המניה החמה של וול סטריט

באוקטובר האחרון התייצבו 23,500 אוהדי קנטאקי לאימון פתיחת העונה של קבוצתם כדי לחזות מקרוב בתוצאות השינוי שהביא עימו ג'ון קאליפרי. המכללה בעלת מספר הניצחונות הגדול ביותר בהיסטוריה, שמתגאה בשבעה תארי אליפות (שנייה רק ל-11 של UCLA) החמיצה בשנה שעברה את טורניר המכללות לראשונה אחרי 18 שנים, והגעתו של המאמן השנוי במחלוקת, שמיהר לגייס חמישה כישרונות גדולים שרק סיימו את לימודיהם בתיכון, גרמה לתכונה חסרת תקדים בלקסינגטון.

במוקד ההיסטריה עמד ג'ון וול, שכבר אז סומן כמועמד המוביל להיבחר במקום הראשון בדראפט 2010 למרות כמה סימני שאלה גדולים שריחפו סביבו, והרכז האתלטי קנה את לב האוהדים כבר בשלב הצגת השחקנים, בעזרת ריקוד מקורי שכלל את סיבוב פרק כף תוך עשיית שריר. הצבא הכחול של הווילדקאטס אימץ מיד את סגנון החגיגה של אלילם החדש, ובעוד שוול הצדיק את ההייפ העצום סביבו יותר ויותר ממשחק למשחק, הפך גם "ריקוד הג'ון וול" לתופעה כלל ארצית.

קבוצת הפייסבוק שהוקמה עבור חובבי הריקוד הייחודי של הפרשמן המדובר באמריקה כבר כוללת יותר מ-75 אלף חברים, וביו-טיוב תוכלו למצוא מאות חיקויים, מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, לאקט החגיגה שכבר הפך לקאלט - חתן וכלה צוהלים ביום נישואיהם, פעוטות פעורי מבט ביום הולדתם, ראפרים קשוחים למחצה בקליפים נוצצים וגם צייד צבאים שחוגג על גופת קורבנו אחרי ירי מוצלח. לפני שבועיים פצח אפילו מג'יק ג'ונסון בריקוד הטרנדי במהלך ביקור בראפ ארנה של קנטאקי, וסימן ההיכר של וול, שכבר סחט השוואות להוצאת הלשון של ג'ורדן וניקוי הסוליה של בירד, קיבל חותם רשמי.

אחרי שהוביל את הווילדקאטס לעונה נהדרת עם מאזן של 2:32, כשהוא מעמיד ממוצעים של 16.9 נקודות, 6.4 נקודות ו-4.2 ריבאונדים למשחק, ייקח וול החל ממחר את הריקוד הפרטי שלו לריקוד הגדול הנקרא טורניר המכללות. שם יוביל את קנטאקי, המדורגת ראשונה באיזור המזרח, בניסיון להחזיר עטרה ליושנה לאחת המכללות המפוארות בענף, ולהשקיט סופית את הספקות שעדיין מרחפים סביב אופיו.

ילדותו של ג'ון וול הסתיימה באחת כשהיה רק בן שמונה, אז הגיע אביו, ג'ון סיניור, לבדיקה שגרתית בבית החולים הסמוך לביתו בראלי שבצפון קרוליינה, בסיומה הודיעו לו הרופאים כי הוא סובל מסרטן בכבד, והעריכו כי נותרה לו עוד חצי שנה לחיות. כעבור פחות משבוע הוא התמוטט ומת, עוד לפני שאשתו פרנסיס הספיקה לגלות לג'ון הקטן ושתי אחיותיו שבקרוב ייאלצו להיפרד מאביהם, ובחודשים שלאחר מכן הבחינה פרנסיס בשינוי קיצוני באופיו של בנה, שהפך מילד חייכן לפקעת עצבים, שהחל להסתבך בקטטות, להתחצף למוריו ולהתבודד מחבריו.

"היה בי המון כעס אחרי שאיבדתי את אבא שלי, ולא ידעתי איך לשחרר אותו", נזכר וול בראיון ל-ESPN לפני שנתיים. "בסופו של דבר מצאתי פורקן דרך הכדורסל, וכשהייתי בכיתה ח' החלטתי להשתנות". אבל גם הכישרון האדיר שגילה על הפרקט לא מנע ממנו להמשיך ולהסתבך גם כשכיכב בקבוצת הכדורסל של תיכון ברוטון, ממנה נזרק במהלך כיתה י' אחרי שבעיות המשמעת והגישה האנוכית שלו הפכו לבלתי נסבלות.

"היה לי קשה בלי דמות אב", הוא ניתח בדיעבד. "גם על המגרש לא סמכתי על אף אחד, לא על המאמנים שלי ולא על החברים שלי לקבוצה. ניסיתי לעשות הכל לבד. ואז יום אחד אמא שלי הושיבה אותי ואמרה לי 'אתה חייב להתגבר על זה ולהתחיל לבטוח באנשים, או שלעולם לא תגיע לשום מקום'".

השינוי המיוחל הגיע דווקא בעקבות תקרית נוספת, כבר במשחקו הראשון בתיכון החדש אליו עבר, “Word of God”, כשמאמנו קרא לו להיכנס בחזרה למשחק שתי דקה וחצי לסיום אחרי דקות ארוכות בהן ישב על הספסל. וול המתוסכל סינן לעברו "היית צריך להחזיר אותי הרבה קודם", ובתגובה נשלח לשוב על עקבותיו לספסל, שם נשאר גם בשני המשחקים הבאים. הייבוש הממושך גרם לכישרון הצעיר, שבמקביל גרם לצרות גם על ספסל הלימודים ואולץ לחזור על כיתה י' פעם נוספת, להפנים סוף סוף לאן מועדות פניו אם ימשיך באותה הדרך, ואחרי שהתנצל והוחזר לקבוצה החל הפוטנציאל העצום שלו להתממש.

בקיץ לאחר מכן הוא הגיע כאלמוני לטורניר הכישרונות של נייק, אך דאג להכניס את שמו לכל פנקסי הסקאוטים אחרי שקלע 27 נקודות על הראש של ברנדון ג'נינגס במשחקו הראשון, והמניות שלו נסקו במהירות. "ברגע שהוא למד להשתלט על הרגשות שלו ולתעל את האנרגיות העצומות שלו למגרש תוך שמירה על ריכוז, הוא הפך לשחקן התיכונים הטוב באמריקה", כתב עליו אז דייב טלפ מהאתר scout.com, והמכללות הבכירות ביבשת החלו לחזר אחריו.

לאחר שדחה את החלטתו במשך כמעט שנה, בסופו של דבר עזרו לו החדשות על הגעתו של קאליפרי לבחור בקנטאקי, שאיפשרה לו לשחק בשיטת ההתקפה החופשית והפרועה שאימץ קואץ' קאל בימיו בממפיס.

בשיטה זו פרחו בשנתיים האחרונות דרק רוז (שנבחר ראשון בדראפט 2008 אחרי שנה אחת בלבד בקולג'), וטייריק אוואנס (שהגיע לממפיס כמחליפו של רוז ונבחר רביעי בדראפט 2009), ובזכות המוניטין הצליח קאליפרי לגייס אוסף נדיר של פרשמנים, בראשות וול, הפורוורד דמרכוס קאזינס והגארד אריק בלדסו, ולפתע חזרה קנטאקי, מהמאכזבות הקבועות של השנים האחרונות, להיות הקבוצה המתוקשרת במכללות.

הלחץ המצטבר לא היטיב עם וול, וסימני השאלה לגבי אופיו צפו מחדש. באפריל האחרון הוא נעצר יחד עם שניים מחבריו באשמת פריצה לבית בראלי, ולמרות שמאוחר יותר התברר שמדובר בדירה נטושה ולא הוגש כל כתב אישום, הנזק התדמיתי כבר נגרם. בהמשך הסתבך וול גם עם ראשי ה-NCAA, אחרי שהתברר שבריאן קליפטון, אחד ממאמניו בליגת הקיץ שאף מימן עבורו את ביקורי ההתרשמות במכללות השונות, רשום כסוכן מורשה, ולאחר חקירה ארוכה אולץ וול להחזיר לקליפטון 800 דולר והושעה ממשחק פתיחת העונה של קנטאקי.

אבל מהרגע בו לבש לראשונה את הגופייה הכחולה של וויילדקאטס, סימני השאלה התפוגגו. כבר במשחק הבכורה שלו, מול מיאמי מאוהיו, הוא קבר סל ניצחון עם הבאזר, ומאז הוא מצא בכל משחק דרך אחרת להדהים את עשרות הסקאוטים שעוקבים אחרי כל צעד שלו. הזריזות הפנומנלית של הרכז המתנשא לגובה של 1.93 מ' היא האלמנט הראשון שתופס את העין במשחקו, אבל התכונה שבאמת גרמה לג'נרל מנג'רים של קבוצות הלוטרי ב-NBA להזיל ריר ביציעי הראפ ארנה היא האתלטיות שלו. "לפני שנתיים כתבנו שדרק רוז הוא הרכז הכי אתלטי שנראה אי פעם במכללות, וכבר מצאנו לו יורש שלא נופל ממנו בתחום הזה", כתב ג'ונתן גבעוני ב-Draft Express.

הוא עדיין מאבד יותר מדי כדורים (4 למשחק), לא שולט תמיד בקצב המשחק, וגם על הזריקה מבחוץ עוד יש לו הרבה עבודה, אבל הקונצנזוס הוא שלפוטנציאל שלו כמעט אין תקרה. הוא פורח במגרש הפתוח בעזרת ראיית המשחק הפנטנסטית שלו, מייצר לעצמו מצבי קליעה מול שומרים כמעט בכל עמדה, אותם הוא מפתיע עם שימוש תכוף ביד שמאל החלשה שלו, ומשתפר גם בחלק ההגנתי, שם הוא מתפתח בהדרגה גם לסטופר לגיטימי באחד על אחד.

"הוא הרכז המבטיח ביותר שראיתי מאז ג'ייסון קיד", החמיא לו רוי וויליאמס, מאמן צפון קרוליינה, אחרי שוול חגג מול האלופה היוצאת עם תצוגת תכלית אופיינית. "הרבה שחקנים רוצים להיות גדולים, אבל אני מאמין שיש לו את הרעב להגשים את השאיפה הזו. השמיים הם הגבול עבורו".

בין המתמוגגים מההסתגלות המהירה של וול לעולם המכללות היה גם מאמנו. "ידעתי שהוא השחקן הכי מוכשר בתיכונים, אבל לא ידעתי עד כמה הרצון שלו לנצח חזק, ועד כמה מוסר העבודה שלו גבוה", אמר קאליפרי, שציין שהרכז החדש שלו הפנים את עקרונות שיטת ה-Dribble Drive Motion שלו מהר יותר מרוז ואוואנס, ושיבח את העובדה שבנוסף למספרים האישיים המצוינים שלו הוא גם גורם לכוכבים שלידו להיות טובים יותר, ולראייה הפריחה של קאזינס (15.3 נקודות ו-10.1 ריבאונדים למשחק) ופטריק פטרסון (16.3 נקודות ו-8.1 ריבאונדים למשחק).

חבורת הפרשמנים המוכשרת התחברה במהירות, דהרה למאזן 0:19 וטיפסה עד למקום הראשון בדירוג הארצי. וול הלוהט כבר הוכתר כבחירה הראשונה הוודאית ביותר בדראפט מאז לברון ג'יימס ב-2003, ופתח את 2010 בסטייל עם כתבת שער ב-Sports Illustrated, שם הצהיר בלי להתבייש: "זה לא יהיה קל, וזה ידרוש ממני הרבה עבודה קשה גם בחדר הכושר וגם בלמידת המשחק, אבל אני שואף להיות יותר טוב מכריס פול, דרון וויליאמס ודרק רוז, ואחר כך גם יותר טוב ממג'יק, אייזיאה, פיסטול פיט וג'ייסון קיד. המטרה שלי היא להיות הרכז הטוב ביותר אי פעם".

בסוף ינואר החלה המכונה של הוויילדקאטס לחרוק וספגה הפסד ראשון מול דרום קרוליינה, אחריו ביקר קאליפרי את וול על הירידה ביכולתו. במשחק הבא חזרו הכחולים לנצח מול ואנדרבילט, אך הרוחות בין המאמן לכוכב שלו רק התחממו, כשוול נשאל בראיון בסיום המשחק כיצד התמודד עם הביקורת וענה בזעף: "אני פשוט מנסה לא להקשיב לו, אלא לשחק כדורסל כמו שאני יודע ולעזור לקבוצה לנצח".

פרשנים רבים נזעקו להגן על כבוד המאמן ודרשו מקאליפרי להעניש אותו בחומרה, אבל קואץ' קאל העדיף למחול ליהלום הצעיר אחרי שיחת הבהרה קצרה. מאז חזרה קנטאקי לדרוס, ואחרי מעידה נוספת מול טנסי המשיכה לזכייה בטורניר ה-SEC והגיעה לרגע האמת של העונה כפייבוריטית הגדולה של סוכנויות ההימורים לזכייה בטורניר המכללות, בו נקבל את התשובה לשאלה האם המאמן הוותיק פעל נכון כשהושיט לוול את הגזר ולא את המקל.

בשלושת סופי השבוע הקרובים יקבל וול הזדמנות להשאיר מאחוריו את התסביכים, ואם תהליך ההתבגרות המזורז שלו אכן יסתיים עם האליפות השמינית של קנטאקי, הוא ישחזר בוודאות את הישגו חסר התקדים של קווין דוראנט שזכה בתואר שחקן השנה במכללות בתור פרשמן, ומי יודע, אולי הוא אפילו יזכה לראות את דייויד סטרן מבצע את ריקוד הג'ון וול בערב הדראפט ב-24 ביוני.