פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        זאב, אבל בודד

        גם בכושרו הנוכחי וכשהוא מנהיג, מסי חייב עזרה מחלוץ כדי לצלוח את רגעי ההכרעה של בארסה. תומר יצחק מסכם מחזור בספרד

        מדד הגלקטיקוס

        עם פתיחת המחצית השנייה בניצחון הביתי 1:3 על ספורטינג חיחון, נפל דבר. במצב בו המשחק עמד עדיין על תיקו מאופס וריאל מדריד התקשתה להגיע לכדי איום ממשי על שערו של חואן פאבלו, גם מנואל פלגריני הבין שעם לסאנה דיארה זה לא יעבוד. קשר נבחרת צרפת היה האיש המרכזי של הבלאנקוס בפתיחת העונה, כשהכוכבים החדשים חיפשו עדיין את מקומם והמשחק הקבוצתי היה בגדר אשליה.

        מאז ריאל השתפרה, צ'אבי אלונסו, שותפו של לאס במרכז הקישור, נכנס אט אט לעניינים, אבל הצרפתי נותר מאחור. פציעות שונות ודיבורים על חוסר תיאום עם אלונסו פגעו מעט במעמדו ככל שהתקדמה העונה, אך פלגריני המשיך לתת את האשראי. רק בהפסקת המשחק בשבת נפל למאמן הצ'יליאני האסימון. לאס אינו מכתיב קצב.

        תקופה ארוכה דורשים אוהדי ריאל ועיתונאי מדריד את הצבתו של גוטי בהרכב על חשבון דיארה. לכולם ברור עד כמה הקבוצה צריכה קשר שינווט את המשחק ויסייע ביצירת מצבים. צ'אבי אלונסו לא עושה זאת העונה, וכניסה של גוטי במקום לאס מאפשרת לו להתרכז יותר בחילוצי כדור וניקוי השטח. בניגוד לשיתוף הפעולה עם לאס - שם אף פעם לא ברור מי עושה מה - עם גוטי חלוקת העבודה ברורה לגמרי.

        לא בכל יום ריאל תנצח משחק בו היא מגיעה לשלושה-ארבעה מצבים. לא בכל יום תקבל הקבוצה סיוע מהשופט ותבקיע פעמיים ממצבים נייחים. כדי להשיג ניצחונות בקלות יתרה, ובעיקר כדי לשלוט במשחק הבית מול ברצלונה בחודש הבא ולהביאו לידי הכרעה, ריאל תצטרך מישהו שייתן את הטון באמצע, וזה לא לאס.

        מדד הפנטסטיקוס

        על לאונל מסי באמת נאמר כבר הכל. הכישרון יוצא הדופן הזה ממשיך לעשות דברים מדהימים עם הכדור, לקחת את ברצלונה על גבו ולשבור שיאים בקצב מסחרר כשבקטלוניה כבר מגדירים אותו כשחקן הגדול בתולדות הבלאוגרנה. בתקופה האחרונה, כפי שציינו כאן בשבוע שעבר, מסי לקח את המושכות והפך למנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה.

        כחלק מתפקידו החדש, החליט מסי עוד לפני המשחק וביצע זאת כבר לאחר השער השני הפנטסטי ב-2:4 על סראגוסה, לעשות ככל יכולתו כדי להחזיר לזלאטן איברהימוביץ' את טעם הכיבוש. וזה לא היה קל. מסי ניסה כמיטב יכולתו ופרגן בגדול, אבל השבדי המתוסכל, שחגג בעונה שעברה על ההגנות הנוקשות של איטליה והחל את הקדנציה הספרדית עם רצף שערים מרשים, המשיך לא לפגוע ממטר.

        גם מסי הבין שלבד לא יעלה בידו להוביל את ברצלונה לזכייה בליגת האלופות. נגד שטוטגרט זה מספיק, אך מול יריבות כמו ארסנל ואינטר (במידה ששתיהן תהיינה בחצי הגמר) הוא זקוק לחלוץ שיסייע לו, שימשוך מגינים ושייתן תפוקה התקפית גם במספרים. הרי בשביל זה הובא איברהימוביץ' לקבוצה. בסופו של דבר, הרצון של מסי גבר על השלומיאליות של זלאטן, כשהארגנטינאי סחט פנדל בדקת הסיום ובחר לוותר על הרביעי שלו במשחק כדי שהשבדי יציין בסך הכל את שער הליגה השני שלו ב-2010 וירגיש את הרשת. ההחלטה הזו, אומרים בברצלונה, עוד עשויה להתברר כמכרעת בהמשך העונה. האם הענק השבדי יתעורר לקראת שלבי ההכרעה?

        קו העוני

        ההפסד הביתי לצסק"א מוסקבה בשמינית גמר ליגת האלופות, ובעיקר הריב המטופש (ולא בפעם הראשונה העונה) של המאמן מנולו חימנז עם מספר עיתונאים בסיום המשחק, יהוו ככל הנראה סיום תקופה בסביליה. המועדון האנדלוסי עדיין נאבק על מקום בליגת האלופות בעונה הבאה וגם הגביע בהישג יד, אך פתיחת העונה הטובה והסגל המוכשר היו אמורים להבטיח לסביליה כבר עתה את המקום השלישי ואת רבע גמר האלופות - מחוז חפצו של הנשיא חוסה מריה דל נידו.

        הקבוצה של חימנז נראית כבויה כבר תקופה ארוכה ומריחה כמו מקרה קלאסי של עייפות החומר, כשההפסד 2:0 לאספניול המחיש זאת בצורה ברורה. שחקני הרכש חוטפים את מירב האש, אך גם שחקנים שהבריקו בעונות הקודמות חוו נסיגה ביכולתם ואפילו המגרש הביתי הפך לספק נקודות עבור נמושות הליגה. הקבוצה משדרת לאות, הקהל טוען כי מעולם לא השתעמם כך ואחוזי ההצלחה הנהדרים של מנולו נשכחו כלא היו. ככה זה.

        אחרי שחואנדה ראמוס מילא עבורם מדף שלם בארון עם חמישה גביעים תוך 15 חודשים, בסביליה התרגלו לטוב. חימנז, לעומתו, כשל בכל רגעי האמת בשנתיים וחצי שלו כמאמן - הדחות על ידי פנרבחצ'ה וצסק"א באלופות, תבוסה מול בילבאו בגומלין חצי גמר הגביע אשתקד - והזכיר כי נכנס מראש לנעליים הגדולות עליו בכמה מידות.