצחונה. בכל פעם שמכבי אפשרה לפרטיזן לרוץ, היא רצה, בכל פעם שמכבי השאירה סרבי לשלשה פתוחה בהתקפה מסודרת או במעבר, הוא זרק אותה, הנקודות בצבע לאו דווקא באו מהגבוהים ובהגנה הסרבים השתמשו, שלא כהרגלם, באיזורית, ובלבלו את מכבי. במקום להיכנס לקרב סגנונות פרטיזן פשוט לקחה את מה שמכבי נתנה. וזה עבד.

זה אומר שפרטיזן היא קבוצה שקשה מאוד לשבור אותה. היא קבוצה ממושמעת שמסוגלת להתאים את עצמה לסגנון היריבה תוך כדי משחק, ולכן הערב מכבי תהיה חייבת להפעיל לחץ אינטנסיבי בהגנה לאורך המשחק כולו ולא רק במשך מחצית אחת. מכבי למדה מהמשחק הראשון שאסור לה להוריד אפילו לרגע את הרגל מהגז.

“איך הם השאירו את קצמן וראסיץ' חופשיים בזריקות לשלוש?”, שואל גליגורייביץ', "הם לא ראו אותם קולעים ביורוליג ובליגה האדריאטית כשהם עומדים לבד?”. פיני גרשון ידע שלא יוכל לנצח את הסרבים החסונים בקרב חפירות, ולכן החליט שאם הם ינצחו אותו, זה יהיה דרך זריקות מבחוץ. לכן מכבי ביצעה שמירה כפולה על הגבוהים של פרטיזן בצבע לאורך כל המשחק, וזאת בניגוד לעונה כולה, בה מכבי ביצעה זאת לפרקי זמן מוגבלים מול יריבותיה. גרשון החליט לצפוף את הצבע ולתת לפרטיזן להפסיד את המשחק מחוץ לקשת.

לפני המשחק פרטיזן נחשבה לקבוצת הטופ 16 הגרועה מכולן מחוץ לקשת עם 27.4 אחוז בלבד, וגרשון, מאמן שמאמין במספרים, זכר את הנתון הזה. בטופ 16 זרקה פרטיזן בממוצע 20.6 שלשות למשחק וקלעה רק 5.5. ביום שלישי היא זרקה 21, בדומה לממוצע, אך דייקה ב-10, כמעט כפול מהממוצע. דושקו קצמן, כוכב הניצחון של הסרבים, קלע בשלב הבתים ממוצע של 8.6 נקודות ב-43 אחוז מהשדה, ובשלב הטופ 16 ירד ל-6.5 נקודות ב-38 אחוז מהשדה. אז איך הוא ראה את הטבעת כל כך גדולה במשחק הראשון בסדרה וצלף 29 נקודות ב-7 מ-9 מחוץ לקשת?

“בטופ 16 היריבות תמיד שמו יד על הפרצוף של השחקנים שלנו", מסביר גליגורייביץ' את השינוי באחוזים של הקבוצה ואת יכולתו של קצמן. החילופים האוטומטיים של מכבי, אלמנט בסיסי וחשוב המשחק ההגנה שלה, לא עבדו, כנראה בגלל אותם 100 קילו של לחץ על רגלי השחקנים בדקות ההכרעה. בטופ 16 החילופים בהגנה עבדו כמו שצריך ברבע הרביעי, ביום שלישי מכבי ספגה ארבע שלשות רצופות משחקנים חופשיים, וקרסה. מסתבר שכשאין מי ששם את היד, האחוזים של פרטיזן דווקא די טובים מחוץ לקשת.

השאלה הגדולה היא איך יגיב גרשון לזה הערב. מחד, ויתור על שמירה כפולה יכניס את הגבוהים שלו לבעיית עבירות מול הנפילים הסרבים ויאפשר למאריץ' לחגוג מתחת לסל, מאידך, לא בטוח שהסרבים ישחזרו את אותם האחוזים מחוץ לקשת מהחצי השני (8 מ-10). אבל כאן שוב צצות המשקולות, ולא בטוח שהגארדים הצהובים יצליחו לבצע היטב את החילופים האוטומטיים בהגנה. ההחלטה בנושא הזה היא קריטית, ועשויה להשפיע על המשך הסדרה: אם הגבוהים של מכבי יצליחו להסתדר עם הגבוהים של פרטיזן, משחק הלחץ בקו האחורי יהיה אפקטיבי יותר וזאת תהיה סדרה מותחת וארוכה. אם גרשון ימשיך להמר על אחוזי הקליעה של פרטיזן ולעשות דאבל-טים בצבע, הוא יסתכן בעוד אימון קליעות סרבי.

וכאן אנו מגיעים לאיש המפתח של מכבי בסדרה כולה, דייויד בלות'נטאל. השולף מלוס אנג'לס נותן את העונה הטובה בקריירה שלו. הוא תמיד היה חזק ואתלטי, אבל תמיד חשב על הסל ועל עצמו. השנה בלות'נטאל מוסר, קולע, מוריד ריבאונד ונלחם. לא אחת במהלך המשחק הוא מצא עצמו שומר על מאריץ', שגבוה ממנו בעשרה סנטימטרים, וידע להכריח אותו למסור החוצה במקום לקלוע שתי נקודות. כשנזכרים בבלות'נטאל של אמצע העשור הקודם ברור שמדובר בשינוי מדהים. בהתקפה, בלות'נטאל הוא איום ארוך טווח, קצר טווח, עם הגב, עם הפנים, בקיצור, נשק אטומי. אם בלות'נטאל יצליח לסייע ללאזמה ופישר בשמירה, להמטיר שלשות גדולות ולשמור על יציבות התקפית, הוא יעניק לגרשון מרחב תמרון גדול בהגנה ובלוני חמצן התקפיים להם היא זקוקה במירוץ ארוך ומפרך זה.

מאריץ' הוציא נכון את הכדורים החוצה, ראסיץ', לורנס רוברטס ובעיקר קצ'מן קברו את מכבי עם סלים גדולים, אבל הם המוציאים לפועל. אנחנו אוהבים את הרע שלנו מתוחכם, מסתורי, רב פנים, מושך בחוטים. סתם בן אדם עם פרצוף מפחיד זה בנאלי מדי. בו מקאלב ירד בכושרו בטופ 16 בגלל פציעותיו שלו ובשל חסרונו של מאריץ'. בחצי הראשון מכבי הורידה אותו לצבע וחגגה עליו בהתקפה, הלחץ שהפעילה עליו בהגנה גרם לו לטעות פעם אחר פעם. מקאלב רחוק מלהיות גאון כדורסל, אבל הוא אתלט, בעל יכולות מגוונות ואחד שיודע לנצל את יתרונותיו. “לא מצאנו סיבה מיוחדת, אבל המספרים מראים שכשמאריץ' נמצא על המגרש, זה הופך את מקאלב לטוב יותר", אומר גליגורייביץ', ואכן, הדקות המשותפות של השניים בחצי השני הניבו מהפך. מקאלב סיים את המשחק הראשון עם 12 נקודות, 10 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, מעל הממוצע שלו בכל הפרמטרים.

אבל המספרים האישיים פחות חשובים במקרה הזה. האופן בו הניע מקאלב את ההתקפה של פרטיזן, עקץ את מכבי בחדירות לצבע וניצל את הרפיון ההגנתי של ויז'נייבסקי, לא מותירים מקום לספק – מבחינת מכבי, הוא האיש עם החתול הלבן על הידיים, הוא האיש עם היד על הכפתור האדום. הוא הנבל. אם מכבי חפצת חיים בסדרה, היא חייבת החל מהערב למרר את חייו, להוציא לו את הכדור מהידיים, לא לאפשר לו לקבל כדור שני בהתקפה, ולהגביל את התנועה שלו פנימה ולאורך קו הבסיס כשהוא ללא כדור. אחרת הוא שוב יעשה לה "בו”, והיא שוב תיבהל.