גרגורי: "מרגיש כאילו שתי הידיים שלי קשורות"

לאחר שחלק מרכבי השחקנים הוחזרו והמשכורות לא שולמו כבר שבועות רבים, באחי נצרת בודקים אפשרות לבקש לפרק את הקבוצה עקב חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויותיהם הכלכליות. בקבוצה שוקלים גם לוותר לחלוטין על האפשרות להישאר בליגה, להיפרד מג'ון גרגורי ולעלות עם שחקני נוער כדי לחסוך תשלומי פרמיות לשחקנים. עם זאת, עדיין לא נתקבלה החלטה סופית בעניין והכל בגדר אפשרויות שעולות בהנהלת הקבוצה.

בתוך כך, הבלגאן בקבוצה לא מסתיים כשאיסמעיל עאמר וז'וסלן מאייבי מחרימים את האימונים מכיוון שרכבם נלקח מהם ואין להם איך להגיע לאימוני הקבוצה.

עאמר גר בכפר קאסם ומאייבי גר ברמת גן. "איך מצפים שהם יגיעו? באוטבוס?" תהה מקורב לשניים. "גם אם היו חושבים על האופציה הזאת, ולא היה מפתיע אותי אם כן, הם הרי צריכים להחליף ארבעה או חמישה קווים בדרך".

אם לא די בכך, הנהלת הקבוצה מסרבת לעת עתה לשלם עבור טיפולי פיזיותרפיה לשחקניה הפצועים ודורשת מהם לשלם בעצמם או לוותר על הטיפולים. "זה פשוט ביזיון מה שהולך פה", סיפר שחקן בכיר בקבוצה. "אף אחד לא רוצה להישאר פה וגם כל השחקנים יגידו לאלה שישקלו להגיע לכאן בשנה הבאה שזו טעות חייהם. חבל שככה זה נראה כי בסך הכל יש פה אנשים טובים. עם כל הבלגאן הזה אי אפשר להתרכז בכדורגל וקשה מאוד להאמין שנישאר בליגה".

"אם המצב היה קשה מלכתחילה, עכשיו הוא הרבה יותר קשה. כבר עבדתי בעבר בסיטואציות בהן יד אחת שלך קשורה מאחורי הגב, אבל עכשיו זה כאילו שתי הידיים שלך קשורות", סיפר גרגורי עצמו על המצב. "אני מודע למה שקורה מחוץ למגרש, אבל אני חייב להודות שאני מתעדכן ממקורות משניים ולא מדבר עם ההנהלה על המצב. הם לא מספרים לי יותר מדי ואני לא תוקע את האף שלי בעניינים שאינם שלי ומנסה להתרכז בעבודה שלשמה הביאו אותי.

"זה כמעט בלתי אפשרי, אבל אני מנסה להחדיר מוטיבציה בשחקנים שלי ולשמור על מוטיבציה בעצמי, כי אם אני אאבד תקווה לקבוצה אין שום סיכוי לשרוד", המשיך המאמן האנגלי. "אני מנסה להסתכל על הצד החיובי ומבין שכל הקשיים האלה שנזרקים עלי כל הזמן וכל המכשולים שנקרים בדרכי רק מחשלים אותי והופכים אותי למאמן טוב יותר, אבל אין ספק שהמצב חמור. אני הייתי שחקן בעצמי ואני יודע איך זה. קשה להתרכז כשיש כל כך הרבה בלגאן מסביב, ושאתה לא מקבל כסף כדי לפרנס את המשפחה שלך".

עדכון ראשון: 24/2 13:49