המורה, התלמיד ורוח הקודש בברנבאו

ריאל מדריד של העונה ראויה לכל המחמאות, אין ספק בכך. הבחירה בפלגריני הוכחה כנכונה, הכדורגל שלה הולך ומשתבח משבוע לשבוע ובמספר מקרים לא מבוטלים גם גילינו טונות של אופי. רק לדבר אחד לא זכתה ריאל מדריד הנוכחית בזירה המקומית למרות שניצחה את כל משחקיה הביתיים בליגה, וזה לחוות את הכוח המיתי של הסנטיאגו ברנבאו. בניצחון הקסום 2:3 על סביליה, שפתח את השבוע הכי חשוב של העונה, הבלאנקוס החדשים סוף כל סוף ראו את הברנבאו במיטבו, וזה קרה בעיתוי מושלם - רגע לפני שהחלה מכירת הכרטיסים לגמר ליגת האלופות שייערך בהיכל הכדורגל במדריד. ריאל הבהירה כי היא מסוגלת לנצח גם משחקים גדולים, כתבה עוד פרק בהיסטוריה המפוארת של המועדון וברגע הזה בו הכל התחבר אולי אף הגדירה את העונה שלה, בדרך להשבת הכתר.

כל הנתונים בפתיחה היו לטובת ריאל - ברצלונה מעדה, סביליה פצועה, מאזן ביתי מושלם וגם יום הולדת 108 למועדון - אך כדי ליצור אווירה מיסטית היה הכרח ליפול לקרשים ולקום בצורה הירואית בעזרת אמונה ויכולת. זה מה שעשתה ריאל מדריד, עם 25 דקות אחרונות נפלאות שהזכירו ימים גדולים גם לוותיקי המועדון וסחפו אחריהם בהתאם את הקהל, בדרך לחזרה מפיגור של 2:0, לראשונה מאז עשתה זאת מול אספניול ב-2006/07 וכמו ברבע גמר האלופות ב-1980 מול סלטיק (בשני משחקים). חואניטו, כוכב העבר האגדי של ריאל שכבש את השער המכריע לרשת הסקוטים, אמר פעם כי "90 דקות בברנבאו אורכות הרבה מאוד זמן". סביליה למדה זאת על בשרה בשבת, האם ביום רביעי יגיע תורה של ליון או שמא הברנבאו ילבש שחור?

בפעם הקודמת שברצלונה פגשה את אלמריה, היא אמנם ניצחה 0:1, אך נאלצה לעבוד קשה מול קבוצה אגרסיבית על גבול האלימה שהעמיד הוגו סאנצ'ז. צ'אבי נשמר אישית באותו משחק בקאמפ נואו על ידי צ'יקו ("ליוותי אותו גם לדגל הקרן ובירידה לחדר ההלבשה, למעשה שיחקנו 10 מול 10") ולפני המשחק בין הקבוצות בשבת קיבל אישור שסגנון משחק דומה – מה שמכונה "אנטי-צ'אבי" - לא יחזור שנית. את ההבטחה נתן חואנמה ליו, מאמנה של אלמריה. אף אחד לא ציפה שדווקא הגישה החדשה, המפתיעה והכל כך פשוטה של אלמריה - לשחק כדורגל ללא פחד - היא זו שתתקע מקל בגלגלי האלופה. טוב, חוץ מפפ גווארדיולה. הוא מכיר את האמרה של ליו, לפיה "הכי מסוכן זה לא לקחת סיכונים, אז כדי להימנע מכך צריך להסתכן".

בעונת 1996/97, אחרי ניצחון 2:4 של ברצלונה על אוביידו, ניגש גווארדיולה לחדר ההלבשה של הקבוצה היריבה, פנה למאמן דאז, ליו, והציג עצמו כמעריץ. מאז השניים שחולקים פילוסופיית משחק זהה מצויים בקשרי חברות קרובים, כשפפ אף שיחק תחת ליו בעונת הפרישה שלו בדוראדוס המקסיקנית והציע אותו כמאמן בארסה כאשר תמך בלואיס בסאט שהפסיד במירוץ לנשיאות לז'ואן לאפורטה. ומי כמו החבר ידע לזהות את נקודת התורפה של ברצלונה ולתקוף אותה עם כדורגל כמו שהיא נהגה לשחק - ללא חלוץ מרכזי, עם חילופי מקומות רבים בין שחקני החלק הקדמי והפעלת לחץ על הגנת היריב. גווארדיולה אולי ידע מה מצפה לו, השחקנים שלו לא ממש. בניגוד לכל הקבוצות שצופפו נגד ברצלונה והתעסקו בעיקר בדחיית הקץ, אלמריה נתנה פייט וסיימה ב-2:2 מחמיא שכל כולו ממחיש את הדברים שגווארדיולה אוהב בליו. עכשיו גם במדריד מעריצים את ליו.

בדיוק לפני שנה כבש גאיסקה טוקרו את שער הבכורה שלו באתלטיק בילבאו, בניצחון בחצי גמר הגביע על סביליה, אחרי שהוחזר לשורות הבאסקים בבהילות באמצע העונה בעקבות פציעות רבות בקבוצה. טוקרו לקח את ההזדמנות בשתי ידיים, זכה בצדק במקום בסגל, הפך במהירות לאחד מאהובי הקהל בסן מאמס אחרי שכבש גם בהפסד בגמר לברצלונה והעונה כבר מצא את הרשת שש פעמים, כולל צמד נהדר ב-0:2 על ויאדוליד ביום ראשון. החלוץ המכונה "קרחת הזהב" ולובש את חולצה מספר 2 הלא אופיינית לתפקידו, הוא עוד דמות אחת צבעונית מיני רבות שלבשו את מדי האריות, ואוהדי בילבאו לא יכולים להיות יותר מאושרים. הם ימשיכו לשיר: "לא מסי ולא אגוארו, רק גאיסקה טוקרו".