להכות אותם שוקי על ירך

כשג'רמי שוקי דוהר לעבר מסירה ארוכה שנשלחת אליו משל היה רסיבר מהשורה, כשבעקבותיו דולק שומר נמוך ובדרך כלל גם חלש ממנו, שנושא עיניו לשמיים לבדוק אם הכדור כבר הגיע, לאוהדי הקבוצה היריבה לא נותר אלא לפצוח בתפילה קולקטיבית. בהתחשב בעובדה שהשחקן נמצא כיום בצד של הקדושים, לא בטוח שיש בכך תועלת. הסופרבול הקרוב יהווה עבור הטייט אנד סגירת מעגל והזדמנות מושלמת לסגור חשבון עם הרבה מאד אנשים, ושוקי אוהב לסגור חשבונות כמו בסרט החביב עליו "הסנדק". אם ניתן ללמוד משהו מההסטוריה של השחקן, הרי שגם ביום ראשון הוא יהיה במרכז העניינים וכמו תמיד יעשה הכל בדרכו שלו. אחרי שנים של עימותים ואי כניעה ללחצים, שוקי, שמעריץ את פינק פלויד, הוא לא סתם עוד לבנה בחומה.

שוקי, בן ה- 29, גדל בעיר הקטנה אדא שבאוקלהומה, וכבר מגיל מאד צעיר אמר לכל מי שהיה מוכן לשמוע שהוא רוצה לשחק באוניברסיטת אוקלהומה ואחר כך לכבוש את הליגה המקצוענית ולזכות בסופרבול. אמו, לוסינדה, גידלה אותו ואת אחיו הגדול ג'יימס לבדה אחרי שהתגרשה מאביהם שיצא לרעות בשדות זרים. היא עשתה כמיטב יכולתה לטפח את ילדיה תוך שהיא עובדת במספר עבודות במקביל ושואבת את כוחה מאמה אוולין, שהפכה למשותקת בעקבות תאונת דרכים, שנגרמה בגלל נהיגה בשכרות בעת שלוסינדה הייתה ילדה. למרות הקשיים, אוולין לא עשתה לעצמה הנחות וגידלה את בנותיה לבדה, תוך שהיא מציגה רוח של לוחמת אמיתית.

קרובים למשפחה סיפרו כי גם בלבו של ג'רמי, שבילה שעות רבות עם סבתו, בוערת עד היום להבה של פייטר אמיתי. אך הלהבה הזו גם סיבכה את שוקי בצרות ויצרה לו תדמית של נער פרוע, אחרי שהיה מעורב דרך קבע בפרובוקציות ועבר על חוקים מקומיים רבים. עם זאת, יש חוק אחד שעליו שוקי שמר באדיקות – הוא מעולם לא נהג בשכרות. בין קטטה לפורענות שוקי מצא גם קצת זמן לפוטבול והחל לעבוד על משחקו כרסיבר וליינבקר, משום שהניח שאלו העמדות בהן יהיה לו הסיכוי הגבוה ביותר להצליח. אולם למרות האימונים שערך לעצמו, שוקי נשאר נער חיוור וצנום וכשמאמן תיכון אדא, גארי מקברום, פגש בו לראשונה ב-1995 הוא אמר לשחקן הצעיר שלא נראה לו שהוא ישרוד את המבחנים לקבוצה. שוקי התעקש להיבחן, ולתדהמת המאמן, לא זו בלבד שהוא נותר לעמוד על הרגליים בתום התרגילים המפרכים, אלא הפך עד מהרה לאחד השחקנים המובילים בקבוצה וזכה בפרסים ואותות הצטיינות לרוב.

גם בלימודיו שוקי עשה חיל ודרכו לאוניברסיטת אוקלהומה, יעד חלומותיו, היתה סלולה. עתידו נראה סוגה בשושנים, אך כפי שהתברר לו המצב באוניברסיטה היה הרבה יותר רובים מאשר שושנים. המאמן ג'ון בלייק פוטר אחרי שלוש שנים בשירות הסונרס ובוב סטופס, מחליפו, לא החזיק יותר מדי משוקי. עצבני וממורמר הלך השחקן למחנה קיץ, המיועד בעיקר לשחקנים מקצוענים מהקולג' וה-NFL, שם עשה הסבה מוצלחת לעמדת הטייט אנד, העלה 10 קילו של שרירים ולפתע נראה כמו שחקן פוטבול. הוא החל להצטיין באימונים, אליהם נוהגים להגיע מאמנים וציידי כשרונות רבים, ותיבת הדואר שלו התמלאה בהתאם בהצעות למלגות ממספר קולג'ים נחשבים, כולל אחת מאוקלהומה.

שוקי, שעדיין נטר טינה למאמן המקומי, דחה את ההצעה שלהם ובחר ללמוד באוניברסיטת מיאמי. ההחלטה הזו לא התקבלה בעין יפה באדא, כור מחצבתו, שם סיננו לעברו קללות ברחוב וכינו אותו "בוגד", ואמו קיבלה שיחות מתושבים נזעמים, שלא הסתירו את דעתם על עריקתו של בנה. במיאמי באותו זמן נבנתה לה קבוצה ברוכת כישרון ובתחילת דרכו שוקי שולב בה כטייט אנד מחליף. אט אט נגס שוקי בעוגת הדקות עד שזכה באות הצטיינות כבר כפרשמן. בעונת הסופומור נתן משחק הירואי נגד פלורידה סטייט במשחק ה-2,000 בתולדות ההוריקנים ממיאמי, כשנפצע במהלך המשחק וחזר לשתי הדקות האחרונות בהן הוביל את קבוצתו לניצחון החגיגי 24:27. הניצחון העניק לקבוצה הרבה ביטחון לקראת המשך הדרך והם סיימו את אותה עונה במאזן 1:11, אך לא זכו להתמודד על האליפות והסתפקו בשוגר בול. ב-2001 היה שוקי מהגורמים החשובים בזכייה באליפות, כשהוביל את קבוצתו עם 45 תפיסות ל- 604 יארד ושמונה טאצ'דאונים, והיה שותף פעיל לניצחון ברוז בול נגד נברסקה 14:37 כשתפס חמש מסירות ל-85 יארדים וטאצ'דאון.

בעקבות עונת הג'וניור הנפלאה הזו החליט שוקי לוותר על שנת הסניור לצאת לדראפט של 2002. במבחנים נוצר מעין קונצנזוס סביב יכולתו וכל הקבוצות בהן נבחן התרשמו מנתוניו הגופניים - 193 ס"מ על 114 ק"ג - מן הידיים הטובות, האינסטינקטים וחכמת המשחק, הזריזות והקשיחות, החסימות היעילות ולא פחות מזה מן התכונה שהפכה לסימן ההיכר המקצועי שלו, החיפוש המתמיד אחר המהלך הגדול, תכונה לא אופיינית בדרך כלל לשחקנים בעמדת הטייט אנד, שמסתפקים לרוב במהלך קצר ובטוח יותר. בסופו של דבר, שוקי נבחר במקום ה-14 בסיבוב הראשון על ידי הג'איינטס והשתלב מהר מן המצופה. הטייט אנד תפס 11 מסירות ל-111 יארד כבר במשחקו השלישי נגד וושינגטון, הישג שלישי בטיבו בתולדות המועדון, וזה היה רק סימן לבאות. בעקבות יכולת פנטסטית לאורך כל העונה, שוקי היה לזוכה הראשון בתואר "דיאט פפסי", רוקי השנה המוענק לפי בחירת הקהל, והפסיד את התואר של ה-NFL רק לקלינטון פורטיס, ששיחק איתו במיאמי. באותה שנה גם נבחר לראשונה לאול פרו ולפרו בול, אליו הגיע ארבע פעמים (2002, 2003, 2005, 2006).

ב- 2004 הגיע לקבוצה איליי מאנינג, שזוהה באותה תקופה בעיקר כ"אח של", ומערכת היחסים שלו עם שוקי הייתה מורכבת. מצד אחד שוקי, שנחשב לשחקן אהוד בדרך כלל בחדרי ההלבשה, היה למוטיבטור המוביל של איליי, שהתחבר ברצון לסגנונו הצבעוני, הישיר והקולני של הברנש גדול המימדים. אך מצד שני, על היחסים בין הקוורטרבק הצעיר לחונך שלו העיבה התנהגותו של שוקי במהלך המשחקים, כשנהג לנופף בידיו ברוגזה ולגעור ב"מיני מאנינג" בכל פעם שהאחרון טעה, או חלילה לא זרק את הכדור לכיוונו, התנהגות שהשפיעה לרעה גם על ביצועיו במגרש. לאחר שנה של לימוד הדדי מצאו השניים דרך לשתף פעולה וב-2005 שוקי חזר לממוצעים הרגילים שלו ושב לככב. בתום העונה ההנהלה החליטה ששוקי יישאר בקבוצה בכל מחיר וחתמה עמו על חוזה לפיו יקבל 26.38 מיליון דולרים מובטחים עד 2011, ובכך הפכה אותו לטייט אנד היקר בליגה.

כשבאמתחתו קצת כסף לביזבוזים, הלך שוקי למקעקע שצייר על גופו במשך 21 שעות שנפרשו על פני שלושה ימים ממיטב הסמלים האמריקאים, כגון דגל הפסים והכוכבים והנשר המפורסם. הקעקוע, שהפך ברבות הימים לסימן ההיכר החיצוני שלו, זכה לתגובות חיוביות רבות מהאוהדים האמריקאים שהתלהבו מהפטריוטיזם שהפגין. אולם אהדתו של הקהל כלפיו התערערה מעט אחרי שהשחקן שחרר את חרצובות לשונו מול המיקרופונים וחזר להסתבך בפרובוקציות, כפי שעשה בילדותו. באחד הריאיונות הוא כינה את מאמן דאלאס דאז, ביל פרסלס, אחת מאגדות הפוטבול של ארצות הברית, "הומו" וקומם עליו מיליונים מאוהדי הקבוצה ואת כל הקהילה הגאה. שוקי ראה כי טוב והחל להרגיז גם את קבוצתו שלו, כשלאחר ההפסד במחזור השלישי לסיאטל ב-2006 אמר לאחד המראיינים: "נתפסנו לא מוכנים ונתפסנו לא מאומנים, תכתוב את זה". למזלו, הוא הציג באותה שנה יכולת שיא עם שבעה טאצ'דאונים ב-66 תפיסות ל-623 יארדים ובכך ניצל ממאמנו, טים קאפלין, שהכריח את עצמו לא להנחית לשחקן נבוט על הראש.

שנה לאחר מכן, ב- 2007, שוקי המשיך ביכולת שאפיינה אותו בתוך ומחוץ למגרש, ובאחד הראיונות אף הצהיר כי הוא הטייט אנד הטוב בליגה. אולם אז הגיעה התפנית. במהלך המחזור ה- 15 במשחק מול וושינגטון נפצע שוקי וגמר את העונה. במקומו עלה הרוקי קווין בוס ומילא את מקומו בהצלחה. בינתיים,הג'איינטס החלו לקצור ניצחונות בפלייאוף עד להעפלה המפתיעה לסופרבול, ואז צצו הבעיות. הנהלת הקבוצה סירבה לתת לשוקי לעודד את יתר חבריו מהספסל, בטענה שהקביים שהלך עמם לא יאפשרו לו לזוז במהירות במקרה שאחד השחקנים במגרש יידחף החוצה, והוא נאלץ לצפות בקבוצה מנצחת וברוקי מגשים את חלום ילדותו, כשהוא ישוב בתא VIP מרוחק מן המגרש.

לאור היכולת של בוס והענקים לקראת סיום העונה, החלו מספר פרשנים, אליהם הצטרפו מאוחר יותר אנשים מהצוות המקצועי של המועדון, לתהות בקול האם הג'איינטס בכלל זקוקים לכוכב בעל החוזה השמנמן. שוקי, בתגובה, החליט להכריז מלחמה נגד המועדון והחל להחרים את מסיבות האליפות של הקבוצה, כמו גם את הנסיעה המסורתית לבית הלבן. בג'איינטס הניחו כי ההתנהלות הזו היא בגדר "עידנא דריתחא" וקיוו שהזמן יעשה את שלו, אולם התבדו. כשהקבוצה ערכה מחנה אימונים ביוני, הוא נשאר בחדר ההלבשה בנסיון להתיש את קאפלין וכדי לוודא שהמסר עבר, הוא גם צעק ליתר ביטחון על הג'נרל מנג'ר ג'רי ריס.

אחרי קשיים במציאת קבוצה חדשה לשוקי והחוזה הגדול, הג'איינטס התפשרו לבסוף על הבחירה השנייה והחמישית בדראפט 2009 (בו בחרו את קלינט סינטים ורט בומר בהתאמה) ובתמורה קנו לשוקי כרטיס לניו אורלינס. ברגע שעבר השחקן לסגל של הסיינטס הוא היה כל כך מאושר, שדאג לפזר בכל כלי התקשורת הצהרות על תקווה, אהבה ויציאה לדרך חדשה. אך למרות פרץ האופטימיות, עונתו הראשונה בסיינטס הסתיימה עם שיאי קריירה שליליים של 483 יארד וללא ביקורים באנדזון. מלא בתסכול, שוקי ידע מה יוציא אותו מהבוץ – תגרה, כמובן. במשחק אימון לקראת העונה הנוכחית המטיר אגרופיו על דימרקו רייאן מיוסטון טקסנס והשנה כבר הראה שיפור עם 614 יארדים וארבעה ביקורים באנדזון. קרדיט על השיפור ביכולתו יש לתת גם לגורו ההתקפי שון פייטון, אשר שימש כמתאם ההתקפי בג'איינטס בשנותיו הגדולות של שוקי ולפיכך יודע כיצד למקסם את יכולותיו. בדרך כלל יקבל הטייט אנד שלו את הכדור במסירה קצרה ואז יפתח מבערים, תוך שימוש בשינויי כיוון קטלניים וב"סטיף ארם" המפורסם שלו, שליחת ידו לכיוון המגן על מנת להרחיקו ממנו. אולם פייטון, שכמו השחקן שלו תמיד מחפש את המהלך הגדול, אוהב מדי פעם להתחכם ולשלוח את שוקי דווקא לתפיסות ארוכות, תוך ניצול העובדה שבאחד על אחד אין כמעט שומרים שמסוגלים להתמודד איתו- הוא מהיר וזריז יותר מהליינבקרים וגבוה וחזק יותר מהחבר'ה בקו האחורי.

חוץ מיכולות התפיסה שלו, שוקי גם מסוגל לנפק חסימות עבור משחק הריצה ולפעמים הוא עולה רק כדי להרתיע את ההגנה, לגרום לה ללכת אחורה ואז רץ לפתוח נתיבים לאחרים. תוסיפו לזה את הלהבה הבוערת בו והרצון העז להגשים את חלום הילדות ותגלו איזה כאב ראש מחכה למתאם ההגנה של הקולטס לקראת יום ראשון.