וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פוטבול: מנגבים את הזיעה

תומר ספירשטיין

6.2.2010 / 12:18

מיאמי הלחה תארח בלילה שבין ראשון לשני (1:30, ESPN, METV ו-FOX) את הסופרבול. ניו אורלינס או אינדיאנפוליס?

זהו, יום ראשון הגדול הגיע. אפשר להתחיל להפשיר את הבשר, לקרר את הבירות, להכין את השלט ומערכת הסאונד המרשימה שיש לכם בבית או בפאב, לשלוח את האישה והילדים ליומיים אצל חמותכם, לשים רגליים ולהתענג על אירוע הספורט הגדול בעולם. השידורים בערוצי הספורט הזרים (ESPN ופוקס ספורט) יחלו כבר בשעות הצהריים של יום ראשון, ויפתחו רשמית את חגיגות "סופר סאנדיי". אמריקה כולה לובשת בגדי חג ומתגנדרת לקראת המשחק בגדול מכולם, וגם אצלנו במדור אנו לא טומנים ידינו בצלחת ומתקשטים לקראת החג הלאומי שלנו. התחזיות מנבאות שהמשחק השנה ישבור את שיאי הרייטינג של כל הזמנים בסופרבול, כך שהציפיות אכן בשמיים. אבל לפני הכול, בואו נראה מי נגד מי ומה נגד מה. אתם יודעים – בואו נעשה את זה מסודר, כמו שצריך, רגע לפני שהבלגן מתחיל. "מריחים את הגביע", אם תרצו. יאללה, ניתוח אחרון לעונה, ובינינו – אם סבלתם כאן כל העונה, לא תסבלו גם בגמר? קדימה – סופרבול 44 יוצא לדרך.

אינדיאנפוליס קולטס

מאזן בעונה הסדירה: 2:14

מאמן: ג'ים קאלדוול (עונה ראשונה כמאמן ראשי)

שחקנים בולטים: רג'י וויין (תופס), דאלאס קלארק (טייט אנד), ג'ף סאטרדיי (סנטר), ג'וזף אדאיי (רץ אחורי), דווייט פריני (דפנסיב אנד, בספק), רוברט מאת'יס (דפנסיב אנד), מאט סטובר (בועט) וגם איזה אחד, פייטון מאנינג (ק"ב).

מספרים: הקולטס מביאים למשחק את התקפת הריצה הגרועה בליגה (80.9 יארד למשחק), התקפת המסירה השנייה בטיבה בליגה (282.2 יארדים למשחק), התשיעית בליגה ביארדים (363.1) והשביעית בנקודות (26). מנגד, לקולטס יש את אחת מהגנות הריצה הגרועות בליגה (מקום 24 עם 126.5 יארדים למשחק), הגנת מסירה סבירה (14, 212.7 יארדים למשחק), סבירה פחות בספיגת יארדים (18, 339.2 יארדים למשחק) אך עם הגנת רד-זון מצוינת (מקום 8 בליגה בספיגת נקודות, עם 19.2 נקודות למשחק).

אינדיאנפוליס מגיעה למשחק הזה כפייבוריטית קלה, לאחר ניצחונות פלייאוף מרשימים על בולטימור והג'טס, תוך שהם מנטרלים כמעט לחלוטין את משחק הריצה הדומיננטי של שתי הקבוצות, ועם סגל יחסית צעיר: ג'רוד פאוורס, ג'ייקוב לייסי, דונלד בראון, פאט מקאפי, אוסטין קולי, פייר גארסון, מלווין בוליט וקלינט סשן הם רק חלק מהשמות של שחקני הקולטס שיעלו למגרש כשבאמתחתם לא יותר משלוש עונות בליגה (למעשה, פרט ל-12 שחקנים, אין לקולטס אף שחקן המשחק בליגה יותר מחמש עונות). זוהי גם עונתו הראשונה של קאלדוול כמאמן ראשי, לאחר שירש במהלך הפגרה את הקבוצה בעקבות עזיבתו של טוני דאנג'י, שכבר תויג כמאמן ששתי קבוצותיו הגיעו לסופרבול מיד לאחר שעזב אותן (טמפה ב-2002), ואולי אף לזכות בגביע. אך אין עוררין – זוהי עדיין קבוצתו של דאנג'י, שבנה קבוצה לתפארת, ויותר מכך – זו עדיין קבוצתו של פייטון מאנינג.

ה-MVP של הליגה, בפעם הרביעית בקריירה, מגיע למשחק הזה כשנראה שהוא רק משתבח עם השנים. לאחר שאיבד את ידידו הטוב ביותר של המוסר – הרסיבר מארווין האריסון, הצליח להנהיג מאנינג את הקולטס הצעירים לעונה כמעט מושלמת, לאחר שבמאזן 0:14 החליטה הנהלת הקבוצה להוריד את הפותחים, מה שהביא לשני הפסדים רצופים ולשלל ביקורות קשות (יש כבר שקוראים להחלטה זו "פוליאן-גייט"). עם זאת, הגיע הפלייאוף והקולטס, על אף החסרונות היחסיים שלהם (קבוצה צעירה, בלי משחק ריצה או הגנת ריצה, נתנה לפותחים לנוח יותר מדי וכו'), התעלו על עצמם כמעט כמו ב-2006 והציגו יכולת מעולה בפלייאוף, הרבה בזכות המשחק המשובח של מאנינג, שהוכיח השנה שלא רק שלא כדאי להשאיר לו שתי דקות על השעון, אלא שגם 50 שניות זה כנראה מספיק זמן בשביל להנהיג דרייב עם נקודות. אבל בסופרבול, ביום ראשון הקרוב במיאמי, הם הולכים לפגוש קבוצה שהם עדיין לא פגשו העונה, וספק אם יפגשו אי פעם – הם הולכים לפגוש את המראה של עצמם.

דאלאס קלארק שחקן אינדיאנפוליס קולטס. John Raoux, AP
דאלאס קלארק והקולטס עומדים לפגוש את המראה של עצמם/AP, John Raoux

ניו אורלינס סיינטס

מאזן בעונה הסדירה: 3:13

מאמן: שון פייטון (עונה רביעית כמאמן ראשי)

שחקנים בולטים: דרו בריס (ק"ב), רג'י בוש (רץ אחורי), ג'רמי שוקי (טייט אנד), דוורי הנדרסון (תופס), רוברט מיצ'ם (תופס), ג'ונתן וילמה (ליינבקר), דארן שארפר (סייפטי), מרקז קולסטון (תופס), פייר תומאס (רץ אחורי).

מספרים: הסיינטס מביאים למשחק את ההתקפה הטובה בליגה – מקום ראשון ביארדים (403.8), מקום ראשון בנקודות (31.9), מקום רביעי במסירה (272.2 יארדים למשחק) ומקום שישי בריצה (131.6 יארדים למשחק), ולצידה הגנה חלשה לכאורה: 21 נגד הריצה (122.2), 26 נגד המסירה (235.6), 25 ביארדים (357.8) ו-20 בספיגת נקודות (21.3). למה לכאורה? כי הגנת הסיינטס נמצאת בטופ של הליגה בכל הקשור לחטיפות כדור, בין אם על הקרקע (17 השתלטויות על 19 כפיות, 3 ט"ד) ובין אם באוויר (29 חטיפות מתוכן 5 הוחזרו לט"ד).

הסיינטס מגיעים למשחק בתור חביבי אמריקה (למעט אוהדי אינדי, אטלנטה, קרוליינה וטמפה ביי), הן משום שהם האנדרדוג במשחק הזה והן משום שכולם עדיין זוכרים את אסון קטרינה מ-2005, בו נפגעה ניו אורלינס קשות. הסיינטס, שמעולם לא הגיעו לסופרבול, באים כדי לעשות קצת נחת לתושבי העיר, לאחר שב-2006 היו קרובים משחק אחד מהגעה לסופרבול, אך הוכו קשות בידי הדובים משיקגו בגמר ה-NFC (הברס לבסוף נסעו למיאמי, למשחק מול הקולטס, שם הפסידו לפייטון מאנינג). שון פייטון, שהביא את דרו בריס לניו אורלינס, הביא בשנה שעברה את גרג וויליאמס לתפקד על תקן מתאם ההגנה (שהייתה החלק החלש של הסיינטס), והתוצאות כבר ניכרות – הסיינטס מצליחים לגרום לאיבודי כדור ואף להיכנס חזק בק"ב של היריבה (רק תשאלו את ברט פארב וקורט וורנר). למעשה, אם נוציא מהמשוואה את ההפסדים לקרוליינה וטמפה ביי בשבועיים האחרונים של העונה הסדירה, ההפסד לדאלאס הינו ההפסד היחידי של הסיינטס העונה (כמעט כמו הקולטס, כבר אמרנו?).

עם זאת, הסיינטס – למרות ניצחון מוחץ על אריזונה – נראו רע מאוד בניצחון על מינסוטה. 5 איבודי כדור של הויקינגים והמון עבירות כנגדם, ועדיין מינסוטה היו בתמונה. ניו אורלינס נזדקקו לשריקות גבוליות שהלכו לטובתם והרבה מזל בשביל לנצח בהארכה, ומול אינדי זה לא יהיה אותו דבר, כי הקולטס לא מאבדים את הכדור יותר מדי ומציגים קווי הגנה והתקפה ממושמעים מאוד, אבל אנחנו קופצים קצת קדימה מדי. לאורך רוב העונה הסיינטס נראו כקבוצה הכי טובה בליגה, עם ניצחונות מרשימים על הפטריוטס, פילדלפיה, הג'איינטס וכאמור הקרדינלס. בכל משחק חשוב הצליחה הקבוצה של בריס להתעלות על עצמה ולהציג התקפה אימתנית ו-ורסטילית, לצד הגנה אופורטוניסטית, ולתת ליריבותיה בראש. הסיינטס רוצים להראות שהם הקבוצה של המשחקים הגדולים, וביום ראשון יש להם – לראשונה בהיסטוריה – הזדמנות להוכיח זאת רשמית, אם יזכו בגביע הנכסף.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
ג'רמי שוקי שחקן ניו אורלינס סיינטס. 551
ג'רמי שוקי והסיינטס רק רוצים ללכת צעד אחד רחוק יותר מ-2006/551

הקולטס: מה לעשות כדי לנצח?

טוב, אחרי שראינו מיהן הקבוצות שתשחקנה ביום ראשון במיאמי, הגיע החלק העיקרי – מה כל קבוצה צריכה לעשות בכדי לנטרל את תוכניות היריבה ולנצח:

בסופו של דבר, תכנית המשחק של הקולטס צריכה להיות פשוטה – לשחק כפי שהם שיחקו עד עכשיו. קו ההתקפה של הקולטס יהיה חייב לעמוד בפרץ המתקפות של הסיינטס, שכבר הודיעו לכולם שהם הולכים להיכנס במאנינג, בכדי לאפשר לפייטון לשחק את המשחק שלו. הגנת הריצה של הסיינטס היא מהגרועות בליגה, ואם אדאיי, בראון (ואולי גם הארט וסימפסון) יצליחו לשמור על הכדור ולרוץ איתו קצת (כפי שהיה במשחק מול הג'טס), השליטה של מאנינג בשעון תהיה הרבה יותר אפקטיבית, וזה לא דבר של מה בכך מול קבוצה שיכולה גם היא לשים נקודות כמעט בכל רגע נתון. פייטון יהיה חייב לא רק לשמור על עצמו מפני פגיעות קשות מצד הגנת ניו אורלינס, אלא גם להישמר מזריקות לא אחראיות – כבר ציינו את זה: הגנת הסיינטס טובה מאוד בלקיחת כדורים מהתקפת היריב ולתרגם אותן לנקודות. משחק שקול של התקפת הקולטס, עם וויין, קלארק, קולי וגארסון (וגם אדאיי במהלכי סקרין) יתורגם לשליטה בשעון, במגרש, וכנראה גם לנקודות. התופסים של הקולטס, שעד כה הרשימו מאוד הן במהלך העונה והן בזמן הפלייאוף, יצטרכו להיות מתואמים עם מאנינג ולצמצם את מספר הטעויות למינימאלי – הסקונדרי של הסיינטס יודע מתי לקפוץ לקחת את הכדור, אך גם הרבה פעמים נשרף בגלל זה. אפשר לסמוך על מאנינג שיצליח לקרוא אותם בשלב כזה או אחר של המשחק ולהתחיל את "ריקוד התרנגולות" הידוע שלו עם הגנת היריב.

הגנת הקולטס, מהצד השני של הכדור, חייבת להפעיל לחץ מאסיבי על בריס. התקפת הריצה של הסיינטס, בשילוב עם התקפת המסירה שלה, הן משהו שהקולטס עדיין לא ממש פגשו העונה (עם כל הכבוד ל-MVP של הפרו-בול, מאט שאוב). שלישיית הרצים של ניו אורלינס, בוש-תומאס-בל, יכולה לשים הרבה נקודות על הלוח ולמנוע מפייטון להחזיק את הכדור ולשלוט בשעון, אך גם קבוצת הרסיברים המאולפת של בריס – שוקי, הנדרסון, מיצ'ם וקולסטון – יכולה לשרוף את הקורנרים הצעירים של הקולטס. במשחק הזה גארי בראקט יהיה חייב לפענח את המהלכים של בריס בכדי לדעת אם לרוץ קדימה לחסום את הריצה או לסגת אחורה בכדי לסגור את אופציות המסירה, וזה לא יהיה פשוט. בקו הקדמי של ההגנה, יש לנו את צמד הפאס-ראשרים הטובים בליגה – דווייט פריני ורוברט מאת'יס. על פריני כבר קראתם בכתבה של וקסמן, ובאמת שאין יותר מדי מה להרחיב על החיה הרעה של הגנת אינדי, אבל אם הוא לא ישחק בגלל הפציעה, הלחץ יהיה כפול ומכופל על מאת'יס.

רוברט מאת'יס, למי שלא מכיר, הוא כנראה שחקן ההגנה הכי אנדרייטד בליגה. הוא במקום החמישי בליגה בסאקים (אחרי פריני, ג'וליוס פפרס, דמרקוס וור וג'רד אלן), אבל במקום הראשון בכפיית פאמבלים, כל זאת למרות שהוא מרוויח סכום זעום לעומת שאר החמישייה. אחד היתרונות הגדולים שיש לו הוא העובדה שהוא משחק מן העבר השני של פריני, בו לרוב מתרכזים קווי ההתקפה של היריבות, מה שמאפשר למאת'יס "ליפול בין הכיסאות" ולתת אימפקט רציני על המשחק. ללא פריני בסגל, יוכל קו ההתקפה של הסיינטס להתמקד במאת'יס, וכך לעקר את הלחץ של הקולטס על בריס. אבל גם הסקונדרי של הקולטס יצטרך לתת פוש מיוחד. אמנם הגנת המסירה של אינדי לא נופלת בהרבה מזו של הסיינטס בכל הנוגע לחטיפות כדור, אבל העובדה שהקורנרים של אינדי הינם צעירים וחסרי ניסיון (ועקב כך עלולים להישרף הרבה, כפי שקרה במשחק מול הג'טס בשני המהלכים של הט"ד( הינה בעוכריהם. בת'יאה ובוליט יצטרכו מצד אחד לשים עין על שני הרסיברים הנוספים שבריס יכניס למערכה ומצד שני לעזור לקורנרים בסגירות שלהם. היתרון שלהם, עם זאת, הינו המהירות הטובה שלהם והעובדה שהם לא נשרפים יותר מדי בפספוסי תאקלים.

קלווין היידן שחקן אינדיאנפוליס קולטס. derron cummings, AP
יעמוד על המשמר. קלווין היידן, מגן הפינה של הקולטס/AP, derron cummings

הסיינטס: מה לעשות כדי לנצח?

והסיינטס? ובכן, דרו בריס יצטרך לשמור על עצמו מפני שני הפאס-ראשרים של אינדי, ובמידה וקו ההתקפה שלו יצליח לנטרל אותם – השמיים הם הגבול. כלים התקפיים לא חסרים לו, כשיש לו בסגל את מיצ'ם, הנדרסון, שוקי, קולסטון, בוש, בל ותומאס, אבל התקפת הסיינטס תצטרך לעבוד בכל הצילינדרים – מול מינסוטה הם היו צריכים שריקות גבוליות של השופטים והרבה עבירות של קווי ההתקפה וההגנה של מינסוטה בשביל לנצח, וזה למרות יחס האיבודים העצום שהיה להם. אם בריס ישתהה יותר מדי עם הכדור – פריני ומאת'יס יהרגו אותו. אם ימסור קצת לא בכיוון, הסקונדרי של הקולטס יפיל את הכדור או יחטוף אותו, ואם לא יסווה את הריצה ביעילות מספיקה, ההגנה של בראקט תחנוק את נושאי הכדור, תוציא את בריס מהמשחק ותיתן למאנינג את הכדור. בנוסף, חייבים הסיינטס לשים נקודות בכל פעם שהכדור בשליטתם. פתיחת פער של לפחות שני טאצ'ים במחצית הראשונה של המשחק תביא לכך שמאנינג ייאלץ לרדוף אחרי בריס לאורך כל המשחק, וזה המצב ששון פייטון מעדיף. לא שמאנינג לא יכול לחזור מפיגור (הוא כבר הוכיח זאת השנה לא פעם ולא פעמיים, אלא 8), אבל בואו נודה בזה – בריס הוא לא מאנינג, והסיינטס עדיין לא ממש הוכיחו העונה שהם יכולים לחנוק את היריבות שלהן ולחזור מפיגור גדול.

בהגנה, חייבים הסיינטס ללכת על הכדור בשתי דרכים אפשריות – להפיל אותו או לחטוף אותו. ללכת על התיקול לא יהיה אפקטיבי מספיק מול ההתקפה של הקולטס, שהראו השנה שגם כשכולם יודעים שמאנינג הולך למסור הוא עדיין משיג את הדאון הראשון כצריך. למאנינג לוקח בדרך כלל בין רבע לשניים להבין את ההגנה הניצבת מולו, וזה יקרה גם במשחק הזה. בדיוק בגלל זה הגנת הסיינטס חייבת גם להגיע אליו כמה שיותר פעמים (בגמר ה-AFC, ברגע שהג'טס לא הצליחו יותר ללחוץ אותו, הוא קרע אותם), גם לעצור אותו בתחילת המשחק ולתת להתקפה לשים נקודות, וגם לחטוף כמה שיותר כדורים שהוא מוסר (או כשהרצים של אינדי עם הכדור). מול וורנר ומול פארב הצליחה ההגנה של הסיינטס לשלוט במשחק, והם חייבים להיות אפילו יותר אפקטיביים ופיזיים מול מאנינג ושות', כי מאנינג לא ימסור את הכדור ליריב יותר מדי פעמים, ותחת לחץ הוא יזרוק החוצה או יאכל את הסאק. מעבר לכך, הסקונדרי של הסיינטס – בראשות דארן שארפר – חייב לעמוד בקצב של הרסיברים של אינדי. לגארסון יש מבערים באחוריו, קולי יכול לתפוס כמעט כל כדור שנזרק לעברו, דאלאס קלארק יכול להופיע משום מקום, אדאיי הוא הנשק האולטימטיבי במהלכי סקרין ורג'י וויין הוא רג'י וויין. גם הקורנר הטוב בליגה – דארל ריוויס – לא הצליח לשתק את חוליית התופסים של הקולטס, וללא חטיפות, כפיות פאמבלים ועצירה בטווח 5 היארדים הראשונים, הם לא יוכלו לעמוד בבליץ האווירי של אינדיאנפוליס. אחרי כל ההצהרות הלוחמניות שהשמיעו השבוע שחקני ומאמני ההגנה של ניו אורלינס, הגיע שלב ההוכחה. משחק "רך" מדי שלהם, והמשחק הזה מחוץ לשליטתם.

וויל סמית' שחקן ניו אורלינס סיינטס תופס את קורט וורנר שחקן אריזונה קרדינלס. David J. Phillip, AP
כמו במשחקים הקודמים, לא להיות רכים מדי/AP, David J. Phillip

האנשים שיעשו את ההבדל:

אינדיאנפוליס- רוברט מאת'יס. כבר ציינו למעלה מדוע הוא הבורג המרכזי של הגנת הקולטס, שחייבת להגיע לבריס ולמנוע ממנו להפעיל את ההתקפה האווירית שלו באופן אפקטיבי. מאת'יס יהיה חייב לתת משחק גדול, בין אם פריני ישחק ובין אם לא, להוציא את הכדור מהידיים של בריס או הרצים שלו ולהראות על הבמה הגדולה בעולם למה מגיעים לו מיליונים. פאס-ראש טוב יוציא את התקפת הסיינטס משיווי משקל, וכפי שראינו העונה (בעיקר מול דאלאס ומינסוטה) – זו הדרך היחידה לנטרל את ניו אורלינס.

ניו אורלינס – דארן שארפר. הסייפטי של הסיינטס, שהוביל את הליגה בחטיפות אוויריות, יהיה חייב לתת משחק גדול מהחיים ולחטוף כמה שיותר מסירות של מאנינג. אמנם מאנינג הוא לא אדם שאיבודי כדור יהרגו לו את המומנטום, אבל בלי איבודי כדור מצד הקולטס, לסיינטס יהיה יום קשה מאוד במשרד, כפי שראינו בגמר החטיבתי, ומול הרסיברים של הקולטס, לא מספיק לחכות לזריקות המפוזרות – צריך להשיג את החטיפות, ליצור איבודים, ובזה שארפר מצטיין.

כן, בסופו של דבר, למרות כל ההייפ על הקרב בין שני הק"בים הגדולים הללו, מי שייתן את הטון יהיה שחקן הגנה. מי שיצליח להשיג את המהלכים הגדולים מול הק"ב שמולו, ינצח.

דארן שארפר שחקן ניו אורלינס סיינטס. AP
למרות ההתקפות המאסיביות, שחקני ההגנה יתנו את הטון. שארפר/AP

תחזית

הימור: טוב, זה קשה מאוד. בכל זאת, מדובר בשתי קבוצות שהן כמעט קופי אחת של השנייה, והמשחק הזה יכול להיגמר על חודו של המהלך האחרון, כלומר שמי שיחזיק בכדור אחרון יהיה זה שינצח. מצד שני, אנחנו עלולים לחזות בנפילה, כשיותר מדי פעמים בהיסטוריה של המשחק, אכזב הסופרבול את מי שציפה למשחק מותח ומרתק, כך שההיסטוריה בהחלט נגד משחק שייגמר כמו זה של אשתקד עם סקור של המשחק בין אריזונה לגרין ביי. אבל גם זה עוד יכול להיות.

אז מי ינצח? ובכן, עם כל הסימפטיה שיש לי כלפי דרו בריס והסיינטס, הם עדיין חרקו כשהם התמודדו מול קבוצות עם פאס-ראש אפקטיבי, בדיוק מהסוג שאינדי מביאה למשחק. בריס תחת לחץ הוא לא מאנינג תחת לחץ, ואני לא רואה איך הסיינטס מוציאים את מאנינג מהמשחק, בטח לא אם ההגנה (החלשה יחסית) לא תייצר – שוב – חמישה איבודי כדור. הגנת הקולטס התעלתה על עצמה עד כה בפלייאוף, והיכולת של הגנת הסיינטס מתמקדת בעיקר בפיזיות ובכניסה שלהם בק"ב – משהו שלא צפוי לקרות יותר מדי במשחק הזה, בין אם כי השופטים יתחילו לשרוק ובין אם בגלל שמאנינג ישחרר את הכדור מהר מדי או יקבל הגנה מספיק טובה. וזה עוד מבלי לדבר על יכולת קריאת ההגנות שלו. על העונה הזאת רשום פייטון מאנינג, וגם על הסופרבול הזה. ניצחון למאנינג, שיצית מחדש את הדיון אודות הק"ב הטוב בליגה ובהיסטוריה.

פייטון מאנינג שחקן אינדיאנפוליס קולטס. Eric Gay, AP
עוד תואר לארון? מאנינג/AP, Eric Gay

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully