נתנו להם, לקחו

אלא אם כן ארגין עתמאן, מאמנה הבינוני להחריד של אפס פילזן, הקליט אמש השתלמות מאמנים בנושא "איך עושים הכל כדי להפסיד ביד אליהו", לא ממש ברור בשביל מה הוא וקבוצתו טרחו לנחות בישראל. מזמן לא נראתה כאן חבורה כל כך לא מתפקדת. עתמאן לא מצליח להשתמש בנכבאר, עד לפני שנתיים שחקן NBA לגיטימי, כמעט הלך מכות עם ראקושביץ', רק לפני שנה מלך הסלים ביורוליג, ושכח על הספסל כמעט לאורך כל הערב את קאסון, בשעה שהגבוהים האחרים לא הבריקו.

המחדלים על עתמאן רק התחילו כאן. הוא נפל למלכודת אליה מכניס פיני גרשון מאמנים רבים: לשחק לאט ביד אליהו, ואז להסתבך פעם אחר פעם מול הגנות המאצ'-אפ-זון המבלבלות של מכבי, שמאלצות את היריבה לצאת מקצב המשחק הרגיל שלה. זה לא מקרי שקבוצה שנייה ברציפות קולעת באחוזים נמוכים מהשלוש מול מכבי (4 מ-20): גם אם הזריקות חופשיות, היריבה עובדת קשה כדי להגיע אליהן ועסוקה יותר מדי במחשבה ובהסתגלות להגנה של הצהובים, במקום לשחק באופן אינסטינקטיבי ושוטף.

אף שמכבי גברה על חצי קבוצה, התוצאה לא הייתה מובנת מאליה עד לפני מספר שבועות. לפני הכל שידרגה את ההגנה, מצליחה לבצע רוטציות הגנתיות מושלמות ושולטת בריבאונד (26-43). פתאום, הנחיתות בגובה נראית פחות משמעותית מאשר היתרון האתלטי. מה שהשתנה בהתקפה הוא בעיקר אינדיבידואלי ופחות קבוצתי. במילים אחרות, מדובר בכדורסל המפעים שאלן אנדרסון מציג בשבועות האחרונים. מעבר לתרומה בכל האספקטים של המשחק (9 ריבאונדים ו-4 אסיסטים), אנדרסון נהפך משחקן אנוכי לכזה שלא כופה את עצמו, זורק רק כשהוא חופשי (שתיים בלבד במחצית הראשונה) ולמעשה נראה כמי שצריך לקחת על עצמו יותר. אנדרסון הוא ככל הנראה השחקן המרשים ביותר ביורוליג בטופ 16 עד כה.

מובן שלא הכל מושלם. הגבוהים וצ'אק אידסון ממשיכים להיות לא יציבים, ומכבי נתקעת דקות ארוכות מדי בנסיונות לבודד שחקנים עם הגב לסל, בתרגילים שקצת מוציאים אותה מהשטף. היא ברחה בדקות האחרונות עם כדורסל פשוט של פיק-אנד-רול, חדירה והוצאה, שמתאים יותר לדורון פרקינס, המשתלט על עמדת הרכז. אלא שלאור הכושר הלא מרשים של מרבית הקבוצות הבכירות ביורוליג, לרבות אלו בבית שלה, פתאום נראה שמכבי לא צריכה להיות מושלמת כדי להגיע רחוק.