"מוני הלווה כסף למכבי"

אמי אשל הוא איש צללים. אף שכיהן במשך כמעט שני עשורים כמנכ"ל מכבי תל אביב, החל מסוף שנות ה-80' ועד שהוחלף בידי צביקה שרף בקיץ 2007, סירב בעקביות להתראיין. שמו הוזכר בתקשורת לעיתים נדירות. הוא שמר על פרטיותו בצורה כה אדוקה עד שלפני מספר שנים, עוד כאשר היה חלק מהמועדון, ביקש מעורך התוכנייה שמחלקת מכבי בכל משחק ביתי ביורוליג להסיר ממנה את תמונתו.

כעת זה קורה. אשל אומנם מסרב עדיין לדבר על נסיבות עזיבתו את המועדון, למרות שעל פי הידוע נטש עם בטן מלאה, אך כן מגלה מהו תוכן המחברת שנקשרה למוני פנאן ומצויה כעת בידי חוקרי מס הכנסה, כמו גם פרטים נוספים על דרך התנהלותה הכלכלית של הקבוצה.

פנאן, כך עולה מדבריו של אשל, שימש למעשה כמעין מממן נוסף עבור מכבי. "ראיתי את הצילומים של המחברת שלו, שהתפרסמו בעיתונים. אמרו שזה יומן העבודה שלו. זה שטויות. אלה לא חובות של מוני לאנשים, אלא חובות של אנשים למוני. בחו"ל, מוני היה הבנק למטבע זר של השחקנים. מה שראית במחברת מעיד על זה. רואים שם של בן אדם, סכום כסף קטן, ואז מחיקות. אלו אנשים שמוני הלווה להם כספים, והם החזירו לו אחר כך.

"שאלת אותי ממה הוא התפרנס אם הוא עבד במכבי בהתנדבות. אמרתי לך שהוא התפרנס מהחלפת כספים", ממשיך אשל. "זה היה יותר נוח לכולם, וגם יותר זול. במקום לרוץ לבנק, היית מקבל כסף ממוני, ומחזיר לו אחר כך. אם לקחת ממנו 1,000 דולר, החזרת את אותו הסכום, בלי הפרש. נכון שבסכומים האלה, השער הגבוה יותר של הבנק לא מביא להפרש משמעותי. עוד עשרה דולר, פחות עשרה דולר. אבל היה לכולם נוח לגשת למוני, כי היה לו מטבע זר בכיס כל הזמן".

- לשחקנים אין עליהם כסף מזומן? הם לא הסתובבו עם ארנקים?

"לא יודע. אולי לא כולם, מטעמי נוחות. אפילו אני, כשנסעתי עם הקבוצה לחו"ל – והייתי מצטרף כמעט לכל נסיעה, כי הייתי גם אחראי על הפרסום המגרש – כשהייתי צריך 500 יורו, 1,000 יורו, אפילו אם סתם רציתי לקנות מעיל לאשתי, הייתי אומר לו: מוני, תן לי כסף, ואחזיר לך. אם תראה במחברת את השם שלי, אל תופתע. זה בדיוק זה. שמות של אנשים שהיו חייבים כסף למוני, לא אנשים שמוני היה חייב להם".

- ידענו שמוני הולך עם סכומי כסף גדולים בתיק שהיה צמוד אליו תמיד. משם הגיע הכסף?

"כן. אבל חשוב להדגיש שהכסף הזה לא היה כסף של מכבי. זו טעות מחשידה, לחשוב שהכסף שהיה עליו זה בעצם 'הקופה הקטנה' המפורסמת. למיטב ידיעתי, הכסף שמוני הלך איתו בתיק היה כסף פרטי שלו. מהפרסומים מתברר שבפועל, כששחקן ביקש ממנו 1,000 דולר, הכסף הזה אולי הגיע מתוך ה-100,000 דולר שאותו שחקן נתן לו שבוע לפני כן, אבל בעיקרון, אם ראית את מוני נותן לשחקן 1,000 דולר במהלך נסיעה למשחק חוץ, אז זה היה כסף פרטי שמוני הלווה לשחקן. כשהשחקן החזיר את הכסף, מוני מחק את השם שלו מהרשימה".

- ספר על הקופה הקטנה.

"אני לא יודע למה העיתונאים מתכוונים כשהם אומרים 'הקופה הקטנה של מוני'. אבל כשנוסעים בחו"ל, אתה צריך כסף להוצאות שוטפות. אתה נוסע בטקסי, מישהו צריך לשלם על זה. ומישהו צריך לחלק טיפים למלצרים ששירתו את הקבוצה כמו שצריך. או נגיד, פתאום קורה משהו ואתה צריך רופא. או כאשר היינו נוסעים דרך ציריך, אז בשדה התעופה היינו צריכים לקנות גלידות לכל השחקנים מאיזה דוכן. כן, בשביל זה צריך קופה קטנה. אז בסדר, המיליונרים הגדולים אכלו ארטיק על חשבון מכבי. הכסף הזה, בדרך כלל, הגיע ממוני.

"מוני הסתובב עם אלפי דולרים בתיק. אבל זה כסף שלו. אם להשתמש במונחים של בנקאי, נאמר ככה: מוני הלווה למכבי כסף, מההון הפרטי שלו. מוני לא הלך לבנק והוציא כסף מהחשבון של מכבי. מוני הביא כסף שלו, ואחר כך קיבל אותו בחזרה".

לעיתים, מסביר אשל, נדרשה קופה בינונית, שלא נאמר גדולה. בוודאי שלא קופה קטנה. "כשנמצאים כמה ימים בחו"ל, ובמחנה אימון זה יכול להיות עשרה ימים או שבועיים, בנסיעה כזאת מוציאים הרבה כסף. מלונות, נניח; אפילו כשאני הייתי נוסע לחו"ל לבד, במסגרת התפקיד שלי כמנכ"ל, לישיבות מטעם היורוליג וכו', ולא רציתי להפעיל את כרטיס האשראי שלי ולבקש החזר, הייתי הולך למוני, ולוקח ממנו כסף מזומן. זה היה כאילו לקחתי כסף ממכבי. הקבוצה נוסעת לחו"ל בערך 12 פעמים בשנה, אז אני לא אומר שבמאה אחוז, אבל ב-99 אחוז, מוני היה זה ששילם מכספו על כל האקסטרות".

סכומים גדולים, מסביר אשל, הוציא פנאן לצורך תשלום מזומן במלונות. "איך עובדת שיטת האירוח ביורוליג? כמנכ"ל, נסעתי להגרלות כדי לסגור מול המועדונים שמולם אנחנו משחקים את הסדר האירוח ההדדי. השיטה ביורוליג היא שהקבוצה המארחת היא זו שמשלמת על אירוח היריבה, כביכול, ואז היריבה מחזירה לה במשחק הגומלין. אחרי ההגרלות הייתי יושב עם נציגי היריבות, וסוגר מולן באופן פרטני כמה אנשים מגיעים, באיזו רמה אנחנו מארחים, ואז הקבוצה היריבה צריכה לארח אותו במלון ברמה זהה, ועם אותה כמות חדרים.

"איפה הבעיה? כשאתה מגריל קבוצה מול לובליאנה, שמגיעה לכאן עם בקושי 18 איש. מה קורה אם מכבי נוסעת ללובליאנה עם 24 איש? מישהו צריך לשלם על ההפרש הזה. 18 חדרים, נגיד, זה מה שהם קיבלו כאן, וזה מה שהם מחויבים לספק לנו. על השישה חדרים הנוספים מכבי צריכה לשלם בעצמה. איך אתה משלם את ההפרש הזה, על עוד שישה חדרים, נניח, בפול בורד, למשך יומיים וחצי? לפעמים באשראי של החברה, ולפעמים במזומן. כששילמנו במזומן, מוני היה משלם. הדבר הזה לבד הוא עניין של כמה אלפי דולרים. לכן מוני היה מסתובב בחו"ל עם הרבה כסף בכיס".

- האם מוני הגיש בקשות להחזרי הוצאות?

"שנים לא. שנים לא נדרשתי לחתום על חשבון החזר הוצאות שמוני הגיש. אולי רק בתקופה האחרונה".

- מה לגבי הטיסות? אנחנו יודעים שגורמים שלא קשורים בהכרח למועדון טסו כביכול בהנחה גדולה על חשבון מכבי, מכוח הסכם עם אל-על שאמור היה לשמש רק את אנשי הקבוצה.

"מי שאישר את הטיסות היה מוני או אני. רק שמעון, מטעמי נוחות, היה מסדר את הטיסות לעצמו. בנוגע לכל היתר, כמו שמשרד הנסיעות קיבל הנחיות ממני, הוא גם קיבל הנחיות ממוני. תיאורטית, מוני יכול היה להגיד להם 'תטיסו את סבתא שלי במחלקה ראשונה'. משם, החשבונות של משרד הנסיעות הגיעו ישירות לרואה החשבון, ציון נתן. למעט מי שאני הטסתי, לא יכולתי לדעת את מי מוני מטיס על חשבון הקבוצה. גם אם הוא החליט שהשכנה מלמעלה צריכה לטוס בחצי מחיר על חשבון הקבוצה, זה לא הגיע אליי".

- מה לגבי ציון נתן?

"היה במערכת מידור. אני, כמנכ"ל, לא התעסקתי בכספים בכלל. ציון לא ישב במשרד. בהתחלה הוא ישב ברחוב יצחק שדה. אחר כך, כשעברנו למשרדים ברחוב הירקון, הוא ישב במשרד נפרד ברחוב בן יהודה, ובשלב מסוים הוא עבר לדירה שכורה שמכבי לקחה לו מול הפלאפל ביד אליהו. אף פעם לא ישבנו יחד באותו משרד. הוא טיפל בכספים. הקשר היחיד שלי עם כספים במכבי היה אישור הקופה הקטנה של המשרד, ואישור צ'קים עד 50,000 שקל. אגב, למיטב ידיעתי, ציון לא היה מורשה חתימה".

- לפי הדיווחים האחרונים, נתן אמור לדבר על עבירות מס שביצע המועדון. בתור מי שכיהן כמנכ"ל במשך כל כך הרבה זמן, יכול להיות שהתרחשו מתחת לאף של כולם דברים בלתי חוקיים?

"הכל יכול להיות. בכל יום אתה פותח עיתון ורואה אנשים שנכנסו לבית סוהר כי הם העלימו הכנסות. אני לא נתקלתי בדברים כאלה. מעולם לא שמעתי שמכבי שילמה למישהו מתחת לשולחן".

- נתקלת באי-סדרים בתקופתך?

"בוא נגיד שהיו דברים שלא מצאו חן בעיני. ומה שלא מצא חן בעיני, הלכתי ואמרתי. לא בקטע של מוני. על מוני לא ידעתי, מעבר לזה שהוא משתמש בתור סוג של בנק להחלפות מטבע".

- כגון?

"היו דברים, אבל אני לא רוצה לדבר עליהם. זה לא קשור לטיסות, ולא לעניינים שקשורים למס הכנסה. זה כל מה שאני מוכן לומר בנושא".

* תגובת מכבי תל אביב תובא לכשתושג.