הנורה של באר שבע

מספרים שבאחד הבקרים בהם תומאס אדיסון שקד על המצאת מנורה, הגיע העוזר שלו ומצא אותו זורח כמו מנורה אחת שתאיר את כל הנגב. "הצלחת", אמר לו העוזר, ונדהם לגלות שממש לא. אלא שאדיסון האופטימיסט הרגיע אותו ואמר: "לדעת שהלכת בכיוון לא נכון, זו גם סיבה לאושר". ייתכן מאוד שזו גם התובנה אליה הגיעה סופסוף הפועל באר שבע. לפחות בטדי זה נראה ככה: באר שבע הבינה שהפתרונות שלה נמצאים בכלל במקום אחר, לא בחוץ, אלא בפנים. בתוך הקבוצה עצמה, ולא במושיעים שיבואו בקרוב. סיבוב שלם אחרי המחצית הראשונה מול בית"ר בווסרמיל, סיפקה הפועל באר שבע בטדי מחצית נוספת של קבוצת כדורגל. לא של קבוצה מצוינת אמנם, ועדיין מחצית שלמה של כדורגל קוהרנטי זה סוג של חידוש. חידוש שיש להפנים לקראת המשחק מול מכבי חיפה, זה שבבאר שבעית עתיקה היו אומרים עליו שהולך להיגמר ב"טריחה" (מכות טוסיק) רצינית.

אולי ההכרה שיותר לא ינחתו פה זרים היא שגרמה לקבוצה להבין שהפתרונות יבואו מבפנים. תחנת הרכבת של באר שבע סגרה את שעריה בפני ישראלים ולא ישראלים כאחד. הספירה עומדת על משהו כמו 20 שחקנים שבקלות יכלו להיות יותר, אבל פה אולי באמת החדשות הגדולות: רגע לפני סיום מועד העברות אלונה ברקת החליטה שזהו, הגיעו יותר מדי שחקנים, ומנעה את החתמתו של חלוץ נוסף, ככל הנראה השחקן הראשון בתולדות יו טיוב שאפילו בקליפ לא נראה כמו משהו שהיית חושב לצרף לקבוצה שלך. במקום לחשוב מה אין לנו, ברקת שלחה את גיא עזורי להתמקד במה שיש לו.

איכשהו, גם אחרי 290 החתמות, הסגל הזה סובל ממחסור חמור במגן ימני, אבל זו צריכה להיות הבעיה של מי שהחתים כל כך הרבה שחקנים מלבד שחקן בעמדה שכבר בעונה שעברה הייתה בעייתית ואוכלסה על ידי אביתר אילוז - קשר טוב מאוד שבצוק העיתים הופך למגן הרבה פחות טוב. בלי החתמות חדשות ועם כמה פציעות ישנות חדשות, פתאום מישהו מצא במחסן את משה אסולין, שכבר שמע בשלבים המוקדמים של העונה שכדאי לו לחפש מקום אחר. אליו ראוי לצרף את סיראז' נאסר, אחת משתי ההצלחות הגדולות והבודדות של עזורי בבחירת השחקנים שלו העונה. לנאסר הספיקו כמה חלקיקי משחקים על מנת לקבל זימון לנבחרת הצעירה, אסולין מוכיח ממשחק למשחק שהוא לא לכל הפחות לא נופל מהשחקנים שהובאו בלא מעט כסף ופותחים בהרכב. לא בניון? גם אבי חיון חדש אני לוקח בכיף. בטדי, בכל מקרה, גם בלי נאסר, התברר שבאר שבע לא צריכה רכש כדי לשחק כדורגל ראוי.

את החדשות האלה צריך לשנן לא רק לקראת מכבי חיפה, אלא לקראת העונה הבאה. אלונה ברקת הבינה סופסוף ששחקנים ישראלים בכירים לא ימהרו להגיע לבאר שבע, בטח לא כשיש להן אופציות אחרות. שחקנים בינוניים ומטה שיבואו ויקבלו שכר של שחקנים בכירים לא יהפכו להיות טובים יותר בשל "מס באר שבע" שהם גובים מברקת. באר שבע, ככה ניתן להתרשם, תלך בעונה הקרובה על משהו שונה: צעיר יותר, מקומי יותר, נכון הרבה יותר. קבוצה שהבסיס שלה יהיה איכות המאמנים שיעבירו את האימונים ויכינו את המשחקים, כמו בטדי, ולא איכות הסוכנים שתביא את רכש למבחנים. עם 4-5 שחקנים ותיקים מהסגל הנוכחי, שניים-שלושה צעירים שנמצאים היום בסגל ויהפכו משמעותיים יותר, עוד שניים-שלושה שנמצאים במכבי באר שבע, זוהר חוגג שמצטיין בבת ים, פלוס ארבעה זרים איכותיים, ואולי רכש נקודתי של שחקן אחד או שניים עליהם ילך רוב תקציב הרכש – ככה אפשר יהיה לדבר על המשכיות. אם זה אכן הכיוון, הרי שכמו הניסוי הכושל של אדיסון, העונה הנוכחית עוד עשויה להתברר כאחת החשובות של הפועל באר שבע - העונה בה היא הבינה מה היא לא צריכה ולא יכולה להיות.