פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ללא שליטה

        ברבע הראשון ובמיוחד באחרון מול גלאטסראיי, הפועל ירושלים הצמיחה כנפיים, אבל למרות פוטנציאל ההתפוצצות, ההגנה הלא יציבה והתלות בנעימי וסימונס הבהירו למה זה לא עובד בליגה. לפחות נמנעו שם ממפגש נוסף עם אריס

        לכאורה, ההעפלה של הפועל ירושלים לרבע גמר היורוקאפ והניצחון המרשים באיסטנבול רק מגבירים את התעלומה שמרחפת מעליה העונה. איך לעזאזל מצליחה החבורה שניצחה בוולנסיה, ואתמול ברחה בקלילות ברבע האחרון לקבוצה שגברה השבוע על אפס פילזן, להפסיד שלוש פעמים בעונה למכבי נתניה ולעוף בשמינית גמר הגביע?

        ברבע הראשון, ובמיוחד ברבע האחרון מול גלאטסראי, הצמיחה ירושלים כנפיים. יובל נעימי נראה כמו שילוב בין נאומוסקי לדג'ורג'ביץ', טרה סימונס הזכיר שחקן חמישייה ב-NBA וההגנה הייתה אגרסיבית ומאיימת. יחד עם פו ג'טר הם השלימו הרכב של שלושה גארדים שיכולים לחדור ולקלוע מכל טווח. לא בכל יום קולעים 10 מ-20 מחוץ לקשת, כפי שעשתה ירושלים, אבל יכולתה להשיג את הנתון הזה מלמדת על פוטנציאל ההתפוצצות שלה.

        אלא שהמשחק אתמול גם הבהיר מה לא עובד בימים הרעים של ירושלים. ראשית, ההגנה שלה לא יציבה. ברבע האחרון היא אמנם התעשתה, אבל עד אז הציגה מפגן מביך למדי של היתקלות בחסימות, קריסה כמעט בכל פיק אנד רול וירידה אטית ומרגיזה להגנה. בצד השני של המגרש, ירושלים משחקת בלי שליטה. היא תלויה בנעימי ובסימונס, שחקנים מוכשרים כמו שד, אבל גם בעלי נטייה לכדררת אינסופית. ברבים מהמשחקים נוגע שחקן מצוין כמו תומפסון בכדור לעתים רחוקות וכמעט אין תרגיל התקפה שמיועד לשחררו.

        שיטת המשחק הזאת היא פרי החלטה של גודס: ההתקפה של ירושלים מבוססת על פיק אנד רול, הכדור נכנס פנימה לעתים נדירות וכמעט כל ההחלטות נתונות בידיים של שחקנים לא יציבים. לפעמים הם יכולים לקלוע ביחד 52 נקודות ולסחוף את הקבוצה לרבע אחרון של 44 נקודות, ולפעמים מסוגלים לתסכל את חבריהם בכדורסל אנוכי. הרכז הטבעי היחיד בסגל והאיש שמכניס מעט שפיות בכדורסל של ירושלים, יוגב אוחיון, כלל לא שותף.

        הבשורה הטובה היא שירושלים חמקה מהתמודדות עם אריס, שכבר ניצחה אותה פעמיים העונה. היא יכולה להתחבר לפתע, להתפוצץ התקפית ואפילו לקחת את הגביע. הבעיה היא שיכולתו של המאמן שלה לכוון אותה לשיא ברגע הנכון, מינימלית. הוא תלוי לחלוטין בקפריזות של נעימי וסימונס, וזו הסיבה שהעונה של ירושלים מזכירה קצת רכבת הרים. גודס יודע בדיוק כמוכם אם במשחק הבא היא תיתקע למעלה או למטה.