סיום טורניר שש האומות, שהתנהל בשליטה מוחלטת של צרפת, מעלה גם לחתום תהיות לגבי הדרך בה ראוי לסכם אותו. האם לבחור את הרכב הטורניר? זה היה נגמר עם עשרה צרפתים ונראה כמו בדיחה. ארבעה מששת המועמדים בסקר הרשמי לבחירת שחקן הטורניר שיכים ל"לה בלו", ובסקר של rugby.org.il המספרים זהים. האם להכין כתבה על מצטייני הנבחרות האחרות? זה היה עושה עול לפועלים השחורים של צרפת, שאחראים להצלחתה לא פחות מחבריהם המפורסמים יותר. בהתאם לכך, הכתבה הזו פשוט עוסקת בשחקנים שהפכו את הטורניר הזה למה שהוא, ללא הבדל תפקיד ולאום.
תומאס דומינגו (צרפת)
דומינגו היה השחקן הכי גוץ באליפות רק 173 ס"מ, ובכל זאת 110 ק"ג. שחקנים כמו דומינגו נדירים באופן מפתיע בתפקיד הדורש כוח רב, אך פשוט יותר מבחינה טכנית לשחקנים נמוכים. הבולדוג נכנס מתחת לענקים המגושמים שהוצבו מולו בסקראם והעיף אותם לאחור.
וויליאם סרבה (צרפת)
המנהיג החדש של הקו הקדמי הצרפתי לאחר פרישתו של רפא איבאנייז. בנוסף לעבודה הטובה במצבים הניחים, הוא תמיד ביקש את הכדור ופרץ את הדרך לחבריו במשחק השוטף. הרגע בו זכה לתהילה לה הוא ראוי הגיע במשחק החשוב בטורניר, מול אלופת השנה שעברה אירלנד. שלושה אירים ניסו לעצור אותו, אך רוחו של וויליאם סרבה להיכנע והוא הניח את הטריי הראשון שהוביל את צרפת לניצחון.
סימון שו (אנגליה)
בנבחרת בה כל שחקני הציר פצועים, אפשר להבין את חשיבותו של שחקן מנוסה (36) וגדול גוף (122) למצבים הניחים; אבל על מנת להבין עד הסוף את ההשפעה שלו על נבחרתו מספיק להסתכל במשחק היחיד בו לא שותף, מול סקוטלנד. אומרים שהחלוצים החופשיים של סקוטלנד כפו את התיקו על ידי הגעה מהירה לראקים. אם שו היה כשיר, אולי הוא היה יכול לדחוף אותם משם.
ג'וני ביטי (סקוטלנד)
כשמדברים על השחקנים שכפו את התיקו מתכונים בראש ובראשונה אליו. נחשב גם לגורם מרכזי בכך שהנבחרת שלו אומנם הפסידה שלושה משחקים, אך לא הובסה באף אחד. בנוסף, הוא הניח את הטריי הסקוטי היחיד בניצחון על אירלנד.
אדם ג'ונס (ווילס)
את השורה הקדמית של הטורניר משלים השחקן היחיד שהצליח לעשות לדומינגו בעיות, בניגוד לג'ון האיס ומרטין קאסטרוג'ובאני הגבוהים ממנו. החזיק את הסקראם הוולשי ללא שותפיו הקבועים גתין ג'נקינס ומאתיו ריס, שהיו פצועים במרבית שלבי הטורניר. הוא אפילו התכבד בטריי במשחק מול אנגליה, שבהחלט היה יכול להיגמר אחרת.
עימנול הארינורדוקי (צרפת)
נדמה שבאף שפה בעולם אין מילה המתארת את הפעולה שמספר שמונה עושה. לעומת זאת, ברור מה הארינורדוקי עושה: הכל. צריך לדחוף? לפרוץ? להשתתף במשחק המסירות? להניח טריי? אין בעיה. מה שמיחד את האיש והשם המסובך הוא שהוא תמיד נמצא במקום שבו הוא יכול לעזור. זה גם הישג פיזי לא רע עבור שחקן ששוקל 105 קילוגרם.
מורגן פארה (צרפת)
ילד בן 21 שבנוסף לזריזות ולניהול המשחק מסוגל לבעוט מכל טווח, מה שאיפשר למאמנו להציב לידו את השחקן הבא ברשימה, שבניגוד לרוב השחקנים בתפקידו מתמחה בהכל חוץ מבבעיטות. יש לו הווה גדול ועתיד ענק.
פרנסואה טרין-דו (צרפת)
חוץ מהמסירות, הוייטנאמי-איטלקי-צרפתי הוא הרכז בעל יכולת הפריצה הטובה ביותר בטורניר. רשם גם טריי חשוב מול ווילס. נראה שישאר השותף של פארה במשך שנים.
סטפן ג'ונס (ווילס)
בלי להרגיש, ג'ונס הוא מלך הנקודות של הטורניר. את המשחק האחרון הוא סיים עם 7 מ-7. ואם שבעה מתוך שמונת הטריים של ווילס הונחו על ידי שחקני השלישיה האחורית, כנראה הוא גם ניהל את המשחק כמו שצריך.
מאתיו בסטארו (צרפת)
חזר מהשעיה של שלושה חודשים עקב התנהגות לא נאותה הישר להרכב נבחרתו במשחק הראשון בטורניר. כבר באותו המשחק הוא הראה ש-110 הקילוגרמים שלו לא גורמים לו להיות פחות מהיר מאף אחד אחר, ושהוא גם יודע למסור כשצריך. עם שחקנים כאלה צרפת היא לא רק מועמדת לקחת את המונדיאל בקיץ הבא, אלא גם את זה שאחריו.
שיין וויליאמס (ווילס)
הגיע לטורניר בגיל 33 עם 50 טריים בינלאומיים, והניח עוד שלושה כאילו היה ילד רעב בן 20. אחד מהם הביא ניצחון על סקוטלנד העקשנית בתוספת הזמן, ועוד אחד היה הטריי הגדול של הטורניר, ועוד מול צרפת. בנבחרת פצועה פחות הוא היה מגיע להרבה יותר מהמקום הרביעי, וזה בהחלט היה מגיע לו.
מירקו ברגמאסקו (איטליה)
הקשר המצטין נשלח הפעם לסתום את החור בכנף של המטוס האיטלקי שגם כך לא התרומם לשום מקום. סיים את הטורניר במאזן כמעט מושלם של בעיטות, שבלעדיהן יתכן מאוד שגם את סקוטלנד האזורי לא היו מנצחים.
טומי בו (אירלנד)
שלושה טריים, שבלי שניים מהם שהביאו ניצחון על אנגליה המשחק של זו בצרפת במחזור האחרון היה הופך למשחק על התואר, הראו שהוא אחד הסקוררים הטובים ביבשת. לא לחינם הוא הנציג של נבחרתו בסקרים לבחירת שחקן הטורניר.
קלמנט פויטרנו (צרפת)
מאסף בעל יכולת התקפית יוצאת דופן, ששימש כמדחף עבור הצרפתים. הידיים הטובות שלו משמשות אותו לא רק לתפיסת כדורים, אלא גם למסירה, והוא מגיע למצב הבקעה באותה המהירות בה הוא מגיע לתיקול. בנוסף, הוא נהנה מקריאת משחק המאפשרת לו להיכנס לכל חור שהשחקנים שלפניו פותחים לו.
עוד בוואלה!
