בלופים מתגלים בדרבים

הבלוף הסתיים. מכבי תל אביב רחוקה מלהיות קבוצה חזקה. זה מתחיל בשלד של הקבוצה – שוער, שני בלמים, קשרים אחוריים וחלוץ. לגבי כל השאר, אפשר להעלים עין בשלב הראשון. אליפות פעם לקחו גם עם רון נחמן כמגן ימני.

כולם מאשימים את קפילוטו, שבאמת היה חלש, אבל הבלם שלידו היה גרוע יותר. ראלדס אולי לא היה כשיר במאה אחוז, אני לא יודע, אבל זה לא תירוץ למחדלים שעשה במשחק. השער הראשון היה באשמתו הישירה – כל קו ההגנה יצא לתרגיל נבדל ורק הוא נשאר תקוע מאחור במקום להשאיר שלושה שחקני הפועל בעמדת נבדל. לאחר מכן הוא גם לא חזר אחורה כדי למנוע את המסירה הבאה והעדיף להסתכל לעבר הקוון שהשאיר בצדק את הדגל למטה. חוסר האחריות הזו עלתה למכבי בשער הראשון הקריטי. ראלדס, בניגוד למה שמנסים לעשות ממנו, הוא עוד בלם שממשיך את שיירת הבלמים הזרים הבינוניים של מכבי בשנות האלפיים – ג'ובאניני, גונזאלס, מרטינוביץ'. ביזארה היה שונה מהם, אבל אותו לא הצליחו להשאיר.

מרכז ההגנה של מכבי היה חלש בדרבי בלי קשר לאיכויות שיש להפועל בחלק ההתקפי. זה מתבטא, מעבר ליכולת טכנית לוקה בחסר (קפילוטו) וחוסר נוכחות (ראלדס), במיקומים הרעים של השניים ובחוסר היכולת שלהם בהעברת הקבוצה מהגנה להתקפה. בשער השני אפילו לקפילוטו נמאס מחוסר האחריות של ראלדס והוא רץ לעבר כדור הרוחב שעבר אותו. כשהסתובב, גילה שם את החלוץ לפני הבלם המשלים שלו – שכטר לפני ראלדס, שנראה במרחק כמה מטרים אחריו בריצה קלה. קפילוטו התפוצץ וצעק על ראלדס. הדרבי כבר היה גמור. אי-אפשר לנקות גם רוני גפני מאחריות לשער הזה כיוון שהוא שוב לא יצא לתרגיל נבדל כאשר, מלבדו, כל ההגנה של מכבי היתה במרחק שלושים מטר מהשער. כדי לסגור את מקבץ ראלדס נעבור לשער הרביעי, בו ורמוט עבר אותו אפילו בלי לעשות הטעייה. טיפת אגרסיביות היתה מונעת את השער שחתם את המשחק.

איך הגיע השער השלישי? דה סילבה הרחיק כדור משמונים מטר בערך ושטראובר, במקום לתפוס אותו בשקט, העדיף להדוף אותו לקרן ולהכניס עוד לחץ למשחק של מכבי, כאילו היה חסר כזה. בסוף כדור הקרן הזה, אותו דה סילבה נגח פנימה. כדי לקצר תהליכים אפשר לומר ששטראובר חטף שער משמונים מטר ואפשר לצרף אותו לפנתאון השערים הנדירים ששטראובר מטפח ברשתו.

כבר לפני שנים כתבתי עם חברי בעיתון "העיר" ששטראובר הוא גאון כשהוא לא חושב. זה עוזר לו לעצור שחקנים באחד על אחד או להשתמש ביכולות האתלטיות המצויינות שלו. אבל כשצריך להפעיל מחשבה – כאן הוא קורס. כשמגיע כדור משמונים מטר – יש הרבה זמן לחשוב. ההחלטה הגרועה הזו של שטראובר מצטרפת לעשרות החלטות גרועות שהוא לקח בעבר ולאחת ענקית שקיבל אבי נמני בקיץ, כשהחזיר אותו לקבוצה.

איליה יבוריאן. די עם זה. חבל על השערים שהוא מבקיע נגד קבוצות כמו עכו ורעננה, בלי להעליב אף אחד. השערים האלו פשוט עושים שירות רע למכבי, בה מאמינים שיש לו את זה. אין לו את זה. אולי היה פעם, אבל זה נגמר. ואגב, מוקדם יותר חבר התקשר ושאל אם שבחון שיחק. בדקתי, וכן, הוא בעט במחצית הראשונה מספרת יפה שנעצרה ברגלי וואליד באדיר.