לברון, עכשיו תורך

1. בלי תחרות, קליבלנד היא המרוויחה הגדולה ביותר של תום מועד ההעברות. ואני כותב את זה בלי להתייחס בכלל למספרים של אנטואן ג'יימיסון או למה שהוא הולך להביא מבחינת ריווח המשחק לשאקיל אוניל ולברון ג'יימס או לאישיות שלו בחדר ההלבשה, ואפילו בלי להתייחס לעובדה שזידרונאס אילגאוסקס יכול עוד לחזור לשם השנה. קליבלנד היא המרוויחה הגדולה ביותר, כי ההבאה של ג'יימיסון שמה אותה בעמדה שמועמדות לאליפות לא שמות את עצמן: קליבלנד הודתה בחולשה שלה, בעובדה שבמצ'-אפ בין רשארד לואיס לאנדרסון ורז'או הכישרון מנצח.

קליבלנד יכלה להמשיך ללכת עם הראש בקיר, לסמוך על ג'יימס ולהתפלל ששאקיל לא ידעך לחלוטין באפריל. היא יכלה לשחק באש בשעון הלברון המתכלה. הטרייד הזה שם אותה בעמדה מצוינת: אף אחד לא יכול להאשים את אובדן האליפות בג'אמפ שוט של ורז'או או היקסון. היא עשתה הכול כדי לתת לג'יימס את הכלים לאליפות. אם היא זוכה באליפות, אני לא רואה שום תסריט הגיוני שבו ג'יימס עוזב אלופה.

כמה דברים מהמשחק שאני רואה עכשיו בין אורלנדו לקליבלנד: שתיהן לא סופרות את בוסטון בהתמודדות על גמר המזרח. קליבלנד לא יכולה לעצור את הווארד באחד על אחד, הספסל של אורלנדו הרבה יותר משמעותי, ואני יכול לספור חמישה-שישה שחקנים שיכולים להתפוצץ באורלנדו בכל ערב נתון - קרטר, נלסון, פיטרוס, לואיס, ברנס, אפילו רדיק. זה בדיוק מה שג'יימיסון צריך לתת לקליבלנד. אחרי המחצית הראשונה זה נראה כמו הילוך חוזר של הסדרה מהשנה שעברה: לברון וקצת נגד שמיניה מאוזנת. בינתיים, במחצית, האחד עדיין בעקבות השמונה.

2. אפשר בקלות להיות ציניים. לכתוב שהניקס הביאו שחקן שכמעט נבחר לחמישיית האולסטאר השנה, שהשנים האחרונות הרגילו את האוהדים שלהם לסטנדרטים כה נמוכים שהשחקן העשירי של יוסטון הוא הגואל החדש שלהם. אבל אני חושב שזה טרייד מצוין משתי בחינות. למקגריידי אין מה להפסיד, הוא הגיע לבמה הכי גדולה בעולם הכדורסל אחרי שנדחק לשוליים של תיאטרון אוף אוף אוף ברודווי. הכישרון הרי לא נעלם, אבל זו תחנה חשובה למקגריידי: או שהוא נקבר או שתיאטרון המקפצה לוקח אותו למועמדת בשנה הבאה.

מה שיותר חשוב כאן הוא פינוי תקרת השכר של הניקס. לברון ג'יימס לא יבוא לניו יורק בגלל משכורת-על או אפשרויות פרסום. מאלו יש לו בשפע. לברון, אם יעבור, יעבור לקבוצה שתיתן לו אפשרות לזכות באליפות. הסגל של הניקס הוא סגל שצריך לבנות עליו כדי להתחרות לאליפות. הניקס פינו מספיק כסף כדי להביא עוד סופרסטאר ליד ג'יימס. ג'יימס וסופרסטאר (עם תבלון של מקגריידי?) שווים התמודדות מיידית על טבעות אליפות.

3. איזה אחוזים גבוהים יותר: אחוזי הבחירה באסד בסוריה או אחוז ההסתברות שדוויין וויד חוזר לשחק בעיר הולדתו?

4. ומי המרוויחה הגדולה ביותר מהעסקות של דאלאס? דאלאס שוב עשתה את אחד הטריידים האלו שלוקחים אותה קצת קדימה. כמה קדימה? מספיק כדי להתייצב במקום השלישי במערב ולתת לדנבר מאבק איתנים בפלייאוף. הלייקרס, בלי לזוז, יצאו המרוויחים הגדולים ביותר מההעברות במערב.

5. בוסטון החליטה לא לזוז. בעצם, בוסטון החליטה שהיא כל כך עדיפה בחוף המזרחי עד כדי כך שהיא צריכה להחליש את עצמה. נייט רובינסון תמורת אדי האוס? להאוס יש את האיכויות שלו, הוא יכול לשנות משחק עם השלשות והוא יכול לתת מכת אנרגיה לצוות הזקנים של בוסטון. נייט רובינסון הוא לא שחקן משלים - הוא שחקן שחושב שהוא כוכב, האפשרות הראשונה, מקסימום שנייה בהתקפה. אני חושב שרובינסון הוא קצר בכימיה של הסלטיקס. אפשר ללמוד הרבה על האופי שלו אם לוקחים בחשבון ששחקן מסוגו הצליח להסתבך בשיטה של דאנטוני.

6. סאן אנטוניו צריכה להיות מאוד אופטימית בשביל לא לעשות כלום עם הסגל הזה. או שהיא הרימה ידיים.

7. והאם, מפולת כלכלית והכול, יש מניה בוול סטריט שהתרסקה יותר חזק ומהר מאמארה סטודמאייר? שחקן של עשרים ואחת נקודות ותשעה ריבאונדים בקריירה, בגיל שבו הוא אמור להיות בשיא הספורטיבי שלו, ואף קבוצה לא מציעה עליו כלום?

8. בינתיים, נגמר המשחק באורלנדו. המג'יק צריכים להרגיש מאוד טוב עם עצמם. ג'יימיסון היה טוב, ג'יימס היה פנומנלי (עד שריבוי השומרים האתלטים של אורלנדו שחק אותו), אוניל נתן משחק יציב, ורשארד לואיס שוב תקע שלשה לגמור את המשחק. הספיקו למג'יק שש דקות של קסם מצד נלסון וקרטר כדי להכריע את המשחק הזה. אין שום דבר שלילי בלהגיע לפלייאוף כאלוף המזרח, ועדיין כאנדרדוג.