חכמים על סמי בכר

פרגון בין עיתונאים הוא אירוע נדיר. זוהי תוצאה מצערת של האופי הנרגן שמאפיין את מרבית האנשים שעוסקים בתחום, יחד עם האגו והחשדנות של המערכות בהן הם עובדים. עם זאת, יש מקרים שמחייבים אותך להסיר את הכובע בפני קולגות, והתחקיר המצוין של "המקור" בפרשת מוני פנאן הוא אחד מהם. כל העושים במלאכה – מואב ורדי, רביב דרוקר ועופר שלח – ראויים לשבח על העבודה העיתונאית המעמיקה והמחדשת ביותר שנעשתה עד כה בפרשה. מעבר לסיפור האישי של ציון נתן והניסיונות לכאורה של משפחת פנאן לשמור לעצמה נכסים ולהעלים אותם מהנושים, הפרטים המעניינים באמת הם שמות אנשי הכדורסל שמעורבים בפרשה.

שלושה מהשמות שצוינו בכתבה משמעותיים במיוחד, שכן הם נוגעים לאירועי מפתח בעבר ובהווה של הכדורסל הישראלי. בתוכנית הראשונה, לפני כשבוע, הוזכרו עודד קטש ודן שמיר כמי שהשקיעו לכאורה בבנק של מוני פנאן. בפולו אפ השבוע סקר ורדי את פלט השיחות של פנאן ביממה האחרונה לחייו. פחות מ-24 שעות לפני מותו שוחח פנאן, על פי ערוץ 10, עם מאיר טפירו, שטען כי "אינו זוכר" את השיחה המדוברת (שהרי רובנו נוטים לשכוח שיחות שניהלנו עם אנשים שהתאבדו קצת אחר כך). צריך להבהיר: תוכנית תחקירים אינה בית משפט וגם אינה משמשת תחליף לחקירת מס הכנסה, אבל התחושה שעלתה עם ציון השמות בכתבה היתה עכורה במיוחד. שמיר וקטש מונו לאחרונה לעוזרי המאמן של נבחרת ישראל. טפירו ושמיר שיחקו מול מכבי תל אביב באותו משחק מפורסם בגמר הפיינל פור ב-2007, שבו ניצחו הצהובים בשנייה האחרונה. כולם עוסקים לאחרונה בחזרתו למגרשים של סמי בכר, השופט באותו משחק, אבל ככל הידוע אין הוא קשור לפרשת פנאן. מאיר טפירו, לעומת זאת, האיש שפרץ בבכי באותו ערב לאחר שבכר שרק לו עבירה חמישית, דיבר על פי הכתבה עם מי שניהל אז את הקבוצה היריבה בעיתוי מוזר. דן שמיר, שהשתולל לאחר אותה עבירה, עבד עם פנאן באותה קבוצה שנה לפני כן ואף הודה שידע על קיומו של הבנק, אף כי הכחיש שהשקיע בו.

ועדיין, חשיפת השמות הללו אינה מזעזעת את אמות הסיפים ונדמה כי לאנשים הרבה יותר נוח להילחם בעבירות המס של בכר. שמו של שמיר עולה, ואיש אינו קורא לחקירה. כמעט יומיים חלפו מאז צוין שמו של טפירו, ואיש אינו תוהה אם ייתכן ששחקן שזוהה תמיד כגדול יריביה של מכבי תל אביב בעשור האחרון היה מעורב בקשר עסקי עם אחד מאנשיה. איגוד הכדורסל עסוק במלחמה נגד חזרתו של בכר לשיפוט, ושוכח לבדוק מה חלקם בפרשה של שני עוזרי המאמן החדשים של נבחרת ישראל. אולי שלושת השמות הללו מתנדפים בשל הפופולאריות שלהם, אולי החשדות נגדם לא מתיישבות עם תדמיתם הנקייה ואולי סתם הם הורסים את תיאוריות הקונספירציה לפיהן מכבי תל אביב קנתה שופטים. תהיה הסיבה אשר תהיה, נדמה כי הגיבורים שרודפים את סמי בכר בקנאות לא ממש אמיצים נוכח השאלות שעולות מהתחקיר המצוין של "המקור" בנוגע לשני עוזרי המאמן העתידיים ומי שסומן, על-פי הקונספירציה הקלה, כקורבן של השופט שהסתבך עם רשות המסים.

בשנים האחרונות דמות בכירה ומוערכת מאוד בעולם הכדורסל לא קיבלה דריסת רגל בנבחרת ישראל, רק בגלל חשדות לא נעימים אודותיו. נשאלת, שוב, השאלה: למה התחקיר של ערוץ 10 לא מקפיץ את האנשים הנכונים. יש לקוות שקטש ושמיר, שמכחישים שהשקיעו בבנק של פנאן, דוברים אמת, אך לכל הפחות יש לבדוק את החשדות הללו לעומק. הכדורסל הישראלי לא יכול להרשות לעצמו שלא לברר אם משחק על אליפות התנהל בזמן שאנשי שתי הקבוצות מנהלים ביניהם קשרים עסקיים אסורים. בוודאי שאסור להעלות על הדעת ששני מאמנים שממלאים תפקיד רשמי בנבחרת הייצוג של הכדורסל הישראלי שקועים בסירחון הזה. כל השלושה חפים מפשע עד שתוכח אשמתם, אבל למה נדמה לנו שיש דין אחד לסמי בכר ודין אחד לאחרים?