נעלי הזהב

1967/8 - 42 שערים: גדול שחקני פורטוגל בכל הזמנים זכה באינספור תארים איישים וקבוצתיים, אחד מהם היה "נעל הזהב", פרס שהוענק לו כעבור חמש שנים פעם נוספת, הפעם אחרי שכבש 40 שערים. "הפנתר השחור" הפציץ אז במדי בנפיקה, איתה זכה ב-11 אליפויות ב-15 שנים ובשני גביעי אירופה לאלופות (ליגת האלופות) בתחילת שנות ה-60. את הקריירה שלו בבנפיקה סיים עם 727 שערים ב-715 הופעות, אחרי שבמשך שנים ארוכות היה אחד משני הסקוררים הגדולים באירופה ביחד עם גרד מולר

2001/2 - 42 שערים: להשתלטות של פורטו על הליגה הפורטוגלית היה אחראי במידה רבה החלוץ הברזילאי, שלא עשה הרבה על המגרש מלבד לכבוש בצרורות. החלוץ גבה הקומה כבש 166 שערים ב-169 הופעות במדי הדרקונים ואסור לשכוח שכבר מדובר בתקופה המודרנית, אבל את השיא רשם דווקא במדי ספורטינג ליסבון. 42 שערים ב-30 משחקי ליגה במאה ה-21 , שגם היוו את שירת הברבור שלו. בעונה הבאה הוא נפצע, ואחר כך נדד לאנגליה, שיחק בארגנטינה, הופיע בספרד, ביקר בקפריסין, עבר באוסטרליה וחזר לברזיל, ללא כל הצלחה. היום ניתן למצוא אותו בליגה הרביעית במולדתו

1989/90 - 38 שערים: לפני ש"נעל הזהב" החלה להיות מחולקת על פי שיטת ניקוד, הדינמיט המקסיקני חלק את הפרס באותה עונה עם חריסטו סטויצ'קוב, אחרי ששניהם כבשו כמות זהה. אלא שבעוד הבולגרי עשה את זה במדי צסק"א סופיה, סאנצ'ז הפציץ במדי ריאל מדריד. המקסיקני האנרגטי הוא השחקן היחיד בהיסטוריה של הליגה הספרדית שזכה בתואר "מלך השערים" ארבע עונות ברציפות בלי לחלוק אותו עם שחקן אחר ובפעם החמישית הוא קינח עם אותו תואר אירופאי. הוא זכה בחמש אליפויות עם ריאל ועדיין זכור בברנבאו כאחד מגדולי השחקנים של הקבוצה ב-30 השנים האחרונות

1927/8 - 60 שערים: המספרים של דיקסי דין פשוט לא יכולים להיות משוחזרים בעידן של הכדורגל המודרני. אפשר להתווכח, להגיד זה היה ספורט אחר לפני 80 ומשהו שנים, אבל לאגדה של אברטון מגיע אזכור. 60 שערי הליגה שלו באותה עונה נכבשו ב-39 משחקים, ב-14 העונות שלו במדי הטופיז הוא הבקיע 37 פעמים שלושער ולנתונים הללו הוסיף 18 שערים ב-16 משחקים במדים הלאומיים של אנגליה. את מותו מצא ב-1980, אחרי שלקה בהתקף לב כשישב ביציעי גודיסון פארק וצפה בדרבי בו אירחה אברטון את ליברפול. אם כבר ללכת, זו הדרך

1986/7 - 44 שערים: היו שכבשו יותר ממנו לפניו, אפילו בליגה הרומנית, אבל הבחירה בחלוץ דינמו בוקרשט באותם ימים היא בגלל הסיפור יוצא הדופן. שישה מחזורים לסיום העונה הרומנית עמד מאזן הכיבושים שלו על 23, אלא שבתוך חודש וחצי הוא הפציץ רביעיות וחמישיות וטיפס ל-44 כדי לזכות ב"נעל הזהב" על חשבון חלוץ אוסטריה וינה, טוני פולסטר (בתמונה), איתו הוא ניהל מאבק צמוד לאורך כל אותה עונה. תיאוראיות קונספירציה צצו, טענות מוצדקות על שוערים שלא ממש התאמצו. אחרי כ-20 שנה הוענק התואר גם לפולסטר, שזכה בו במשותף עם קמאטארו למרות שכבש חמישה שערים פחות