הפסדם בשכרו

שער הניצחון של ליאונל מסי ב-1:2 הקשה של ברצלונה על מלאגה, יוחס קודם כל לצ'אבי שפרץ את הגנת האורחים במסירת עומק אלכסונית קסומה, אך חלקו של המבשל דני אלבס היה לא פחות משמעותי. מהלכים דומים ניסה צ'אבי במשחק נגד שטוטגרט, אך לבארסה לא היה את המגן שיחשוב התקפי, שיבצע תנועה ללא כדור מתוך ידיעה ברורה כי מישהו יבחין בו. את המימד הזה מספקים מעט מאוד מגינים בעולם, ובראשם אלבס. הברזילאי חזר מפציעה ומיד הזכיר עד כמה הוא משמעותי במרקם העדין שיצר פפ גווארדיולה. כי קרלס פויול, עם כל הכבוד, כבר לא יכול לשחק כמגן. על אחת כמה וכמה כשהוא אמור להיכנס לנעלי הטורבו של אלבס.

ההישג הגדול של הברזילאי, מלבד כמובן שלל התארים להם היה שותף ומעמדו הבכיר בחדר ההלבשה, נעוץ בעובדה כי הצליח להשכיח כל אזכור לגבי המחיר ששולם עליו רק לפני שנה וחצי. 36 מיליון יורו הוציאו הקטלאנים כדי להשלים את רכישתו מסביליה – הסכום הגבוה ביותר ששילמה ברצלונה עבור שחקן הגנה – אבל כל הספקות הוסרו עוד בעונה שעברה. אלבס הוא לא סתם עוד שחקן הגנה. מדובר בנשק התקפי לכל דבר, מנהל משחק נוסף ואחד שלא מפחד להודות כי הוא נמדד גם בסטטיסטיקה (שלושה שערים ותשעה בישולים עד כה). והכי חשוב, עם התמיכה של אלבס מאחור, מסי הוא שחקן אחר.

הנה בעיה מתמטית (ולוגית) קטנה המדירה שינה מעיניו של הנשיא פלורנטינו פרז. לחלוץ אחד של ריאל מדריד יש כבר 16 שערים ב-18 משחקים בהם שותף העונה, ואילו למחליף שלו יש כמחצית הכמות ב-17 משחקים. האם דרישתו של הראשון להשוות או לפחות לשפר את שכרו ביחס לעמיתו מוצדקת? בריאל מתקשים לענות ולכן בחרו להוריד כרגע את הנושא מסדר היום. גונזאלו היגואין, מצדו, דואג להבהיר את חשיבותו מדי שבוע, ובשבת הוסיף עוד שני שערים למאזנו ב-1:5 הגדול על טנריפה ב'"אי המקולל". ממשחק למשחק יכולת הסיום של הארגנטינאי הולכת ומתחדדת, הוא מבקיע בשמאל ובימין ועושה את מרבית הפעולות בנגיעה אחת. אפקטיביות היא שם המשחק.

בסביבתו של היגואין בטוחים כי עם קצת יותר פרגון מצד כריסטיאנו רונאלדו במספר משחקים העונה, "פיפיטה" היה ניצב היום בראש טבלת המבקיעים של הליגה הספרדית. אותה תחושת חוסר פרגון מהמגרש הגיעה בחודש האחרון גם אל שולחן הדיונים. היגואין הוא מבעלי השכר הנמוכים בסגל של הבלאנקוס, עם 1.5 מיליון יורו לעונה, וכשהגיע עם נציגיו לפגישה בנוגע להארכת חוזהו ביקש שדרוג, בהתאם למעמדו כאחד המובילים בקבוצה. כשפרז פיזר כספים בקיץ, הוא העניק לקארים בנזמה, המתחרה העיקרי של היגואין, שכר מופרז של 8.5 מיליון יורו. הטעות הזו עלתה לו ביוקר פעם אחת ותעלה לו שוב. היגואין אמנם לא יעזוב, אך לבסוף יקבל את מבוקשו ויתוגמל כלכלית. לפרז לא תהיה ברירה.

מי שהעיף מבט לעבר ספסל המחליפים של אספניול במשחק החוץ נגד חרז (1:1) כדי למצוא את בן סהר, אולי הצליח להבחין בשינוי. לראשונה זה חודשים, לצד החלוץ הישראלי לא ישב שונסוקה נקאמורה, וכתוצאה מכך גם לא נכחו בסביבה הצלמים היפנים שמלווים את הכוכב הדועך שלהם בכל צעד ושעל. 7,000 אוהדים נכחו בקורנייה אל פראט כאשר הוצג נקאמורה כרכש הבולט של אספניול בקיץ, אך העסקה שעל פניה נראתה כמושלמת - העברה חופשית, שחקן איכותי שמבקיע ומבשל וכמובן חשיפת המועדון לשוק היפני - התבררה כפלופ מהדהד.

נקאמורה לא התאקלם לחיים בקטלוניה, לא התאים לסגנון שמתווה מאוריסיו פוצ'טינו ואפילו לא הצליח לייצר את הרווחים עליהם חלמו ראשי אספניול או להביא אי אילו מפרסמים מהמזרח הרחוק. מי בכל זאת הגיעו? רק כמה אוהדים שעשו טובה וקפצו מדי פעם לצפות במשחקים אחרי ביקור בשבת בקאמפ נואו, וכמובן הצלמים שתיעדו אותו בכל פוזה אפשרית על הספסל וחשפו בכך גם את בן סהר שלנו לקהל היפני. השבוע, אחרי יותר מחצי שנה מסויטת בספרד, נקאמורה אמר סיונרה, ובהעברה מחתרתית משהו חזר ליפן וחתם בקבוצת נעוריו יוקוהמה. קשה להאמין שמישהו באספניול מתגעגע.