כרגיל, משעמם זה לא יהיה

גם השנה, כמו בכל העשור האחרון, ה-AL מזרח יציג את הבית הקשה בליגה, כשהיאנקיז והרד סוקס ימשיכו את היריבות המפורסמת בינהם, כשבשנה האחרונה היד הניו יורקית היתה על העליונה, טמפה ביי תנסה להמשיך לזנב בהם וטורונטו ובולטימור ייכנסו שוב לעונת בניה בתקווה לעתיד טוב יותר.

מאזן בעונה שעברה: 59:103, זכו בוורלד סירייס בשישה משחקים מול הפיליז

הגיעו: קרטיס גרנדרסון, חוויאר ואסקז, ניק ג'ונסון

עזבו: ג'וני דיימון, הידקי מאטסוי, מלקי קבררה

אחרי עונה קשה, שבה הם ראו בפעם הראשונה זה 14 שנה את הפלייאוף מהבית, החליטו בברונקס שיש גבול לכל תעלול וחיזקו את הקבוצה בצורה ניכרת שנה שעברה, למרות המשבר הכלכלי ותוך שבירת השוק, במהלך שבדיעבד הסתבר כמוצלח ביותר. סי. סי. סבאת'יה שהוחתם לחוזה שיא שידרג את הרוטציה ונתן בפעם הראשונה מאז העזיבה של רוג'ר קלמנס עוגן אמיתי. איי ג'יי בארנט, שאף הוא הגיע בסכום מכובד, היה סביר, כשלצד הצגות יפות נתן גם התרסקויות מפוארות, אבל כשהיה צריך אותו באמת, כלומר בפלייאוף, הוא עשה את העבודה על הצד הטוב ביותר. מארק טשיירה שהובא אף הוא סיפק את המחבט הגדול בעמדה מספר שלוש, ויחד עם עונות שיא של דרק ג'יטר, ג'וני דיימון ורובינסון קאנו, ופלייאוף מצוין של פוסאדה, מטצוי והאיש המושמץ מכולם – אלכס רודריגז – לא היתה קבוצה בנמצא שאפילו יכלה לחלום על לעצור את הקטר מניו יורק בדרך לאליפות ראשונה אחרי תשע שנים יבשות.

הייתם חושבים שאחרי ההצלחה בעונה הקודמת ינוחו על זרי הדפנה ביאנקי סטדיום, אבל בברונקס לא שקטו על השמרים ועשו שני מהלכים משמעותיים בפגרה על מנת לנסות לייצר שושלת חדשה על חורבותיה של זאת מסוף שנות התשעים. בטרייד ראשון נשלחו מספר פרוספקטים מדוברים לדטרויט בתמורה לקרטיס גרנדרסון, שאמור לפצות על העזיבה של דיימון בעיקר, וייתן ליאנקיס אופציה מהירה בליד אוף, אבל כזאת שגם מסוגלת לחבוט לכוח (30 הומראנס עונה קודמת). בטרייד נוסף עם אטלנטה, הגיע חאווייר ואסקז לסיבוב שני בפסים, אחרי סיבוב ראשון לא מוצלח במיוחד, שהסתיים בהתפרקות הקולוסאלית לבוסטון רד סוקס ב-2004.

על פניו, קשה למצוא נקודות חולשה אצל האלופים. הליינאפ יכול לייצר נקודות בכל דרך אפשרית, אם זה במהירות על הבסיסים (גרנדרסון, איירוד, ג'יטר) או בכדורים ארוכים (טשיירה, שוב איירוד, אפילו ניק סווישר ורובינסון קאנו שהביא 25 כאלו שנה שעברה באדיבותו של יאנקי סטדיום החדש) והרוטציה, למרות אי הוודאות בפותח מס' חמש (ההתלבטות בין פיל יוז לג'ובה צ'מברליין תמשיך כנראה עד שהם יהיו בני שישים) נראית כחזקה בליגה, אם שחקן יציב והול אוף פיימר עתידי כמו אנדי פטיט הוא הפותח הרביעי שלך.

אם מתעקשים לחפש סדקים בשיריון היאנקי, הרי שהבולפן מסתמן, כמו בכל שנה בעשור האחרון למעשה, כנקודת חולשה מסוימת. מריאנו ריברה כבר לא ילד אבל ימשיך להיות אחד מהקלוזרים הטובים בליגה והפיצ'ר שלו אתה רוצה לתת את הכדור באינינג האחרון של כל משחק פלייאוף, אבל לפניו יש עדיין מעט אי ודאות, כשהמפסיד בין יוז לג'אבה (הימור שלנו, זה יהיה ג'ובה) יסומן כנראה כסט אפ שייאלץ לעבוד קשה מאוד לאור החבורה הלא מוכשרת שלפניו.

התחזית: קשה, קשה לראות משהו עוצר את היאנקיז בעונה הרגילה, אפילו פציעות (שצפויות לאור מספר השחקנים הותיקים בקבוצה) לא אמורות לפגוע יותר מדי בשטף של קבוצה שמגיעה מלאה בביטחון עצמי. היאנקיז יסגרו את הבית כבר באוגוסט וכל דבר חוץ מביקור נוסף בוורלד סירייס ייחשב כאכזבה.

מאזן בעונה שעברה: 67:95, הפסידו ב-ALDS לאיינג'לס בשלושה משחקים

הגיעו: מייק קמרון, אדריאן בלטרה, ג'ון לאקי, ג'רמי הרמידה, מארקו סקוטרו

עזבו: ג'ייסון ביי

העונה האחרונה הסתיימה בקול ענות חלושה לרד סוקס, שנכשלו בגדול דווקא מול אנהיים שהיתה השטיח הקבוע שלהם בפלייאופים קודמים. הכישלון של הסוקס הגיע בעיקר עקב חוסר יכולת (שלא לומר אימפוטנטיות) התקפית, כשדיוויד אורטיז וג'ייסון וריטק ממשיכים את המגמה השלילית של השנתיים האחרונות, וההגשה לא מצליחה לשמור את הקבוצה במשחק, כשאפילו פפלבון היציב שובר שמירה לראשונה בקריירת הפלייאוף שלו.

כדי לענות על הבעיות בהגשה הובא ג'ון לאקי, שבשנים האחרונות הפך לאס במדי האיינג'לס (אם כי גם לכזה שמבלה די הרבה זמן ב-DL) לחזק את הרוטציה, שם הוא ימצא את ג'ון לסטר, שכבר הפך לאס בכוחות עצמו, את ג'וש בקט שינסה לחזור להיות אס לקראת סיום החוזה שלו, את קליי בוקהולץ שבשאיפה יום אחד יהפוך לאס, ואת דייסקיי מאטסוזקה שכבר בחיים לא יהיה אס.

הבעיה היא, שעל מנת להחתים את לאקי, בבוסטון נאלצו לוותר על שירותיו הטובים של ג'ייסון ביי, ולמרות שבתחילת הלייאנפ יחבטו קווין יוקיליס, ג'קובי אלסבורי, דאסטין פדרויה ו-ויקטור מרטינז – כולם שחקנים התקפיים מצוינים - הרי שבסופו ישנם בעיקר שחקנים שימיהם הטובים מאחוריהם כמו מייק קמרון, אדריאן בלטרה, דיוויד אורטיז וג'ייסון וריטק. בבית התקפי כמו ה-AL מזרח, חולשה כזו היא בעייתית, גם אם חלק מאותם שחקנים (בלטרה, קמרון וסקוטרו) ישדרגו את הגנת הרד סוקס בצורה מיידית.

התחזית: כמו בשנה שעברה, גם השנה ייתקשו בבוסטון להתחרות ביאנקיז, וינסו להתמקד במאבק על הוויילד קארד, שם ייתקלו בטמפה ביי חזקה ובקבוצות ה-AL מערב המתעורר. קשה להמר נגד הרד סוקס, שעדיין מחזיקים בסגל חזק למדי ועם טרייד אחד טוב (נגיד, אדריאן גונזאלס מסן דייגו) יכולים לחזור לצמרת. כמו שנה שעברה – עליה לפלייאוף מהוויילד קארד והדחה מוקדמת מהפלייאוף.

מאזן בעונה שעברה: 78:84

הגיעו: קלי שופאק, רפאל סוריאנו

עזבו: אף אחד משמעותי

מי היה מאמין לפני שנתיים שעונה של 84 ניצחונות בטמפה ביי – קבוצה שמעולם לא השיגה מאזן חיובי לפני 2008 – תיחשב ככישלון. אבל אחרי העליה המרשימה לוורלד סירייס ב-2008, חזרו בטמפה למציאות ולמרות עונה עם מאזן חיובי, נשארו מחוץ לתמונת הפלייאוף כשהם שוב מסתכלים על הרד סוקס והיאנקיז מלמטה.

בניגוד לשתי הקבוצות הקודמות, בטמפה לא ניסו לשנות יותר מדי והם ימשיכו להתבסס בהתקפה על קארל קרופורד המהיר ואוואן לונגוריה שכבר בעונתו השניה הפך לסופרסטאר, כשיעזרו להם ג'ייסון בארטלט ובן זובריסט שפרצו בגדול שנה שעברה. בהגשה, נפטרו במהלך העונה מסקוט קאזמיר, שבשנים האחרונות נכשל מלממש את פוטנציאל האס שלו, והם יסתמכו על חבורה של מגישים צעירים, בראשותם של ג'יימס שילדס היציב ומאט גארזה שנראה טוב מאוד לפרקים שנה שעברה, כשדייויד פרייס, ג'ף נימן וכנראה וויד דייוויס – כולם שחקנים שהראו ניצוצות עונה שעברה – צפויים להמשיך להתפתח גם העונה. מי שיהווה את העוגן בהתקפה יהיה דווקא הבולפן, אליו הגיע רפאל סוריאנו המצוין, שצפוי להיות הקלוזר, וייצטרף לגרנט באלפור, ג'יי פי האוול ודן ווילר – כולם רליברים מוכחים.

התחזית: בעוד שנה-שנתיים, כשפרייס, נימן ו-וויד יבשילו לכדי אסים, לטמפה יהיה מה למכור, אבל מול ההתחזקות של היאנקיז והתחרות הקשה על הוויילד קארד, הרייז ייאלצו להסתפק בעוד עונה של 80-85 ניצחונות ובלי פלייאוף.

מאזן בעונה שעברה: 87:75

הגיעו: ברט וואלאס, ג'ו באק, קווין גרג, ברנדון מורו

עזבו: רוי האלידיי, מרקו סקוטרו

עוד עונה מאכזבת עברה על האוהדים ברוג'רס סנטר, כשלא רק שהם נאלצו לראות את קבוצתם מדשדשת, אלא גם את השחקן היחיד בקבוצה ששווה את מחיר הכרטיס, הלא הוא רוי האלאדיי, משווק לכל עבר, כשבסופו של דבר נמצאה זוכה מאושרת בדמותה של פילדלפיה. עוד מוקדם להגיד האם הפרוספקטים שהתקבלו בתמורה להאלידיי יהיו שווים את המחיר, אבל כבר עכשיו ברור שהג'ייז הולכים לעונת בניה (יש יגידו, עונה פיננסית) שתוקדש רובה ככולה לצבירת ניסיון לאותם שחקנים צעירים.

למרות הנימה הפסימית, יש מספר שחקנים ששווה לשים לב אליהם בקבוצה. אדם לינד באאוטפילד ואהרון היל בבסיס שני ינסו לבנות על עונת הפריצה בשנה שעברה (35 הומראנס ומעלה לכל אחד מהם), שון מרקום חוזר מניתוח טומי ג'ון, ויחד עם ריקי רומרו (עונת רוקי לא רעה בכלל) ינסו לייצב את הרוטציה, שכוללת חוץ מהם מספר צעירים ולא מנוסים כמו ברנדון מורו, מארק רפרזינסקי, בריאן טולה וברט ססיל, שקרוב לוודאי יעשו נד-נד בין המייג'ורס למיינורס במשך כל העונה. לפחות בבולפן, אליו הגיע קווין גרג (במהלך תמוה למדי, יש לומר) יש על מי לסמוך, כשסקוט דאונס, ג'ייסון פרזור וג'רמי אקארדו הם מגישים סבירים בהחלט.

התחזית: צעירים מבטיחים או לא, מקבוצה שבה פותחים באותו אינפילד אדווין אנקרנסיון, אלכס גונזאלס ולייל אוברביי, באמת שאין מה לצפות יותר מדי. 65 ניצחונות, וגם זה כי הייתי לארג'.

מאזן בעונה שעברה: 98:64

הגיעו: מיגל טחאדה, קווין מילווד, מייק גונזאלס, גארט אטקינס

עזבו: דני באעז, מלווין מורה

נדמה שכל שנה אומרים בבולטימור – זאת העונה שבה הצעירים שלנו יממשו סוף סוף את הפוטנציאל ונוכל לפרוץ קדימה, ועדיין, למרות שחלק גדול מהצעירים אכן מממש את הפוטנציאל, האוריולס מוצאים את עצמם מתחרים עם הבלו ג'ייז על מי יסיים את העונה במקום האחרון בבית. הפריצה של אדם ג'ונס ונולאן ריימולד בשנה שעברה נתנה לבולטימור, ביחד עם ניק מרקקיס המצוין, שלישיית אאוטפילד שאף קבוצה לא תתבייש בה. בריאן רוברטס ימשיך לדפוק כרטיס בבסיס שני ומיגל טחאדה, שחוזר מעונת קאמבק ביוסטון, מגיע לביקור שני בעיר הולדתו של בייב רות', כשבבולטימור יסתפקו באותם ביצועים מהביקור הראשון שלו. אליהם באינפילד ייצטרפו סזאר איצוריז וגארט אטקינס (שום דבר לכתוב הביתה), כשהתקווה הגדולה שם היא הקאצ'ר מאט וויטרז, עליו מדברים כבר במונחים ג'ו מאוורים.

בפיצ'ינג יש עוד פחות מה לבנות עליו, כשערימה של חברה צעירים – ג'רמי גאת'רי, בריאן מטצוץ, בראד ברגסן וכריס טילמן ינסו להחזיק על הגבעה כמה אינינגים בלי לחטוף פיק ברכיים. בואו נאמר שאם קווין מילווד אמור להיות הבכיר מבין שחקני הרוטציה, מצבך לא בדיוק מזהיר.

התחזית: גם פה עונת בניה אבל עם פוטנציאל להפתעה. 70-75 ניצחונות נראים ריאליים.