הסופרבול המתקרב תפס את פייר גארסון, התופס המוכשר של אינדיאנפוליס, כשהוא נקרע בין דאגתו לקרובים וחברים בהאיטי לבין שאיפתו לנצח במיאמי, ונדמה כי מילותיו של של ר' יהודה הלוי: "לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב", מיטיבות לתאר את שעובר עליו בימים טרופים אלה.
פייר בן ה- 24 גדל בניו יורק ומאוחר יותר בווסט פאלם ביץ' שבפלורידה להורים שעזבו את המשפחה בהאיטי והגרו לבדם לארצות הברית, אך המשיכו לשמור על קשר הדוק עם התרבות ההאיטיאנית, ודיברו בבית בעיקר קריאולית - השפה הרשמית בהאיטי. גארסון התקשה בלימודיו בתיכון ג'ון ליאונרד בגרינאקרס שבפלורידה, אולם בשנתיים הראשונות הפגין יכולת גבוהה בכדורגל ובאתלטיקה. לפני שנת הג'וניור, הוא החליט לנסות את מזלו גם בפוטבול. צוות המאמנים התלהב ממהירותו וזריזותו, צירף אותו לקבוצה כמחליף בעמדות הרסיבר ומחזיר הבעיטות והפאנטים והחל לעבוד עמו על שיפור הטכניקה הלקויה. בלימודי הפוטבול גארסון דווקא לא התקשה ובסיום העונה אף זכה באות הצטיינות, אף על פי שעלה מן הספסל. כסניור הוא כבר קיבל את עמדת הרסיבר הפותח ודאג שלא להכזיב עם תצוגות דומיננטיות שזיכו אותו בפניות ממספר קולג'ים נחשבים.
גארסון, שהיה משוכנע שימצא את עצמו בקולג' יוקרתי נאלץ להתבדות כשאותן מכללות שהתלהבו מביצועיו על המגרש הפנו לו עורף ברגע שראו את ציוניו, והתלמיד הבעייתי מצא עצמו לבסוף במכללת נורוויץ' הצנועה שבנורת'פילד, וורמונט. גארסון המאוכזב ידע, שכדי לשפר את סיכוייו להיות שחקן פוטבול מקצועני, עליו להגיע למכללה מעט נחשבת יותר והקדיש את שנתו הראשונה לשיפור ציוניו. במקביל, הוא ניצל את הרמה הירודה על המגרש כדי לככב עם 44 תפיסות ל- 1,017 יארדים, ממוצע של 23.1 יארד לתפיסה ו-13 טאצ'דאונים בעשרה משחקים.
לפני עונת הסופומור גארסון החליט לעשות מעשה ויצר בעצמו קשר עם מכללת מאונט יוניון שבאליאנס, אוהיו, ופרץ בצהלות שמחה כששמע שהתקבל. מלא במוטיבציה מחודשת, גארסון שידרג את משחקו והתנהל על המגרש כבעל בית עם 67 תפיסות ל- 1,212 יארדים ו-19 טאצ'דאונים ב-12 משחקים ועד מהרה הצהלות עברו ליציעים. גארסון לא הוריד את הרגל מהגז וסיים שלוש שנים בקולג' כשבאמתחתו ערימה של תארים אישיים, 3,363 יארדים - שני בתולדות המכללה, 202 תפיסות בממוצע של 16.7 יארד לתפיסה, 51 טאצ'דאונים וכל זאת ב-39 משחקים מתוך 41.
על תקווה, אהבה וגאווה
למרות זאת, גארסון לא נחשב להבטחה גדולה לפני דראפט 2008. טענו שהטכניקה שלו עדיין לוקה בחסר, שהוא נמוך מדי - רק 1.83 על 95 ק"ג - ושהמספרים שלו "משקרים" משום ששיחק ברמות נמוכות יחסית מול יריבים איטיים וחלשים. כשמניותיו נושקות לרצפה, גארסון נבחר בסופו של דבר במקום ה-39 בסיבוב השישי ו-205 בסך הכל. בעונתו הראשונה נאלץ להתמודד עם הנפילה במעמדו, כשמראש לשועלים הפך זנב לאריות, שימש בעיקר כגיבוי וסיים רק עם ארבע תפיסות, 22 נסיונות כמחזיר בעיטות וישבן דואב מבילוי יתר על הספסל. בסוף העונה, גארסון עשה צעד לא שיגרתי כשחזר לקולג' על מנת להשלים בהצלחה תואר בתקשורת והוכיח לעצמו ולכל מי שפקפק בו שאין מכשול שהוא לא יכול להתגבר עליו. כשחזר למחנה האימונים בקיץ הגיעה ההזדמנות הגדולה לה חיכה. מרווין הריסון האגדי פרש, הקולטס חיפשו לו מחליף וההתמודדות על התפקיד נחלקה בעיקר בינו לבין הרוקי אוסטין קולי. אחרי התלבטויות רבות הוחלט כי קולי יאייש את תפקיד היורש וגארסון קיבל להיות מחליפו של רג'י ווין.
התופס הצעיר כבר החל להתרגל למחשבה שהעונה שוב יבלה בלפתור תשבצים על הספסל, אבל במחזור הפתיחה נפצע אנטוני גונזאלס וגארסון הוקפץ למלא את מקומו, תפס את ההזדמנות בשתי ידיים והחל לתפוס כדורים על ימין ועל שמאל. הוא סיים את העונה הרגילה עם 47 תפיסות ל-765 יארד וארבעה טאצ'דאונים ב-11 משחקים, כולל ביקור באנדזון במשחק הבכורה נגד מיאמי ל-48 יארד. מוזר, אבל נדמה שככל שהעונה התקדמה כמות מקטרגיו רק גדלה, וטיעוניהם העיקריים היו שאילולא פייטון מאנינג לא היה לו שום סיכוי להצליח ושהרסיבר אינו "ראוי" לקבוצה כמו אינדי.
גארסון בתגובה סתם הרבה פיות עם תצוגה הירואית מול בולטימור. הוא עלה לשחק אחרי שבוע בו התמקד בחיפוש קרובים בהאיטי, וסיפר כי עד לשריקת הפתיחה חשב בעיקר על המדינה החרבה. את המשחק סיים עם חמש תפיסות ל-34 יארדים, ורגע השיא הגיע כשהתוצאה על הלוח הראתה 3:17. אד ריד מהרייבנס חטף מסירה שהיתה מיועדת לרסיבר הצעיר, ראה שטח פנוי והחל לרוץ. במהלך גדול של לחימה, גארסון פתח מבערים ורדף אחריו עד שתיקל אותו וגרם לו להשמיט את הכדור אותו אסף דאלאס קלארק והמומנטום חזר לקולטס, שניצחו לבסוף 3:20. ב- 24 לינואר, בעודו מזגזג בין דיווחים מהאיטי לפוטבול, עסוק באיסוף תרומות ונענה לבקשות של מהגרים מהאיטי שמנסים לברר דרכו על גורל יקיריהם, גארסון ניפק עוד תצוגה סנסציונית כששבר את שיא התפיסות לגמר ה-AFC עם 11 כאלו, שהובילו ל- 151 יארדים וטאצ'דאון מול ההגנה הטובה בליגה.
אל חשש, גם אחרי המשחק המדהים הזה מול הג'טס נמצאו לו מקטרגים, שטענו שגארסון נהנה מחופשיות יתר מאחר שבניו יורק שמו את כוכבם דארל ריוויס על רג'י וויין ושאר שחקני ההגנה תפסו יום רע ולפעמים אף "הימרו" על הרסיבר הצעיר. לצערו של גארסון, סביר להניח שמול הסיינטס הוא לא יזכה ליהנות שוב מחופש פעולה שכזה, והוא ומאנינג, שעובדים הרבה ביחד כדי לשפר את התיאום ביניהם, יצטרכו לעבוד קשה כדי להוציא לפועל את המהלכים הגדולים החביבים עליהם. בסופרבול, תהיה לגארסון הזדמנות פז להוריד את הקוף מהגב ולהוכיח קבל עם ועולם שהוא לא רק בחור נחמד, אלא גם רסיבר משובח. הוא, מצדו, מודע לגמרי לרף הציפיות הגבוה ולא היסס להכריז: "ביום ראשון אני אצא לשחק עבור כל התורמים, תושבי האיטי וכל מי שתמך בי!". תושבי האיטי, מצידם, צפויים להשיב לו אהבה ולנהור בהמוניהם לבסיסים של ארצות הברית על מנת לצפות ולעודד מרחוק את כוכבם.