פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        זה כן כל כך נעים לראות ערוץ סגור

        הפיאסקו סביב המשחק של הפועל ת"א בקאזאן מוביל למסקנה אחת: עדיף ערוצים בתשלום. ככה לפחות נדע בוודאות שיש שידור

        זה כבר קרה פעם או פעמיים במשחקים של הפועל תל אביב בליגה האירופית השנה. תחילה, כולם יודעים שיהיה שידור, זאת אומרת, מניחים שיהיה. יש עוד שלושה ימים, יומיים, ארבע שעות לשריקת הפתיחה ואף אחד לא הודיע עדיין שהוא משדר. נותרו רק שעות ספורות ויכול להיות שלא נראה את ההתמודדות. שלוש שעות לפני בעיטת הפתיחה נמסרת הודעה בהולה שמבשרת היכן ישודר המשחק. האח, הידד.

        עם המשחק בקאזאן לא היו אמורות להיות בעיות, שכן ערוץ 10 רכש את הזכויות מצ'רלטון והפציץ פרומואים. כולם – ערוץ 10, הפועל תל אביב וצופי הכדורגל בארץ – היו ערוכים לשני תסריטים עיקריים – קיום המשחק בשעה היעודה, 20:00, בקאזאן או בעיר אחרת, או הזזתו למועד אחר. הפיתרון שמצאה אופ"א, הקדמת ההתמודדות בארבע שעות, היה קצת מפתיע ודחק את ערוץ 10 לפינה. ארבע היא שעה מחורבנת, בלי מפרסמים וללא רייטינג. לכן החזירו בערוץ, בצדק מבחינתם, את הזכויות לצ'רלטון (זה מותר, לאור הנסיבות הבלתי תלויות שגרמו לשינוי) והעבירו את הכדור לידי מועצת הכבלים והלוויין.

        במועצה הבינו שיש פה בעיה. לצ'רלטון יש זכויות, אבל ספורט1 הוא ערוץ סגור ולפי התקנות, משחק של קבוצה ישראלית חייב להיות משודר בערוץ פתוח. ערוץ 1 היה אולי רוכש את הזכויות בימים אחרים, אבל בוודאי שלא בזמנים של עיצומים. ערוץ 2 לא היה נוגע בשרץ הזה מאותן סיבות שבגללן ויתר ערוץ 10. ערוץ הספורט אולי יכול היה לרכוש את הזכויות לו היה בידיו די זמן או לו היה מסיק שהמחיר המוצע הוגן (ויש מספיק סיבות מדוע גם להם המחיר הזה יכול להיות גבוה מדי). נשארנו עם שתי אפשרויות: ספורט1 או שאין שידור בכלל. המועצה התכנסה והחליטה להפעיל את התקנה שהתקבלה ברפורמה האחרונה – אם הוכח שהערוץ הסגור ניסה למכור את הזכויות במחיר סביר ללא הצלחה, הוא יוכל להעביר בעצמו את המשחק. וכך, רק באחת, שלוש שעות לפני ההתמודדות, התקבלה ההחלטה – ספורט1 הוא שישדר.

        כדי לחזור לנקודת המוצא של הסיפור הזה, צריך ללכת ליולי 2007, אז שיחקה בית"ר ירושלים בקופנהגן. ההתמודדות הזו במסגרת מוקדמות ליגת האלופות הועברה בסופו של דבר על ידי 5+ לייב. צעקה גדולה קמה, גם מכיוון שלא היה מנגנון וגם משום שעבור העקרונות, המנהל התקין וקטיעת "מדיניות העושק של ערוצי הספורט", עדיף היה, לכאורה, שהמשחק לא ישודר כלל. אלא שהמציאות היום שונה בתכלית, ואת החותמת הסופית למציאות הזו תרמה גם הנסיגה של ערוץ 10 מהשידור בקאזאן. פניית הפרסה הייתה כשרה, מנומקת ונכונה מבחינת הערוץ, אולם העידה שוב שהמחויבות היחידה שיש היום להעברת שידורי ספורט ישירים היא של ערוצי הספורט, ובכללם הערוצים בתשלום. לגבי כל השאר? תלוי בנסיבות, במזג האוויר ובימים שבהם אלין מ"האח הגדול" שמה ליפסטיק ורוד.

        עכשיו, אם נחזור לנקודת ההתחלה, השאלה מבחינת הציבור, שלא מודע לכל הניואנסים ולא מתעניין במאבקים שמאחורי הקלעים, היא מה עדיף: להילחם על העקרונות כמו ביולי 2007 או לנשום לרווחה כשיש שידור, ולא משנה היכן, כמו בפברואר 2010. ההתפתחות מהימים האחרונים רק מלמדת שאת העקרונות עדיף לשמור למלחמות אחרות, כי אם הבחירה היא בין שידור או מסך שחור, עדיף שהמשחק כבר ישודר. האם זה משמח או מעציב? תלוי איך אתם מסתכלים על העניין. יש רק מסקנה אחת שעולה מהמקרה שממנו למדנו השבוע ואיתה קצת קשה להתווכח : בערוצי הספורט תמיד יהיה לכם שידור. מה שאי אפשר לומר על הערוצים המסחריים.