קיץ אינדיאני

אז המועד האחרון להעברות כבר מאחורינו, ובעוד שיש מי שניצלו אותו במטרה לדבר חזק בפלייאוף (פורטלנד, יוסטון, שארלוט, מילווקי) וללכת עד הסוף (קליבלנד, בוסטון, דאלאס), ישנן כמה קבוצות שמביטות רחוק יותר, לקיץ הקרוב – קיץ 2010 המפורסם – או מעבר לו, לקראת בנייה מחדש שבחלק מהמקרים, עשויה להשפיע על פני הליגה כולה בעשור הקרוב.

למי שהספיק לשכוח או טרם ידע, להלן השחקנים שאמורים להשתחרר מהחוזה הנוכחי שלהם בקיץ: דווין וויד, כריס בוש, אמארה סטודמאייר, ואיזה אחד, לברון ג'יימס. אמורים, במיוחד לאור העובדה שמדובר בקיץ האחרון לפני סיום ההסכם הקיבוצי בין איגוד השחקנים לליגה, במתכונתו הנוכחית, ולאחרונה נשמעות קריאות מצד הליגה ובעלי הקבוצות להגביל את סכומי המשכורות בהסכם הבא. אין לדעת איך זה ישפיע על ה-NBA.

לשמות הללו יצטרפו ג'ו ג'ונסון, קרלוס בוזר, דייויד לי, רודי גיי, ריי אלן, שאקיל אוניל, טרייסי מקגריידי, מאנו ג'ינובילי ורבים אחרים, מדרג נמוך יותר. השלל, אם כן, בהחלט קיים עבור הקבוצות שיהיו מסוגלות לדוג ממנו בעזרת הפיתיון האולטימטיבי - חוזים שחורגים מהשכר הממוצע בליגה - אך כשפע השלל, כך גם שפע הקבוצות שיחזיקו במקום פנוי תחת תקרת השכר בקיץ הקרוב - ייתכן ויותר משליש ליגה. מגבלה נוספת שעשויה לקלקל לחלק מהקבוצות הללו היא תקרת השכר שנקבעת בכל קיץ לפי הכנסותיהן השנתיות של סך הקבוצות בליגה, וכרגע מעריכים שתרד לסף 53 מיליון דולר, ועל כן המשך הכתבה תתבסס על הערכה זו (החוזה המקסימלי שקבוצה יכולה להציע עבור שחקן שלא שייך לה במקור, מתחיל בשישה עשר מיליון דולר לשנה הראשונה).

חמש קבוצות שיהיו מתחת לתקרת השכר בקיץ ניצלו את המועד האחרון להעברות כדי לבצע מהלכים – ויש שיגידו סיכונים מחושבים – במטרה להגדיל את מרחב התמרון שלהן תחת תקרת השכר. נבחן תחילה את אלה שמהוות יעדים פחות אטרקטיביים, ונגביר מהירות לאט לאט. יאללה, מתחילים.

כסף פנוי בתקרת השכר לקיץ הקרוב: 15-17 מיליון דולר

המספר המשוער הנ"ל ינוע בהתאם לגובה הבחירה של סקרמנטו בדראפט הקרוב – ובעצם, כך גם מהלכיה בהמשך הקיץ. עם בחירה גבוהה בדראפט (שעתיד להיות עמוס בגבוהים מבטיחים), וללא אופציה ריאלית להנחית את השמות הגדולים של קיץ 2010, ייתכן והקינגס יעדיפו ללכת על גארד צעיר שישלים את טייריק אוואנס בקו האחורי. ריימונד פלטון ואנתוני מורו, למשל, הם שתי אופציות שונות בתכלית, כאשר הראשון רכז והשני קלעי טהור.

במידה וסקרמנטו בכל זאת תרצה בחיזוק מקדימה, אז דווח שהם רצו להשיג את דייויד לי בטרייד המשולש עם הניקס, ובסוף הסתפקו רק בקרל לאנדרי. אופציה נוספת, שתקפה גם לקבוצות אחרות אשר לא מהוות יעד אטרקטיבי מספיק לשחקנים חופשיים, היא לספוג חוזים קיימים של שחקנים המועמדים לטרייד, אולי בתמורה לצעירים מדרג בינוני כמו ג'ייסון תומפסון, דונטה גרין וספנסר הוז, או רק עבור הרווחה הכלכלית לכשעצמה. קירק היינריך, למשל, ששיקאגו אולי תרצה להעביר כדי לפנות כסף נוסף, יכול לאזן מצוין את אוואנס בקו האחורי, והוא יסיים חוזה בצוותא עם אנדראס נוצ'יוני (קיץ 2012) – כך שחלון ההזדמנויות של סקרמנטו עשוי להתפרש על לא פחות משלושה קיצים (והבאים יהיו תחרותיים פחות), מספיק זמן לאיתור החוליה החסרה.

כסף פנוי בתקרת השכר לקיץ הקרוב: 19-21 מיליון דולר

גם כאן מדובר בהערכה שמשתנה לפי גובה הבחירה של וושינגטון בדראפט, בצוותא עם שחרורו הצפוי של ג'וש הווארד והויתור על הזכויות של רנדי פוי (לאור היכולת הדלה שהוא מציג כרכז פותח מאז השעיית גילברט ארינאס). ואם כבר הזכרנו את האקדוחן, הגם שבסוגריים בלבד, נראה שהטריידים הכלכליים של וושינגטון נועדו פחות למרדף אחר שחקנים חופשיים בקיץ, ויותר למטרת אתחול המערכת הכושלת שנבנתה שם. הבעיה, עם זאת, היא שהבאג עדיין נוכח. כרגע נראה שהפסיקה במשפט של ארינאס לא תאפשר את ביטול החוזה שלו, ובינתיים הקבוצה שחררה הצהרה לפיה היא מצפה שהרכז הסורר יהיה חלק ממנה.

לאור המצב הרעוע בוושינגטון, שמצד אחד ירתיע פרי אייג'נטס בולטים ומצד שני מרתיע גם את בעלי הקבוצה מלבזבז כסף בלי להבין קודם לאן הולכים מכאן, הגיוני שהקאפ ספייס ינוצל להבאת חוזים יקרים לשנה אחת, בתוספת בחירות דראפט על נכונותה של וושינגטון לספוג אותם. להורנטס, למשל, יש כמה כאלה – פג'ה סטויאקוביץ' הוא הבולט – אבל ידוע גם שפיניקס ניסתה להיפטר מג'ייסון ריצ'ארדסון בכל טרייד על אמארה שלא יצא לפועל בסופו של דבר, ואיחוד מחודש שלו עם ארינאס עוד עשוי להתגלות כמוצלח למדי. יותר מזה? בכלל לא בטוח.

כסף פנוי בתקרת השכר לקיץ הקרוב: כ-20 מיליון דולר

מאז שהקליפרס זכו לבחור בבלייק גריפין ופינו את החוזה של זאק ראנדולף, הם הוכתרו כסוס שחור במרדף אחר לברון, ובעקבות העברת החוזים של אל ת'ורנטון וסבסטיאן טלפייר, זה כבר אפשרי – אך באותו זמן גם לא סביר במיוחד. אמנם בארון דייויס, אריק גורדון וכריס קיימאן ישלימו לצד הקינג וגריפין חמישייה מוצלחת מזו שקליבלנד והניקס יכולות להעמיד, אבל קללת הקליפרס שכבר גרמה לגריפין להחמיץ את עונת הרוקי שלו, נראית לבדה כגורם מספיק מרתיע לאדם שפוי שלא להגיע למועדון. גם לשחק עבור דונלד סטרלינג, בעל הקבוצה הקמצן שמעסקיו עולה ניחוח לא נעים של גזענות, והפלישה לשטח של קובי לא תואמים לאופיו של לברון והאופן שבו הוא משווק את עצמו כמותג.

הקליפרס יכולים לחזר גם אחר וויד וג'ו ג'ונסון, אך גם הם מסתמנים כאופציות קלושות (אומרים שג'ונסון מעדיף להישאר בחוף המזרחי). הקבוצה הנחותה של אל איי תוכל גם להחתים את רודי גיי על טיוטת חוזה בומבסטית בתקווה שהגריזליס ימנעו מלהשוות, אבל אולי האופציה העדיפה היא דווקא להשיג את אנדרה איגודאלה בטרייד. הסיקסרס שקלו לאחרונה האם להעביר אותו לקליבלנד בתמורה לחוזה המסתיים של זידרונאס אילגאוסקס וג'יי ג'יי היקסון הצעיר, והקליפרס יוכלו להציע להם הקלה מיידית בסך המשכורות, את הזכויות על הרוקי שהם יבחרו בדראפט הקרוב, ואולי גם בחירה בלתי מוגנת של מינסוטה מדראפט 2012. בהיעדר לברון, וויד או בוש, גם זה משהו.

כסף פנוי בתקרת השכר לקיץ הקרוב: כ-20 מיליון דולר

עכשיו אנחנו מגיעים למחוזות מעניינים יותר. הבולס יכולים לצרף את לברון, וויד או אחד מהגבוהים האיכותיים של קיץ 2010, לצד הכוכב בהתהוות דרק רוז, הסנטר הפורץ ג'ואקים נואה, הרוקי המבטיח טאג' גיבסון וכנראה שגם לואל דנג וקירק היינריך – אם כי אומרים שאת האחרון הם ניסו להעביר בחלון ההעברות החולף כדי לפנות מקום בתקרה, וכנראה ינסו שוב בקיץ. האופציה המדוברת ביותר היא לאו דווקא מס' 23 לשעבר, אלא יליד העיר וויד.

הבעיה העיקרית של הבולס עם צירוף חלומי של אחד הסופרסטארים הנ"ל, היא שייגמר להם כמעט כל המקום בתקרה לצירוף ביגמן סקורר – בניגוד למיאמי או הניקס, שיכולות לצוות את וויד/לברון עם בוש/אמארה. אולי דווקא עם בוש שיקאגו תצליח יותר - לאחרונה הוא התבטא בנוגע לכך שהוא לא לגמרי מעוניין להיות כינור שני, והבולס יכולים להציע לו להיות מס' 1 אבל לצד רכז-על כמו רוז וצוות מסייע עדיף בהרבה על זה של הראפטורס. במידה ושיקאגו תפספס את תותחי דראפט 2003 פלוס אמארה, אז קרלוס בוזר פלוס גארד חופשי כלשהו הם אופציה חלופית ופחות אטרקטיבית, אך כזו שיכולה להביא את הבולס רחוק מכפי שנדמה.

כסף פנוי בתקרת השכר לקיץ הקרוב: 32 מיליון דולר

נסיים בקבוצה שנתנה את האות לטירוף קיץ 2010 עוד בראשית העונה שעברה. הניקס נתנו ליוסטון לא מעט כדי שייקחו מהם את החוזה של ג'ארד ג'פריס (נניח, את ג'ורדן היל, שנבחר לפני ברנדון ג'נינגס בדראפט) על מנת לקבל בתמורה את החוזה המסתיים של טרייסי מקגריידי, אבל ביחס לתגמול האפשרי, מדובר בסיכון סביר, מחושב ומובן. רוב הסיכויים מצביעים לכך שהניקס יהפכו לקבוצת פלייאוף החל מהעונה הבאה, ובתרחיש האופטימי לברון ובוש/אמארה יצטרפו לאיטלקים שעל הקווים והפרקט – מייק ד'אנטוני ודאנילו גלינארי – כשגם מקגריידי עצמו כבר הביע את נכונותו להישאר בניו יורק על חוזה מינימלי, אם אכן הניקס יתחזקו בשמות הגדולים באמת.

גם במקרה כזה ניו יורק עדיין תהיה קבוצה לא שלמה – עם חיסרון בולט בקו האחורי ובסנטר אמין – אבל את אלה ניתן יהיה לפתור, בין אם בפיתוי פרי אייג'נטס מזדקנים, או בשימוש אפשרי בחוזה של אדי קרי, שמסתיים בקיץ 2011. כך או כך, גם במקרה שלברון (או וויד) לא יגיע לתפוח הגדול, לניו יורק יש מספיק כסף ושוק כדי להתנחם בקומבו של ג'ו ג'ונסון ואמארה סטודאמייר, נניח, במה שבוודאי יהיה אחד מפרסי הניחומים היותר סבירים שניתן לקבל. בסופו של דבר, מה לברון יחליט בקיץ 2010 - זה כנראה שאפילו הוא טרם יודע. כרגע יש לו המון אופציות, וכך גם לקבוצות שמוכנות למשכן עבורו שבעים אחוז מהסגל ושני אפסנאים. עד חודשי הקיץ הקרובים יש לנו מספיק זמן לנתח את השוק מכל כיוון, אבל דבר אחד בטוח: אם עד השבוע האחרון חשבנו שקיץ 2010 יהיה מעניין, אחרי מועד הטריידים האחרון הוא הפך למרתק פי שלושה. הביאו את המאווררים, יהיה חם.