פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        רק ברקו: אפילו שכבר נדמה לכם אחרת

        האם מסיבת העיתונאים, בה הרס את קמפיין וואלה! ספורט למינויו למאמן הנבחרת, תגרום לנו להרים ידיים? ודאי שלא. על אפכם וחמתכם

        עד לצהרי יום רביעי האחרון, דרכו של איל ברקוביץ' לאימון נבחרת ישראל בכדורגל נראתה סלולה. קמפיין וואלה! ספורט למען שחקן העבר האנרגטי צבר תאוצה של רכבת משא ללא בלמים, עמודי התגובות כרעו תחת העומס והדי התמיכה הגיעו עד לחלונות הגבוהים של ההתאחדות לכדורגל. הכל נראה מוכן לההכתרה, אבל אז החליט "ברקו" להפר את שתיקתו ולכנס מסיבת עיתונאים. ב-17 בפברואר, בשעה 12:00, פתח ה' את פי המועמד שלנו.
        ועוד איך פתח.

        60 דקות וכמה אלפי מלים מיותרות אחר כך, נותרו רק עיי חורבות מבניין יחסי ציבור עליו שקדנו כאן בשבועות האחרונים. איל ריסס לכל עבר כשהוא לא בוחל באף תחמושת – עילגות, שחצנות, רדידות, תוקפנות, ילדותיות, קשיים בהבנת הנקרא, גסות רוח ופתיל קצר. כשהסתיים מופע הבלהות שלו, היה ברור שאי אפשר להריץ אותו עכשיו אפילו לתפקיד העסיין של נבחרת הותיקים. העיתונאים התפזרו לאיטם, חלקם מגחכים בקול, מקצתם עדיין נבוכים מההתאבדות הציבורית שביצע כוכב העבר לנגד עיניהם.

        האם הקיץ בכך הקץ על החלום שרקמנו כאן יחד, בקמפיין למען ברקו? התשובה הקלה היא, כמובן, "כן". אלא שאנחנו, חסידים אדוקים של מורשת איל ברקוביץ', מעולם לא הלכנו שבי אחרי תשובות קלות. מבחינתנו, מסיבת העיתונאים ההיסטרית הזו אינה סיבה לייאוש, אלא אתגר. לא ויתרנו על העיקרון שאיל ברקוביץ' צריך להיות מאמן נבחרת ישראל בכדורגל, אבל הבנו שזה לא יכול להיות האיל ברקוביץ' המסוים הזה.

        כיצד ניתן להתמודד עם האילוץ החדש? למזלנו, ברקוביץ' עצמו, באותה הופעה אומללה, סיפק לנו את התשובה. בטרם איבד שליטה והחל להשתולל, התייחס איל לעובדה המטרידה שלמעשה הוא אינו יודע לאמן קבוצת כדורגל. "תיכף תראו איך אנחנו פותרים הכל בשנייה וחצי", הבטיח המועמד ושלף פלקט בצבעי הלאום, שכנראה הוכן על ידי אחד הילדים בקבוצת האפרוחים שלו בנשר. במרכז התרשים שורטטה אליפסה, עליה כתוב השם המפורש "איל ברקוביץ'". ארבעה חיצים מופנים אליו: מאמן התקפה, מאמן הגנה, מאמן שוערים ומאמן כושר. במלים פשוטות, תפקיד המאמן יפורק ויחולק בין ארבעה אנשי מקצוע, כאשר לטלנט שלנו תישאר הפונקציה היחידה אותה הוא יודע למלא - להיות איל ברקוביץ'.

        כאמור, ארועי הימים האחרונים הוכיחו באופן מובהק, שגם את הנישה הזה לא מסוגל איל ברקוביץ' למלא. הפתרון המתבקש הוא להוסיף חץ חמישי למודל: אדם נוסף שייכנס לצוות המקצועי בעמדת איל ברקוביץ', במקום איל ברקוביץ' המקורי שלמרבה הצער אינו מתאים לתפקיד. ברקוביץ' יישאר הציר המרכזי של צוות האימון, בדיוק לפי התכנון המקורי - הוא פשוט יהיה ברקוביץ' אחר.

        למעשה, הפתרון הזה מעמיד אותנו במצב טוב יותר מכפי שהיינו ערב ההתבזות הפומבית של ברקו. ראשי ההתאחדות יכולים עכשיו להגדיר את תפקיד איל ברקוביץ' כרצונם, בלי להיות כבולים לדמות המקורית, על שלל מגרעותיה. כך למשל הם יכולים להכריז שאיל ברקוביץ' הוא מאמן זר כריזמטי ולבחור לתפקיד את רוברטו דונאדוני. לחילופין, הם יכולים לשרטט דמות של תיאורטיקן כדורגל עם מודעות לטיפוח הדור הצעיר ולמנות את זאב זלצר לתפקיד איל ברקוביץ'. אלישע לוי, גרנט, עטר, גוטמן? עם קצת מאמץ יצירתי, כל אחד מאלה יכול להיות ברקוביץ'. המציאות כפתה עלינו איל ברקוביץ' בעייתי ובלתי שמיש, אבל אם יש משהו שלמדנו מאיל ברקוביץ', הרי זה לא להכנע, להתעלם מהעובדות ולהמשיך עם החלום עד הסוף.