קליפורניה ממש לא חולמת

במהלך חופשת החורף פיטר פרנק מקורט, בעלי לוס אנג'לס דודג'רס, את המנכ"ל בשל "רומן עם נהג הקבוצה". על פניו, זה היה צעד מוצלח במיוחד, רומנים במקום העבודה לרוב אינם מתכון לניהול עסק מצליח. עם זאת, פיטורים אלו יצרו זעזוע שעדיין לא שכך, בין היתר משום שהמנכ"ל היא רעייתו ג'ני מק'קורט. פיטורים אלו החלו הליך גירושין פומבי ומכוער שהולך להעשיר מספר רב של עורכי דין באזור לוס אנג'לס.

למהלך הזה הייתה תוצאה נוספת, חשובה בהרבה מבחינה מקצועית - הקפאה כמעט מוחלטת של הפעילות של הדודג'רס בפגרה. לכאורה, אין בכך בעיה, מאחר שמדובר בקבוצה בעלת המאזן הטוב בליגה בעונה שעברה (95 ניצחונות), אך למעשה, יש הסוברים כי הקבוצה נחלשה.

מלוס אנג'לס, אשר נהנתה ממצב בריאותי יוצא מן הכלל של שחקניה הפותחים (שמונה שחקנים עם לפחות 139 משחקים) שוחררו שלושה שחקנים די חשובים: חואן פייר, רנדי וולף ואורלנדו הדסון. פייר מילא בהצלחה את מקומו של מני רמירז, כאשר הלה הושעה ל-50 משחקים בשל נטילת תכשיר פוריות נשי, עם ממוצע חבטות של כמעט 40 אחוזי חבטה (אך סיים את העונה עם 30 אחוז). וולף היה מגיש פותח מעל לממוצע (8:11 ו-ERA של 3.23) והיעדרו ללא תחליף הולם מחליש את צוות המגישים של הקבוצה. הדסון היה שחקן בסיס שני אשר נתן עונה סולידית (28.3 אחוז, אף כי 48 מתוך 62 הראנים המוכנסים שלו היו במחצית הראשונה של העונה). במקומם הצטרפו שחקנים שסוגרים מספר עונות רצופות בדעיכה, בין היתר בריאן ג'יילס וראס אורטיז, וקשה להאמין שיצליחו לעשות קאמבק ולשנות את הכיוון של הקריירה שלהם דווקא בלוס אנג'לס. ההיפך הוא הנכון, האפשרות שהדודג'רס ישנו כיוון בגללם נראית סבירה יותר.

הצד השני של המטבע הוא שכוכבי הקבוצה הצעירים צברו שנת ניסיון נוספת ואנדרה אית'ייר (31 הומרים, 106 הכנסות רצים, 27.2 אחוז), ג'יימס לוני (13 ,90, 29.1 אחוז), מאט קמפ (26 ,101 ,29.7) וראסל מרטין אמורים להיות עוד יותר טובים השנה. גם צוות המגישים הצעיר אמור להשתפר לאחר עוד שנת ניסיון. אם רמירז יחזור להיות המני של לפני שנתיים, הדודג'רס יוכלו לשחזר את העונות הקודמות. אם מני יהיה המני של שנה שעברה (19, 63, 29.1) המצב עדיין סביר. אם מאני ישחזר את היכולת מספטמבר 2009 (22.9 אחוז), תהיה אלופה חדשה לבית המערב.

תחזית: 87 ניצחונות ו-75 הפסדים ומקום ראשון בבית

בניגוד לאחי נצרת של השנה, הרוקיז הוכיחו בעונה שעברה כי החלפת מאמן אכן גורמת לזעזוע חיובי. לאחר 18 ניצחונות ב-46 משחקים מונה ג'ים טרייסי למנג'ר והוביל את הרוקיז למאזן של 42:74 ולכרטיס לפלייאוף (עם 70:92 בסיום העונה). על מאמצים אלו הוענק לטרייסי תואר מנג'ר השנה. בפלייאוף עצמו הרוקיז הודחו בארבעה משחקים על ידי פילדלפיה, אך התוצאה קצת משקרת. הפרש הריצות היה 15:20 בלבד, כלומר הפרש של 1.25 למשחק.

הרוקיז מקווים להמשיך את התנופה גם העונה, בין היתר בעזרתם של טרוי טולוויצקי (32 ,92 ,29.7 אחוז), טוד הלטון (15 ,86, 32.5) ובראד הופ (23 ,86, 28.5). אלה, יחד עם המגיש אובלדו חימנז (16 ניצחונות, 198 פסילות בסטרייקים, 3.47) ינסו להוביל את הקבוצה, אשר מעולם לא היה לה מגיש עם יותר מ-17 ניצחונות בעונה לפלייאוף שנה שנייה ברציפות (דבר שמעולם לא קרה בדנוור).

השמות הבולטים המצטרפים העונה לקבוצה הם מלווין מורה, שאיבד את מקומו בהרכב בולטימור, ופול לודוקה, אשר ינסה להתעלם מהחשדות אודות שימוש ב"אמצעים משפרי תפוקה" והמגיש ג'ף פרנסיס החוזר מעונת פציעה. בין העוזבים ניתן למנות את ג'ייסון מרקי, המגיש היהודי שמעולם לא שיחק בקבוצה שלא הגיעה לפלייאוף, את המגיש חוזה קונטרראס ואת התופס יורביט טוריאלבה.

בסיכומו של דבר, הרוקיז נחלשו ואם הם ירצו זעזוע נוסף, הם יצטרכו לפטר את ג'ים טרייסי.

תחזית: 79:83 ומקום שני בבית. את הפלייאוף הם יראו בטלוויזיון

הג'איינטס, עם מאזן של 74:88, הצליחו מעל ומעבר לציפיות של רבים. הסיבה העיקרית- התגלותו של הקונג פו פנדה, פבלו סנדובל, הדוחס 112 ק"ג של טורטיות מעוכלות על גובה של 1.80. סנדובל דנן בעונת שיא (25 ,90, 33) הוביל את הענקים המאותגרים התקפית, כמעט בכל קטגוריה התקפית אפשרית. את סנדובל גיבה התופס בנג'י מולינה (20, 80, 26) בעונת שיא בקריירה שלו. עיקר כוחה של סן פרנסיסקו בעונה שעברה, וכנראה גם העונה, היה בצוות המגישים. טים לינסקאם (15, 261, 2.48), המגיש בעל צורת ההגשה המוזרה, זכה בסיי יאנג, מאט קיין (14, 171, 2.89) נתן עונה מצוינת, אך נחלש לקראת הסוף וגם בארי זיטו, האיש ששולמו עבורו 126 מליון דולר, ויתר מגישי הקבוצה נתנו עונות שיא מבחינתם.

במהלך החורף לא החל בעלי הקבוצה ביל ניקום, היועץ המשפטי של מייקרוסופט לשעבר, בהליכי גירושין, אך זה לא מנע ממנו לא לחזק את הקבוצה. מלבד החתמתם של החובטים אוברי האף ומייק דה רוסה, אשר למרבה הצער יותירו את התפוקה ההתקפית של הקבוצה כמעט באותו מצב בו היא הייתה בלעדיהם.

מה כל זה אומר? בעיקר שלא תהיה המשכיות לעונת השיא של הקבוצה וככל הנראה תחול הידרדרות.

תחזית 82:80 ומקום שלישי

לדיאמונדבקס מאפיינים זהים לג'איינטס. גם לאריזונה יש שני אסים מוכחים, דני הארן וברנדון ווב, והתקפה קצת צולעת, שאין לה הרבה מה למכור מלבד מארק ריינולדס (44, 102, 26) וג'סטין אפטון (26 ,86, 30 אחוז). אליהם אמורים להצטרף קונור ג'קסון שחוזר מפציעה ואדם לארוש. למגישים מצטרפים אדווין ג'קסון מהטייגרס ואיאן קנדי מהיאנקיז.

אומרים שהמילים הראשונות של ילדים באריזונה הם "אבל אין לחות". לא ברור איך החום המדברי של אריזונה ישפיע על עצמותיו הדואבות של ברנדון ווב. אם ווב, שנפצע במשחק הראשון בעונה שעברה, חוזר לפורמת הסיי יאנג שלו, השיפור ביכולתה של אריזונה עשוי להיות משמעותי והיא עשויה לאיים על הדודג'רס. בכל שאר הסיטואציות צפויה לה עונה במרכז הטבלה.

תחזית – 85:77, מקום רביעי

מה הסיבה שלארבע הקבוצות הראשונות בבית צפויים מאזנים יחסית סבירים? חסכנותו של בעלי הפאדרס, שבמהלך העונה שעברה העביר לווייט סוקס את האס שלו ג'ייק פיבי תמורת ארבעה פרוספקטים שטרם הבשילו ואת קווין קוזמנוף (18, 88, 255, בינוני, אך שחקן מפתח בסן דייגו) לאוקלנד בפגרה. הבא בתור הוא אדריאן גונזאלס, הכוכב האחרון שעוד נותר לו (40 ,99, 27.7) שיועבר ברגע שימצא הקונה המתאים.

המנג'ר באד בלאק ינסה לעשות את המיטב עם צוות הטלאים שניתן לו ויכול להיות שהוא יצליח, אך הכל יחסי. את המאזן 87:75 מהעונה שעברה הוא בטוח לא יצליח לשחזר, על אף הצטרפותם של התופס יורוויט טוריאלבה והמגיש ג'ון גארלנד.

תחזית: 95:67 ומקום אחרון