לואיס בארץ הפלאות

את השער של קבוצתו נגד פיינורד השנואה בסוף ינואר, בחר קפטן אייאקס, לואיס סוארס, לחגוג בחשיפת אצבע משולשלת לכיוון היציעים המשולהבים של אוהדי הקבוצה הביתית. החלוץ האורוגוואי נתפס על ידי הפלאשים בשעת מעשה וספג עונש השעיה על תנאי מוועדת המשמעת של הליגה וכשעיתונאי מה"אלחמיין דאחבלאד", שחשף את התמונה הלא יאה, הגיע לאימון אייאקס, סוארס מצא את האשם והפטיר לעברו בכעס: "בגללכם כמעט הרחיקו אותי". מצא את מי להאשים.

המקרה הזה, כמו רבים אחרים, מגלם בצורה נפלאה את האורוגוואי בן ה-23. מצד אחד מדובר בסקורר נפלא, שחקן ברמה גבוהה בהרבה מהליגה בה הוא משחק, חלוץ שצפוי להיות אחד מהמבוקשים בקיץ הקרוב ולעלות לא פחות מ-27 מיליון היורו ששולמו על קלאס יאן הונטלאר, אבל יש גם צד שני. פרוע, חסר עקבות, ילדותי.

בהולנד כולם מתרשמים מסוארס, אבל כולם, חוץ מאוהדי אייאקס, גם שונאים אותו. האורוגוואי, שנרכש על ידי אייאקס מכרונינגן תמורת כ-7.5 מיליון יורו בקיץ 2007, כבש העונה 26 שערי ליגה ב-25 הופעות, הוסיף שישייה בגביע במשחק אחד ותרם שישה שערים נוספים לקמפיין האירופי של קבוצתו. אבל באותו זמן בו עשה את שמו כשחקן ש"הארדיביסי תהיה שווה הרבה פחות בלעדיו", כפי שכתבו עליו באחד הטורים, כל פעולה שלו נבחנת תחת זכוכית מגדלת ומחמאה בשבוע אחד נשכחת לטובת ביקורת נוקבת בשבוע שלאחר מכן.

היטיב לתאר זאת ליאנדר סחארלאקנס, שמסקר על הליגה ההולנדית עבור "גרדיאן": "אין הרבה דברים מרגשים כמו כשרון מתפרץ ושלוח רסן, ובאותה נשימה אין הרבה דברים מרגיזים כמו צוללן שעושה הכל כדי להשיג את מבוקשו. ואם אומר לכם שאפשר לשלב בין השניים ושהם מתמזגים בחלוץ האורגוואי הסופר כשרוני והסופר מעצבן של אייאקס? לואיס סוארס הוא חצי מדהים וחצי בנאדם".

למרות כמות השערים המרשימה שלו, 17 לפני שנתיים לצד סקורר בכיר כהונטלאר, 22 בעונה שעברה ו-26 העונה כשנותרו עוד שמונה משחקי ליגה, לואיס סוארס הוא לא חלוץ רחבה קלאסי. את השערים שלו הוא כובש פעמים רבות מחוץ לרחבה או בפריצות סוחפות לתוכן ומעבר לשליטה שלו בכדור וליכולת הבעיטה האיכותית ברגל ימין, התכונה הבולטת שלו היא העקשנות הבלתי מתפשרת שלו, בכל מאבק על הכדור, בכל זמן ובכל תוצאה.

"ללואיס יש סגנון מאוד ייחודי שאני לא יודע איך לקרוא לו... בעצם אני כן יודע, סגנון לואיס סוארס", אמר עליו מאמנו לשעבר בכרונינגן, רון יאנס. אבל התזזיתיות של האורוגוואי והרצון העז לנצח גם הזיקו לו במידה מסוימת. לשיא הקוטביות שלו הגיע בתחילת השנה שעברה. "כדי לעצור את לואיס סוארס צריך להקריב עוד שחקן. עם המיומנויות שלו אתה אף לא יודע מה הוא הולך לעשות. הוא פשוט משחק בך", אמר רוחייר מולהוק מויטסה אחרי שקבוצתו הובסה 3:0. אבל באותו משחק ספג סוארס ביקורת קשה ממאמן היריבה, האנס ווסטרהוף, אחרי שצלל ברחבה וראה כרטיס צהוב.

באותם ימים האורוגוואי התעלל בהגנות היריבות, יצר מצבים לחבריו, סחט אינסוף עבירות וכרטיסים ובלט מעל כל שחקן על המגרש. בעשרת המשחקים הראשונים של העונה כבש שבעה שערים, אבל גם ספג שישה כרטיסים צהובים. פעם צלל, פעם ביצע עבירה מיותרת ופעם סימן עם האגודל לשופט. את העונה שעברה סיים עם תשעה כרטיסים צהובים בליגה, 13 בכל המסגרות ההולנדיות וביקורת פומבית של מרקו ואן באסטן על קצב צבירת הכרטיסים שלו.

רובן המכריע של ההזהרות מהשופטים נבעו מצלילות שנועדו לסחוט פנדלים והאחרות מעבירות חסרות אחריות. את המשחק בסוף השבוע האחרון נגד ספרטה רוטרדאם, למשל, החמיץ בגלל צהוב חמישי שספג אחרי עבירה על לא אחר מאשר שוער אוטרכט מישל וורם. "לואיס מגן כמו משוגע", הסביר עיתונאי אורוגוואי לאתר הרשמי של פיפ"א, "זה סגנון שבדרך כלל משייכים לחלוצים ארגנטינאים. הוא שחקן מאוד קבוצתי שעושה הרבה עבודה מול הקשרים של היריבות. לפעמים נראה שהתיקולים שלו מעט מגושמים, אבל האמת היא שהוא פשוט לא מוכן לוותר על הכדור".

מחוץ למגרש נחשב סוארס לבחור לבבי, שטותניק שיעשה הכל כדי לצחוק ולהצחיק (חברו לקבוצה, אורבי אמנואלסון: "לואיס הוא תמצית השמחה מחוץ למגרש"). כשהתכונות התיאטרליות שלו באות לידי ביטוי גם במגרש, הוא לא פעם ניזוק מהן והתדמית שנוצרה לו הפכה אותו לטרף קל עבור שופטים. בהולנד כאמור מלטפים אותו ביד אחת וסוטרים לו ביד השנייה. דבר אחד בטוח, כפי שאמר עליו מאמנו לשעבר רון יאנס: "כשהוא על המגרש משהו תמיד קורה, זה לא נהדר?".

בינואר האחרון החל להיקשר שמו של לואיס סוארס לצ'לסי, מנצ'סטר יונייטד, ארסנל ואחרות. למרות שהוא לא משחק מול הגנות ברזל מדי שבוע, נראה שהאימפריות של היבשת הישנה מאמינות בו ובצדק. בסופו של דבר החלוץ הפורה נשאר באמסטרדם, גם בהמלצת חברו לנבחרת דייגו פורלאן, אבל נראה שבקיץ לאייאקס כבר לא יהיה מנוס מלמכור אותו בכמה עשרות מיליוני יורו. הקבוצה שתרכוש אותו לא תעשה זאת בגלל יכולת הכיבוש שלו כמו בזכות העבודה הבלתי פוסקת שהוא עושה וחוסר היכולת להתפשר – תכונה שמתאימה לקבוצה שרוצה תארים, אבל מה יהיה עם הצד האפל של הירח?

החלוץ האורווגואי צריך להיגמל מצלילות כי זה דבר מכוער, אבל בקשר לשאר, לא בטוח. הקלישאה הייתה דורשת שבשורות הבאות ייכתב שעל החלוץ הצעיר להתבגר ולהירגע כדי להצליח מחוץ להולנד. הרי הכדורגל בצמרת האירופאית מתעקש לדחות את הפשטות והיצרים ומתעקש להפוך למוצר מבריק ונקי, אבל השאלה היא: אם יסרסו שחקן כמו סוארס, מה יישאר מסוס הפרא?

כריס ואן ניינאטן, מהעיתון הנחשב "אלחמיין דאחבלאד", חבט לאחרונה בסוארס עם מקל עבה אחרי שזה ספג צהוב שמנע ממנו מלשחק נגד יובנטוס בטורינו, אבל רק לפני מספר שבועות העדיף להשתמש בגזר ובצורה שונה: "סוארס מזכיר לי את רומאריו כשהוא רק הגיע לכאן. במדינה כמו שלנו אף אחד לא מבין את החבר'ה האלה בתחילת הדרך, מבחינתנו רק השערים שלהם נחשבים ולכן הם מתחילים בדרך כלל בצורה קצת אנוכית במגרש. שחקנים מהסוג הזה מכריחים אותנו להביט במראה".

לא בטוח שאם סוארס יהפוך למוצר שיכול לגרום גאווה למנהלי שיווק של אימפריות כלכליות וילבש רסן, הוא יישאר אותו שחקן מבריק ובטח לא יהיה יותר אותו שחקן מרתק ששווה לקנות כרטיס למשחק בו הוא מופיע רק מתוך סקרנות עצומה. גם מאמן ויטסה לשעבר, האנס ווסטרהוף, שזעם על האורוגוואי אחרי שזה ניסה לסחוט פנדל נגד קבוצתו, סלח במהירות: "בסופו של דבר אני אוהב אותו. אני אוהב שחקנים מהסוג הזה, שעושים הכל כדי לנצח. הוא מורד וכל הכדורגלנים המורדים הם טובים".