ביברס, זו באמת הליגה השישית בטיבה באירופה

הפעם זו לא בדיחה – הליגה הרוסית היא אכן הליגה השישית בטיבה באירופה לפי הדירוג הרשמי של אופ"א, וככזו היא שולחת שתי נציגות לשלב הבתים של ליגת האלופות ועוד אחת לשלב המוקדמות. הליגה הרוסית סובלת מיחסי ציבור יחסית דלים בישראל, בטח בהתחשב באיכותה, בעובדה שיש כאן מיליון דוברי רוסית, ביכולת של קבוצותיה באירופה וגם ביכולת הכלכלית שלה – התקציב הכולל של קבוצות הליגה עומד על בערך 550 מיליון דולר (!).

מגמת ההתחמשות הכללית והשוויוניות הגדולה בצמרת מבטיחה שהליגה הרוסית של העונה תהיה כנראה המעניינת ביותר בעת האחרונה. אם בשנות ה-90 הפער בסיום העונה בין המקום הראשון לחמישי עמד על 25-28 נקודות, הרי שבשנים האחרונות זה יורד לכיוון ה-15, כאשר לעונה הנוכחית התחזיות מדברות על 10-12 בלבד.

אבל, לצד האופטימיות הגדולה, ישנה גם דאגה גדולה כי בחורף הנוכחי נפל דבר בכדורגל הרוסי – קבוצת פ.ק. מוסקבה איבדה את מקומה בליגת העל בגלל בעיות תקציביות וירדה אוטומטית לליגה החובבנית. מה שקרה למועדון הזה הוא מראה למה יכול לקרות לכמעט כל אחד מהמועדונים הגדולים של רוסיה, כי פ.ק. מוסקבה הייתה אמנם קבוצה ללא מסות של אוהדים, אבל היא הסתמכה על ניהול מעולה וחכם ובעיקר על השקעות נדיבות מחברת אוצרות טבע (Norilski Nickel). ברגע שהאחרונה הודיעה על הפסקת התמיכה, הקבוצה – שהגיעה בקביעות למפעלים האירופיים בשנים האחרונות – פשוט נעלמה ממפת הכדורגל. לקבוצות של רוסיה תקציבי עתק, אבל אף אחד מהם אפילו לא מתקרב לאיזון או שפיות תקציבית ולמעשה תלוי בגחמות של בעל הבית התורן.

מגמה נוספת שניתן לזהות היא החלוקה הברורה לקטגוריות של קבוצות וכתוצאה מכך גם ליכולות כלכליות ותקציביות. הקטגוריה הראשונה היא קבוצת הערים הגדולות (מוסקבה וסנט-פטרסבורג). אלה נהנות מתקציבי ענק באדיבותן של החברות הגדולות ביותר ברוסיה: חברות אוצרות הטבע Lukoil (ספרטק), tatneft (ספונסרית בצסק"א) ו-Gazprom (זניט), חברת הרכבות הלאומית RZD (לוקומוטיב), חברת התעופה הלאומית Aeroflot (שותפה בצסק"א) והבנק הגדול ברוסיה VTB, בשיתוף לא פחות מוועדת הכספים של הפרלמנט הרוסי (דינאמו). הקבוצות האלה יכולות להעמיד תקציבים של 70-100 מיליון דולר.

הקטגוריה השנייה הן הקבוצות שמייצגות מקומות כמו הרפובליקות האוטונומיות בקווקז ובאיזור הוולגה ועוד – אוסטיה הצפונית (אלאניה ולדיקווקז), צ'צ'ניה (טרק גרוזני), דגסטן (אנז'י מחצ'קלה), קרברדינו-בלקריה (ספרטק נאלצ'יק) וכמובן טטרסטאן (רובין קאזאן). אלה יכולות לגייס תקציבים נמוכים יותר מהראשונות (15-50 מיליון דולר), אבל נהנות מיציבות גדולה כבעלות החסות הרשמית של הממשלות המקומיות וכמקור לגאווה הלאומית.

בקטגוריה השלישית נופלות הקבוצות מהפריפריה שאינן מייצגות אוטונומיות – רוסטוב, אמקר פרם, סאטורן ראמנסקויה, סמארה, סיביר נובוסיבירסק וטומסק. הקבוצות האלה יכולות לגייס סכומים של עד 20 מיליון דולר, ומשום שלרוב אינן מהוות חלון ראווה משמעותי עבור ההנהגה המקומית, נקלעות לא פעם למשברים כלכליים. רק בשנתיים האחרונות היו משברים בטומסק, סמארה וחימקי, שהייתה אמורה להתאחד עם סאטורן ובסוף ירדה ליגה בביזיון בעונה שעברה (יחד עם קרסנודאר, עוד קבוצת פריפריה).

כמעט מתבקש שנתחיל את הסקירה שלנו מהאלופה המכהנת, רובין קאזאן, שאליה התוודענו בשבועות האחרונים ושבשורותיה ישחק השחקן הישראלי השלישי ברוסיה והשני בליגת העל שלה (אחרי עוז יפרח בטורפדו מוסקבה וזאב חיימוביץ' בטרק גרוזני). בישראל מעברו של ביברס נאתכו עשה כותרות גדולות, אבל ברוסיה הוא התקבל בקרירות אם לא בציניות. "לא ברור מה התכלית ברכישתו של נאתכו מהפועל תל-אביב", כותב העיתון "ספורט דן", "אבל לא היינו מהמרים נגד העין של ברדייב".

הציטוט הזה הוא אולי תכלית העניין – רובין בנויה בצלמו של המאמן הטורקמני גורבן ברדייב, שמצליח לקחת מועדון נידח עם תקציב בינוני במושגים רוסיים (50-55 מיליון דולר) לאליפות פעמיים ברציפות. יותר מזה, שבע עונות בלבד מופיעה רובין בליגה העליונה – שלוש מתוכן היא סיימה בין שלוש הראשונות. רובין לא תלהיב (בטח בלי דומינגס שעזב לוולנסיה), אבל תהיה שוב יעילה עד דמעות – "המכונה הטטארית". העיתונים של מוסקבה כותבים בלי בושה שסופה של כל מכונה להתקלקל, אבל בינתיים זכו הבחורים של ברדייב בסופר-קאפ הרוסי אחרי ניצחון על צסק"א. נראה שגם הפעם הם יהיו בשלישייה המובילה. נאתכו הובא לקבוצה בעיקר כדי לעבות את הסגל. הוא יצרך להשתלב במהירות בשיטה של ברדייב, אחרת הוא יגלה מהר מאוד שגם הקיץ בקאזאן לא כל כך חם.

היריבה הראשית והטבעית של רובין לאליפות צפויה להיות צסק"א מוסקבה. הקבוצה של הצבא (תקציב – 70 מיליון דולר) עברה עונה מדכדכת אשתקד עם חילופים של שלושה מאמנים והעונה היא נחושה להחזיר עטרה ליושנה, עם המאמן הצעיר והמוכשר לאוניד סלוצקי. היא לא איבדה אף כוכב בפגרה (למרות שקראסיץ' צפוי לעזוב בקיץ) והתחזקה בהונדה היפני שהגיע מוונלו. בגלל ההשתתפות בליגת האלופות, צסק"א החלה מוקדם את ההכנות לעונה ולכן בפתיחת העונה היא אמורה להיות טובה מהיריבות. לצסק"א סגל מוכשר והשחקנים הרוסים הטובים בליגה (אקינפייב, איגנשביץ', האחרים ברזוצקי, דזגוייב) ואם סלוצקי יצליח להנחיל את הטקטיקה ההתקפית, צפויה לצסק"א עונה מתוקה מאוד בצמרת הגבוהה.

קבוצה נוספת שרואה עצמה מועמדת לאליפות היא לוקומוטיב מוסקבה. קבוצת פועלי הרכבת עברה תקופה קשה ביותר של חילופי דורות (שלוש עונות) וחוזרת השנה בכוחות מחודשים ותקציב משופר (62 מיליון דולר). הבשורה העיקרית היא חזרתו לעמדת המאמן של יורי סיומין האגדי, אחרי כמה שנים בנבחרת רוסיה, דינמו מוסקבה ודינמו קייב. סיומין חזר כבר באמצע העונה שעברה, אבל איש לא ציפה ממנו לעשות ניסים עם הסגל שלא הוא בנה (והוא עדיין עשה והעלה את הקבוצה מהמקום ה-10 ל-4 ב-11 מחזורים). סיומין בלוקומוטיב הוא כמעט כמו פרגוסון במנצ'סטר יונייטד. ללוקומוטיב סגל מוכשר ועם ההנחיה הנכונה היא בהחלט עשויה להיות האלופה החדשה, כמו שמצביעים לא מעט פרשנים בכירים ברוסיה.

עוד אחת שלא תוותר על הצלחת בלי קרב היא זניט סנט פרסבורג, המועדון העשיר ברוסיה עם תקציב מדווח של 100 מיליון דולר (יש האומרים שיש גם לא מדווח). לקבוצה יש גב אדיר מהשלטון שראשיו נמנים עם אוהדיה (הנשיא מדבדב ורה"מ פוטין ביניהם) וזה מאפשר לה להביא מאמנים בסדר הגודל של אדבוקאט ועכשיו לוצ'יאנו ספאלטי האיטלקי. הקבוצה גם החזירה לשורותיה את אלכסנדר קרז'אקוב, אחד מבכירי החלוצים ברוסיה עם עבר בסביליה ותקבל בחזרה אחרי פציעה ארוכה את דאני הפורטוגלי, אותו אחד שניצח את מנצ'סטר יונייטד בסופרקאפ האירופי עם שער נפלא. הכל תלוי במידת ההצלחה של ספאלטי ללכד את הקבוצה.

אם זה לא הספיק – קבלו מועמדת נוספת (לפחות בעיני עצמה) – ספרטק מוסקבה. המועדון הגדול, המעוטר והאהוד ביותר ברוסיה לא יכול להרשות לעצמו לשאוף לפחות מזה, בטח כשלרשות המנג'ר ואלרי קארפין עומד תקציב של 75 מילין דולר. תוסיפו לזה את העובדה שספרטק לא הייתה אלופה מאז 2001 וקבלו את סיר הלחץ המושלם.

הקבוצה המשתפרת והמסקרת של הפגרה הייתה דינמו מוסקבה. קבוצת המשטרה שדרגה משמעותית את התקציב (80 מיליון דולר) ויצאה בפגרה למסע רכש. התוצאה: אפוריאנו, צ'סנאוסקיס, סאמדוב ורבקו מפ.ק. מוסקבה שהתפרקה, סמשוב שחזר מזניט (בסוג של טרייד עם קרז'אקוב) אחרי עונה אחת ובעיקר החלוץ האוקראיני של ליברפול, אנדריי וורונין – השם הגדול ביותר שנחת ברוסיה בפגרה האחרונה. הקבוצה גם חיזרה נמרצות אחרי יוסי בניון, אבל בסופו של דבר המהלך לא הסתייע. השם שעומד מאחורי מסע הרכש הוא המנהל הטכני החדש, קונסטנטין סרסניה. סרסניה עבד לפני כן באותה משרה בזניט וברובין ושתיהן זכו באליפות עם הסגלים שהוא בנה. מעניין מה זה אומר לגבי דינמו. זהו גם מבחן גדול מאוד למאמן אנדריי קובלב, אולי כשרון האימון הצעיר הבכיר ברוסיה. העונה הוא כבר לא יוכל להתלונן על חולשת הסגל.

קבוצת מרכז הטבלה הקלאסית של רוסיה היא סאטורן ראמנסקויה. הקבוצה מעמידה בכל שנה תקציב צנוע של 20 מיליון דולר ומתבססת על פליטי הקבוצות של מוסקבה (שמעדיפים אותה בגלל קרבתה לבירה), מה שמאפשרת לה לצוף בבטחה עם הבלחות נקודתיות לגביעי אירופה. עוד קבוצה יציבה מסוג זה היא טום טומסק, שאותה מאמן ואלרי נפומנשצ'י, אותו אחד שאימן את קמרון הקסומה במונדיאל 90'. נפומנשצ'י בנה קבוצה יציבה ואפורה, שאין שום סיבה שלא תמשיך להתבסס במקומות 8-10.

הקבוצה הבאה שצפויה להתברג באמצע היא קריליה סובייטוב סמארה שכמעט ופשטה רגל בקיץ וניצלה ברגע האחרון. המצב הזה מביא לכך שאם בעונה שעברה סמארה עם המאמן סלוצקי (שעבר לצסק"א) הייתה מועמדת לדגדג את הצמרת, העונה היא צפויה בעיקר לצוף באמצע בתקווה לא ליפול עוד. מי שרוצה לעשות את הדרך ההפוכה היא רוסטוב. אחרי כמה עונות עם סרטי מלחמה, העונה מינתה הקבוצה למאמן את אחד מגדולי השחקנים בתולדות ברה"מ ואוקראינה – אולג פרוטסוב והצליחה להחתים כמה כשרונות צעירים שלא מצאו את מקומם בקבוצות הגדולות.

מבין חמש הקבוצות שצפויות להילחם על מקומן בליגה, ארבע מגיעות מהרפובליקות האוטונומיות של הקווקז, מה שמבטיח לנו קרבות מלאי יצרים. הטובה בחבורה הזו נראית טרק גרוזני שבה נציג ישראלי – זאב חיימוביץ'. גרוזני חכרה בפגרה כמה זרים והצהירה בריש גלי שהעונה היא הולכת לקדם את המקומיים. יש לקוות (בשביל חיימוביץ') שאלו יצליחו לעמוד באתגר של ליגת העל הרוסית.

הקבוצה החזקה השנייה בחברה היא ספרטק נאלצ'יק שמצליחה להישאר בליגה זו העונה ה-5 ברציפות, למרות שברוב הפעמים החזיקה בתקציב הנמוך בליגה (15 מיליון דולר). שלוש הקבוצות הבאות הן למעשה העולות החדשות לליגה – אנז'י, סיביר ואלאניה, שקיבלה את המקום של פ.ק. מוסקבה שהתפרקה. אלאניה תזכה השנה לשנאת האוהד הממוצע, בגלל הפיאסקו עם פ.ק. מוסקבה, שיש הטוענים שראשי אלאניה בחשו בו מאחורי הקלעים וכך הרוויחו את המקום בליגת העל. ההתראה הקצרה לקראת תחילת הליגה אילצה את הקבוצה לבנות כמעט יש מאין וקשה לראות איך היא תצא מזה כשידה על העליונה.

בקיצור, הביטו מזרחה. הרי לא סתם הגיעו משם שתי מחזיקות גביע אופ"א.