עזבו את אלוהים בשקט

כמו לאונל מסי, גם ארנסטו צ'ה גווארה נולד ברוסריו, ארגנטינה. כמו מסי, גם הוא סבל מבעיה רפואית שאילצה אותו לעזוב את רוסריו בגיל צעיר. גווארה, שהיה רופא ומרקסיסט וחבר להפיכה של פידל קסטרו בקובה, שימש כשר וכנשיא הבנק הלאומי של קובה ולבסוף מצא את מותו כשניסה לקדם בבוליביה מהפכה קומוניסטית, דומה לזו שעשה עם קסטרו. אם יצא לכם לעבור בשבוע האחרון ליד קברו של גווארה בהוואנה ולשמוע חריקות אל תתפלאו. זה די טבעי לנוכח העובדה שבבאר שבע יש מי שמוכר חולצות עם תמונתה של אלונה ברקת א-לה גווארה ומתחתיה הכיתוב "אלונה, לטעות זה אנושי ולמחול זו מעלה אלוהית" .

התקרית בה תקפו לכאורה אוהדים את גיא עזורי ברכבו ובמיוחד הודעת העזיבה של ברקת, ניערו את האוהדים של הפועל באר שבע והוציאו מהם הרבה דברים יפים. אפילו תסריט שנשמע כמעט בדיוני עד לפני חודש של איחוד בין ארגוני האוהדים נראה היום הרבה יותר מתקבל על הדעת. מצד שני, צריכים לדעת לקחת דברים בפרופורציות הנכונות. נניח, סתם להתמיד בעידוד של הקבוצה לכל אורך המשחק.

מה שהתחיל כקמפיין יפה ומרגש של קהל באמת אכפתי עושה בימים האחרונים כמה מיילים יותר מדי עם החולצות נוסח גווארה, ובעיקר עם הסלוגן המתפייט שגם נפרס על שלט ענק מעל שער 5 במשחק האחרון, במקביל להנפת עשרות דיוקנאות ענק של ברקת.

ברקת היא לא אלוהים. 'רק' בן אדם. אדם שבא מתוך מקום נכון וטוב וכמו כל בן אדם, גם היא טעתה והתברברה פה ושם בדרך ולמרבה הצער, לא תמיד היה לידה מי שיגיד לה את זה. למרות שחייבים להודות שיש בהערכה הזו למי שהוציאה אותנו מבית עבדים משהו יפה, כזה שמוכיח שהדיבור על זיכרון קצר של אוהדים לא נכון, מדובר לדעתי בטעות קשה בגישה. טעות שמראש מבטלת את האוהדים אל מול הבעלים. לדעתי, אוהדים צריכים לפחות לדעת להגיד לבעלים כשהוא טועה. עכשיו לך תתווכח עם אלוהית.

הגישה הזו נובעת קודם כל מתוך חרדת נטישה אמיתית, פחד שהיא תברח לנו ונתקע שוב עם איזה אלי זינו. על חרדת הנטישה הזו בדיוק מנגנת הודעת העזיבה של ברקת וממנה נובעת הטראומה של האוהדים. תהייה אשר תהייה, אמיתית או תרגיל גאוני של אסטרטג מוכשר, ההודעה הזו יישרה את האוהדים של באר שבע עד שאין סיכוי שמישהו יפצה פיו. גם אם נינו ברגיג ימונה למאמן הבא של הפועל באר שבע.

באמת שצריך לקוות שההיגיון יגבר וברקת תישאר במועדון, אבל לא בגלל שלמחול זו תכונה אלוהית, אלא מכיוון שאם בקבוצת כדורגל חשקה נפשה של ברקת הרי שהפועל באר שבע בה היא אוחזת עדיין היא המניה הכי נכונה להחזיק בה. זאת ועוד, כיוון שהשילוב בין מה שברקת יכולה להביא לקבוצת כדורגל ומה שהפועל באר שבע יכולה להיות עם ניהול נכון יותר הופך את השידוך לכדאי. שלא נאמר אלוהי עבור שני הצדדים.

רק לפני שנה מכבי נתניה עשתה רעשים של קבוצה שנאבקת על האליפות ואפילו הביאה אלוף עולם כמאמן ובכל זאת, התקשתה להביא 6,000 איש למשחק, בטח מול יריבות לא אטרקטיביות. מדובר במכבי נתניה, לא באיזה מועדון קטן וקיקיוני. 6,000 איש בבאר שבע הם חזיון נפוץ והרבה יותר מפעם אחת בעונה, אפילו בלי לתת פייט על האליפות ובלי תלות ביריבה אטרקטיבית. בנו כאן קבוצה שלראשונה אחרי יותר מ-30 שנה גם תרוץ באמת בצמרת ותבינו שמדובר בפוטנציאל הלא ממומש הכי גדול בכדורגל שלנו.

הסרט הזה צריך היה מזמן לעבור לפסים ספורטיביים, שסצנת השיא שלו לא תהייה מסיבת עיתונאים כי אם נניח משחק חצי גמר גביע ברמת גן, אחרי ניצחון מרשים בפלייאוף העליון ועם 20 אלף באר שבעים ביציע. השבוע הקרוב הוא חלון הזדמנויות לתסריטאים של ויקופדיה. הזמן הכי טוב לייצר מומנטום מקצועי ולעשות מפנה אמיתי לעונה הזו עם ניצחון בפתח תקוה, עלייה לרבע גמר הגביע ומשחק מול בני יהודה על מקום בפלייאוף העליון.

מומנטום שיכול להוכיח את התזה שמעלה הבלוג אודות הכדאיות ההדדית של השקעה בבאר שבע ואודות עוצמת הדיבידנד שהקבוצה הזו יכולה להחזיר לבעליה. בתסריט הוליוודי, תמיד מתוך נקודת השפל מגיעה התקומה. במקרה שלנו, סצנת הסיום תתרחש במדרחוב. שם, מול 30 אלף נלהבים ולקול שירה אדירה, תעלה ותבוא אלונה ברקת תניף את הגביע ותבין מי זו הפועל באר שבע.